צריך לצלצל פעמים
דמארי, שושנה | [1962]
תּוֹפֶרֶת אֲנִי וְתוֹפֶרֶת,הַיָּם לֹא יֶחְדַּל מִלִּנְהֹם.אֲנִי אֶת פָּנֶיךָ זוֹכֶרֶתכְּאִלּוּ הָיָה זֶה הַיּוֹם.הוֹ, כַּמָּה צָחַקְנוּ אֵי פַּעַם,רֹאשִׁי הַסְּחַרְחַר הַמְּתֻלְתָּל.הָיָה לַיָּמִים אֵיזֶה טַעַםכָּזֶה שֶׁל תַּפּוּחַ עִם טַל.אָמַרְתִּי: "כְּתָבְתִּי הִיא עֲדַיִןכְּקֹדֶם, תִּגַּשׁ לִפְעָמִים.צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִםקוֹמָה רִאשׁוֹנָה מִיָּמִין..." צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם,צָרִיךְ לְחַכּוֹת רֶגַע קָט,וְאָז נִפְתָּחוֹת הַדְּלָתַיִםוְאָז נִפְגָּשִׁים בְּמַבָּט.צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם,לָבוֹא וְלוֹמַר: "עֶרֶב טוֹב, נִכְנַסְתִּי אֵלַיִךְ בֵּינְתַיִםכֵּיוָן שֶׁעָבַרְתִּי בָּרְחוֹב."וְכָךְ, עַד שֶׁבָּא אוֹתוֹ עֶרֶב,שָׁטְפוּ מִדְרָכוֹת רוֹעֲשׁוֹת.דְּבָרֶיךָ הִכּוּנִי כַּחֶרֶב,דְּבָרֶיךָ עִנּוּנִי כַּשּׁוֹט.שָׁתַקְתִּי, דָּבָר לֹא יָדַעְתִּי,יָדַעְתִּי, רַק לֹא, לֹא נָכוֹן.נִפְרַדְנוּ... לְפֶתַע שָׁמַעְתִּיבַּפֶּתַח צִלְצוּל פַּעֲמוֹן -לְרֶגַע אֵחַרְתִּי לִפְתֹּחַ,קָפָאתִי בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר.מַדּוּעַ מִהַרְתָּ לִבְרֹחַ?מַדּוּעַ מִהַרְתָּ, אֱמֹר! צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם,צָרִיךְ לְחַכּוֹת רֶגַע קָט,וְאָז נִפְתָּחוֹת הַדְּלָתַיִםוְאָז נִפְגָּשִׁים בְּמַבָּט.צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם,לָבוֹא וְלוֹמַר: "עֶרֶב טוֹב, נִכְנַסְתִּי אֵלַיִךְ בֵּינְתַיִםכֵּיוָן שֶׁעָבַרְתִּי בָּרְחוֹב."תּוֹפֶרֶת אֲנִי וְתוֹפֶרֶת,הַיָּם לֹא יֶחְדַּל מִלִּנְהֹם.אֲנִי אֶת פָּנֶיךָ זוֹכֶרֶתכְּאִלּוּ הָיָה זֶה הַיּוֹם.אִם פַּעַם יִהְיֶה וְתָבוֹאָהשֵׁנִית פֹּה בָּרְחוֹב לַעֲבֹר,תִּזְכֹּר כִּי בַּחֶדֶר מַרְגּוֹעַתִּזְכֹּר כִּי דּוֹלֵק בּוֹ הָאוֹר. תָּבוֹא, כָּךְ פָּשׁוּט כְּמוֹ נַעַר,דָּבָר לֹא צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ.הֶסְבֵּר לֹא נָחוּץ וְלֹא צַעַר,סְלִיחָה לֹא צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ. צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם,צָרִיךְ לְחַכּוֹת רֶגַע קָט,וְאָז נִפְתָּחוֹת הַדְּלָתַיִםוְאָז נִפְגָּשִׁים בְּמַבָּט.צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם,לָבוֹא וְלוֹמַר: "עֶרֶב טוֹב, נִכְנַסְתִּי אֵלַיִךְ בֵּינְתַיִםכֵּיוָן שֶׁעָבַרְתִּי בָּרְחוֹב." |
השיר בוצע בתוכנית הראשונה של תיאטרון "כל הרוחות" ("כוסות רוח", 1939) עם הסולנית ברונקה זלצמן, לימים שחקנית התיאטרון האידי. ומדוע צריך לצלצל פעמיים? בשנות השלושים והארבעים רווח בתל אביב המנהג של דיירות משנה (בגלל המצוקה בדיור עם העלייה הגדולה) ולכן נהוג היה לצלצל לדייר הראשי ("בעל הבית" או השוכר) פעם אחת ולדייר המשנה - שתי פעמים. לעתים, היה מצוין בפירוש שלט על הפעמון. |
כותרים נוספים |
אתחלתא: תופרת אני ותופרת הים לא יחדל [ביצוע מוקלט] |
---|---|
בביצוע |
וילנסקי, משה; עטרי, יונה |
תאריך היצירה |
1965 |
השותפים ביצירה |
וילנסקי, משה 1910-1997 (מלחין, מנצח, מבצע) אלתרמן, נתן 1910-1970 (מחבר) עטרי, יונה 1933-2019 (זמר, מבצע) רשות השידור. קול ישראל |
הערת מקום וזמן |
11.12.1965. תל אביב. |
סוגה |
Songs, Hebrew |
שפה |
heb |
משך |
00:04:19 |
הערות |
המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. הוקלט על-ידי קול ישראל. |
הערת משתתפים |
יונה עטרי בליווי תזמורת ; ניצוח, משה וילנסקי. |
מספר מדף |
MCD-0094 - 23 |
מספר מערכת |
990029232180205171 |
תנאי השימוש:
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?