ברכת עם

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • הקלטת רדיו
  • הקלטה

ברכת עם

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • הקלטת רדיו
  • הקלטה
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?

מידע על הפריט

כותר
ברכת עם
סוגה
Folk songs
שפה
heb
הערות
הפקה וניצוח: אברהם אידלזון
מסורת: עממי רוסי

הערת משתתפים
מקהלת גברים
מספר מדף
ZMR 08759
מספר מערכת
990039791850205171
קישורים
תגיות
תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי כָל-אַחֵינוּ הַמְחוֹנְנִים
עַפְרוֹת אַרְצֵנוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם;
אַל יִפֹּל רוּחֲכֶם – עַלִּיזִים מִתְרוֹנְנִים
בֹּאוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעֶזְרַת הָעָם!

הֵן סוֹפְרִים אֲנַחְנוּ אֶת-נוֹדְכֶם וְחוֹבְבִים
נִטְפֵי הַדְּמָעוֹת וְזֵעַת הָאָף,
הַיּוֹרְדִים כַּטַּל לְיִשְׂרָאֵל וּמְשׁוֹבְבִים
נַפְשׁוֹ הַנִּלְאָה, הַשּׂוּמָה בַכָּף.

וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּקְדַּשׁ כָּל-דִּמְעָה שֶׁצָּלֲלָה
בְּיָם דִּמְעָתֵנוּ, נְדָבָה לָעָם,
כָּל-טִפָּה שֶׁל זֵעַת אַפַּיִם, שֶׁסָּלֲלָה
דֶּרֶךְ אֲדֹנָי – כְּחֵלֶב וָדָם.

אִם-לֹא אֶת-הַטְּפָחוֹת – רַק מַסַּד יְסַדְתֶּם –
רַב-לָכֶם, אַחַי, עֲמַלְכֶם לֹא-שָׁוְא!
הַבָּאִים – וּבְנִיתֶם וְטַחְתֶּם וְשַׂדְתֶּם,
עַתָּה רַב-לָנוּ אִם נָטוּי הַקָּו.

גּוֹי קַו-קָו אֲנַחְנוּ! מִקַּו לָקָו קוֹמְמוּ
שִׁמֲמוֹת עוֹלָם וּבְנוּ בִנְיַן-עַד!
יֶשׁ-יוֹם – וּמִיָּם עַד-יָם יֵצְאוּ יִשְׁתּוֹמְמוּ
לִרְאוֹת מַה-פָּעַל קְטֹן גּוֹיִם, עַם נָד.

וְלָמָּה, הַמְפַגְּרִים, פַּעֲמֵיכֶם כֹּה בוֹשְׁשׁוּ?
הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל, הַאִם בְּנֵי מֵרוֹז?
הוֹי, כֹּחוֹת נִפְרָדִים, הִתְלַקְּטוּ, הִתְקוֹשְׁשׁוּ!
עִבְדוּ שְׁכֶם אֶחָד בְּחַיִל וָעֹז!

אַל-תֹּאמְרוּ: קָטֹנּוּ – הֲטֶרֶם תִּתְבּוֹנְנוּ
פְּנֵי אֲבִיר יַעֲקֹב הַהוֹלְכִים בַּקְּרָב;
מִימֵי זְרֻבָּבֶל יָדֵינוּ לֹא-כוֹנְנוּ
מִפְעַל אַדִּירִים כָּמֹהוּ וָרָב.

מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת? הַבּוּז לַמִּתְלוֹצְצִים!
מַלְּטוּ אֶת-עַמְּכֶם וְאִתִּים עֲשׂוּ –
עַד-נִשְׁמַע מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים מִתְפּוֹצְצִים
קוֹלוֹת אֲדוֹנָי הַקֹּרְאִים: עֲלוּ!
כמו בשירים אחרים של ביאליק, גם בשיר זה מילים רבות מרמזות לפסוקים מן התנ"ך. ביאליק כתב ופרסם את השיר בשנת 1894. השיר נדפס שוב לקראת הקונגרס הציוני הרביעי (1900) ותורגם לרוסית על ידי לייב יפה. התווים נדפסו באודסה בשנת 1917. לא ברור האם הלחן הוא עממי רוסי או של א. צ. אידלסון; אידלסון בעצמו, בספרו "ספר השירים" מציין בראש השיר "הליכה בחזקה, נעימה מקובלת".
השיר אומץ כהמנון על ידי חברי העליה השניה והשלישית, והושר בסיום אסיפות פועלים. בעקבות בקשתו של ברל כצנלסון, נהגו לשיר את "תחזקנה" יחד עם "התקווה". "תחזקנה" היה מזוהה עם הסוציאליסטים, וכשהקהל נעמד כדי לשיר אותו, ביאליק בעצמו המשיך לשבת. בתקופת העליות השניה ושלישית התקיים פולמוס "התקווה - תחזקנה" מעל דפי עתונות הפועלים; בסופו של דבר "העם" העדיף את "התקווה".
איסור העתקה

איסור העתקה

הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. ייתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

בכל שימוש בפריט יש לציין את שם היוצר/ת ואת מקורו באוספי הספרייה. הספרייה עושה מאמצים להציג את שם היוצר/ת כחלק מהמידע על הפריט, אך האחריות למתן קרדיט מדויק ומלא חלה על המשתמש/ת.