גדעון שיפטן (1910 - 1994) נולד בולדנבורג בגרמניה בשם לותר, להוריו מקס ופרידה שיפטן. גדל בבית חילוני שע"פ הגדרתו היה בית של "גרמנים מדת משה". כשבגר החל לעבוד בכלבו של משפחת שוקן במחלקת הצילום שם החלה אהבתו הגדולה לצילום. עקב עליית הנאצים לשלטון, עלה בשנת 1934 לארץ ישראל והגיע בעקבות אחיו להכשרה בגדרה, שם ישב הגרעין המייסד של קיבוץ כפר סאלד. מגדרה הגיע עם קבוצת חברים לעבודה במפעל האשלג בסדום של 'חברת האשלג הארץ ישראלית' שם עבד מספר שנים במוסך לקטרי הרכבת שהובילה את הקרנליט מברכות האידוי למפעל. בתקופת עבודתו בחברת האשלג הארץ-ישראלית למד והכיר היטב את אזור ים המלח, חקר את המערות בהר סדום, טייל לארנון והקיף עם קומץ עובדים בטיול רגלי את ים המלח. בסדום פגש את יהודית מאייר עולה צעירה ויפה מאוסטריה ובשנת 1942 נישא לה וביחד גידלו שלושה בנים. בשעותיו הפנויות צילם ותיעד את הבנייה והעשייה בסדום, כאשר עבודת הפיתוח וההדפסה נעשו בתנאים קשים במערה קרירה בהר סדום ליד מחנה העובדים. בשנת 1942 עלה להתיישבות עם הגרעין המייסד של קיבוץ כפר סאלד. התקופה הראשונה הייתה כרוכה בעבודה קשה של סיקול אבנים, עקירת ה"סידריות" (עצי השיזף - דומים) להכשרת שטחים חקלאיים ותפיסת מי המעיינות לאספקת מים לקיבוץ ולשדות. גדעון אהב לטייל, להדריך טיולים בדרום ולספר על תקופת עבודתו בסדום, בנוסף אהב מאד לעשות סקי בהרי הלבנון לפני קום המדינה, ולאחר מלחמת ששת הימים חזר לאהבתו זו בשלגי החרמון. גדעון צילם והנציח את ההיסטוריה החלוצית וההתיישבותית מסדום ועד החרמון משנות השלושים ועד סוף שנות השמונים. גדעון לא היה איש של דיבורים ונאומים, המצלמה הייתה שפתו וחייו היו הגשמת החלוציות במלוא מובן המילה.
اللغة:
שפה נוכחית