Ellsworth, Oliver, 1745-1807
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
אישיות
-
נשמר בהצלחההפריט קיים באזור האישישגיאההכנסו לחשבון כדי לשמור
מידע על הזהות:
- Ellsworth, Oliver; born April 29, 1745, in Windsor, Connecticut; died November 26, 1807, in Windsor, Connecticut; Chief Justice, Supreme Court of the United States; confirmed by the Senate on March 4, 1796; service terminated on December 15, 1800, due to resignation; B.A., College of New Jersey (now Princeton University), 1766; read law, 1771; private practice, Windsor, Connecticut, 1771-1775; State representative, Connecticut, 1773-1775; private practice, Hartford, Connecticut, 1775-1784; State's attorney, Hartford, Connecticut, 1777-1785; Delegate, Continental Congress, 1778-1783; Member, Connecticut Council of Safety, 1779; Member, Connecticut Governor's Council, 1784-1785, 1801-1807; Judge, Connecticut Superior Court, 1784-1789; Delegate, Federal Constitutional Convention, 1787; U.S. senator from Connecticut, 1789-1796; Minister plenipotentiary to France, U.S. Department of State, 1799-1800 ( (Biographical directory of Article III federal judges, 1789-present, viewed December 26, 2024) )
- Who was who in America:Historical volume, 1607-1896, page 238 (Ellsworth, Oliver; chief justice, U.S. Supreme Court; born Windsor, Connecticut, April 29, 1745; died Windsor, Connecticut, November 26, 1807; B.A., Princeton, 1766; admitted to Connecticut bar, 1775; member Connecticut General Assembly from Windsor, 1775; state's attorney, Hartford County, Connecticut, 1777; member Connecticut Committee of the Pay Table, during Revolutionary War; delegate to Continental Congress, 1777-1783; member Connecticut Council of Safety, 1779; member Governor's Council, 1780-1784; judge Superior Court, 1784-1789; delegate to U.S. Constitutional Convention; member U.S. Senate, 1789-1796; 2nd chief justice U.S. Supreme Court, 1796-1799; commissioner to France, February-November 1799; member, Connecticut Governor's Council, 1801-1807)
- Brown, W. G. The life of Oliver Ellsworth ... 1905.
תקציר מוויקיפדיה:
אוליבר אלזוורת' (באנגלית: Oliver Ellsworth; 29 באפריל 1745 – 26 בנובמבר 1807) היה עורך דין, שופט, פוליטיקאי ודיפלומט אמריקאי. הוא היה אחד ממנסחי חוקת ארצות הברית, סנאטור מטעם קונטיקט ונשיא בית המשפט העליון השלישי של ארצות הברית. בבחירות לנשיאות של 1796 הוא קיבל 11 קולות בחבר האלקטורים. אלזוורת נולד בווינדזור, קונטיקט ולמד בקולג' ניו ג'רזי (כיום אוניברסיטת פרינסטון), שם הוא סייע לייסד את האגודה הוויגית-קליאוסופית האמריקאית (American Whig–Cliosophic Society). ב-1777 הוא היה לפרקליט המדינה במחוז הרטפורד שבקונטיקט ונבחר כנציג לקונגרס הקונטיננטלי, בו הוא כיהן עד לתום מלחמת העצמאות של ארצות הברית. בשנות ה-80 של המאה ה-18 הוא כיהן כשופט במדינתו וב-1787 הוא היה נציג לוועידת החוקה שבה התקבלה חוקת ארצות הברית. בעת דיוני הוועידה הוא היה בין אלו שהיו אמונים על ניסוחה של פשרת קונטיקט בין המדינות המאוכלסות לבין המדינות הקטנות. הוא גם היה חבר בוועדת הפרטים , שהכינה את הטיוטה הראשונה של החוקה, אך הוא עזב את הוועידה לפני חתימת החוקה. השפעתו סייעה להבטיח שקונטיקט תאשרר את החוקה והוא נבחר כאחד משני הסנאטורים של המדינה וכיהן בתפקיד בשנים 1789–1796. הוא היה המנסח הראשי של חוק השיפוט של 1789 (Judiciary Act of 1789), שקבע את דמותה של מערכת השיפוט הפדרלית של ארצות הברית ומיסד את סמכותו של בית המשפט העליון של ארצות הברית כגוף שיכול להפוך על פניהן את החלטות בתי המשפט המדינתיים שהיו מנוגדות לחוקה. אלזוורת' היה בעל ברית מרכזי בסנאט של אלכסנדר המילטון והיה חבר במפלגה הפדרליסטית. הוא הוביל בסנאט את תהליך קבלת הצעותיו של המילטון, כמו חוק המימון של 1790 (Funding Act of 1790) ואת חוק הבנק של 1791 (Bank Bill of 1791). הוא גם היה מתומכיהם של מגילת הזכויות של ארצות הברית ושל הסכם ג'יי בין ארצות הברית לבין הממלכה המאוחדת. ב-1796, לאחר שהסנאט דחה את מועמדותו של ג'ון ראטלדג' כנשיא בית המשפט העליון, מינה הנשיא ג'ורג' וושינגטון את אלזוורת' לתפקיד. מועמדותו אושרה פה אחד בסנאט והוא כיהן בתפקיד עד 1800, כאשר הוא התפטר עקב בריאותו הרופפת. כמה תיקים נדונו בבית המשפט בראשותו, והוא ייזכר בעיקר בשל העובדה שהוא לא עודד את הנוהג של חוות דעת המשכית (Seriatim). במקביל לכהונתו כנשיא בית המשפט העליון, הוא כיהן כנציג ארצות הברית לצרפת בשנים 1799–1800, שם הוא חתם על ההסכם ששם קץ למלחמה הבלתי רשמית בין ארצות הברית לצרפת. באותה שנה הוא פרש מתפקידו כנשיא בית המשפט העליון והוחלף בג'ון מרשל. לאחר מכן הוא היה חבר במועצת המושל של קונטיקט עד למותו ב-1807.
לקריאת הערך המלא בוויקיפדיה >