"Avot" reconsidered

Schremer, Adiel
  • מאמר
  • שמירה
    שמור
כותר "Avot" reconsidered : rethinking rabbinic Judaism.
מקור/בעלים Jewish Quarterly Review. Merion Station, PA
מתוך Jewish Quarterly Review 105,3 (2015) 287-311
שפה אנגלית
מספר מערכת 990005676130705171
קישורים Locate this publication in Israeli libraries
תצוגת MARC
תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?

עוד באותו נושא

The first Mishna and the controversies of the Tannaim ; The Highest Court in the City of the Sanctuary / by David Hoffmann ; translated from the German by Paul Forchheimer.

David Hoffmann 1843-1921

ספר
The Tannaim & Amoraim : a guide to the Chachmei haTalmud / Rabbi Nosson Wiggins ; editor, Nachum Shapiro.

Nosson Wiggins author

ספר
The Tannaim : a Gemara student's guide / Aryeh Leibowitz.

Aryeh Leibowitz author

ספר
Judaism in the first centuries of the Christian era : the age of the Tannaim / George Foot Moore.

George Foot Moore 1851-1931

ספר

אולי יעניין אותך גם

גשם בוא בסוכות: על מסורת התפילה היהודית הפופולרית בעולם 

גשם בוא בסוכות: על מסורת התפילה היהודית הפופולרית בעולם 

אדמה יבשה, מחורצת. שדות חרושים בתלמים חומים שאף עלה ירוק לא מבצבץ ביניהם, ומעליהם שמים נקיים מענן. צלעות בולטות של ילדים רעבים.  במשך דורות אין ספור, טרום עידן מתקני ההתפלה וצנרת המים המודרנית, זה היה הסיוט הגדול ביותר של רוב בני האדם בכלל, ושל תושבי ארץ ישראל בפרט.  בעולם שחייו תלו

לכתבה בבלוג הספרייה
חסד של אמת: מהספרייה הלאומית להתנדבות בזק

חסד של אמת: מהספרייה הלאומית להתנדבות בזק"א

השבעה באוקטובר הקפיץ את אביעד רוזנברג, כמו רבים אחרים, לעזרה. "אני שומר שבת והייתי בלי הטלפון. איך שפתחתי במוצ"ש את הטלפון היה לי ברור, שאני יורד לדרום לעזור." אביעד, ראש צוות בתחום קטלוג שעובד בספרייה הלאומית כבר 26 שנים, לא ירד לעוטף כדי לעזור בלחימה או לחלק אוכל וציוד. הוא לקח חלק בעבודה הקשה וה

לכתבה בבלוג הספרייה
עם עט ונייר: המכתבים מהחזית בקאמבק בלתי צפוי

עם עט ונייר: המכתבים מהחזית בקאמבק בלתי צפוי

גם במאה ה־21, כשלכאורה יש תקשורת תמידית בזכות טלפונים חכמים, חיילים בשדה הקרב גילו פתאום שהדרך היחידה לתקשר עם מי שהם אוהבים היא לכתוב מכתבים הביתה, ממש בעזרת דף ועט, בדיוק כמו לפני 50 שנה. אחד מהם היה דודי אלון, עובד הספרייה הלאומית המשרת במילואים בחטיבת ירושלים, שמצא את עצמו במצב קיצון, בזמן החוד

לכתבה בבלוג הספרייה