سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
זלמן וינוגרדוב נולד בעיר לידא (היום בבלארוס) שבפולין ב-10 ביולי 1921 להוריו משה ומרים בן צעיר במשפחה ציונית ואמידה. הוא התייתם מאביו כשהיה בן שתיים עשרה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939, ביקש זלמן, שמלאו לו כבר שמונה עשרה שנה לצאת את עירו, לעבור לוילנה ולהצטרף לתנועת ה"שומר הצעיר". הוא חי ב''ריכוז'' ובחוות ההכשרה מיכלינה, במשך שנה, עד שהגיעו המסמכים המאשרים את הרשמתו לאוניברסיטה העברית בירושלים אליה ביקש להצטרף ולעלות לארץ-ישראל. (במסגרת הכנה לעלייה ארצה שילמה עבורו המשפחה, מראש, שתי שנות לימודים באוניברסיטה העברית בירושלים). בחודש ינואר 1941, יצא למסע דרך מוסקבה, טורקיה ודרך מעבר ראש הניקרה עלה לארץ. הוא חבר לגרעין שהתרכז בעין המפרץ ובהמשך הצטרף לקיבוץ בית-זרע ושם הקים את ביתו ומשפחתו. בשנת 1948 בימי מלחמת העצמאות התגייס ונלחם בעמק הירדן, לצד היותו פרדסן (ארבעים שנה עבד וריכז את ענף הפרדסנות במשק), עובד אדמה, היה איש אשכולות והתעניין בתחומים רבים, ובמיוחד בידיעת ארץ ישראל ובארכאולוגיה כשהיה בן חמישים (1971), בשל תאונת עבודה בפרדס שבגינה לא יכל לעבוד עבודה פיזית בפרדס יצא להגשים את חלומו ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא למד ארכיאולוגיה וידיעת הארץ בקתדרה של הפרופסור בנימין מזר; ולאחר מכן שימש כמורה ללימודי הסביבה וידיעת הארץ בסמינר המורים ''אוהלו'', שליד המושבה כנרת. במקביל הקים בבית גורדון אגף לתולדות התרבות החומרית בעמק הירדן. זלמן עסק בתחום הארכיאולוגיה וידיעת הארץ עד ימיו האחרונים, חקר, כתב מאמרים והנחה תלמידים וסטודנטים. הוא נפטר ב- 20 במאי שנת 2016 כשהוא בן 94 שנה. זלמן נישא לסוניה. בנם הבכור, אלי (נפטר בצעירותו כשהיה בן חמש) במהלך השנים נולדו הבן ירון ושתי בנות. הוא זכה לראות אחד -עשר נכדים ושלושה נינים. זלמן חקר, כתב מאמרים והנחה תלמידים וסטודנטים. אהב את הארץ ונתיבותיה. ערך עשרות מחקרים ופרסם מאמרים רבים. בשנת 1998 פרסם את ספרו "בקעת כנרות - אדם, אתרים ונוף" (הוצאת ספרים אריאל והמרכז לחקר בקעת כנרות, 1998), בו ריכז את מרבית מחקריו. לאחר מותו נתרמו ספריו לספריית המכללה האקדמית כנרת, ע"י בני משפחתו. אוסף התמונות שלפנינו מביא הצצה לאתרים, ממצאים של חפירות ארכיאולוגיות שעליהם כתב במאמריו בחוברת "בקעת כנרות- אדם, אתרים ונוף": אמת המים הקדומה בטבריה (תעלת ברניקי), תל עובדיה ותל בית ירח (חירבת אל כרך).
اللغة:
שפה נוכחית
