سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
שמואל חיים ברוזה נולד בשנת 1869 בעיר ביחוב בפלך מוהילב באודסה לאביו אברהם ברוזה שהיה סוחר עצים ולאמו לאה (שיינה). פירוש השם ברוזה הוא עץ ליבנה. בשנת 1891 כשהיה בן עשרים עלה לארץ ישראל ועבד כחקלאי במושבות העלייה הראשונה רחובות וראשון לציון ובמחסן עצים של האחים ליטווינסקי ביפו. בשנת 1892 החל לעבד את האדמה במוצא, ממערב לירושלים. קדמו לו במוצא יהושע ילין וגיסו יחזקאל יהודה מירושלים שעיבדו את הקרקע החקלאית של המושבה. ברוזה התגורר תחילה במגדל שמירה שהוקם על ידי בעלי הקרקע שקדמו לו. הוא נטע כרמים לגידול גפנים, שתל עצי פרי וחי ביחסי שכנות טובים עם תושבי הכפרים הערביים הסמוכים קאלוניה ואבו גוש. בשנת 1897 הקים בית: מבנה אבן מרשים בן שלוש קומות ובו חמישה עשר חדרים. מרתף הבית הכיל מחסן לאחסון חביות יין ומפעל קטן לייבוש ולשימור פירות. בחצר הקים רפת פרות שבה ייצר גם חמאה וגבינה וכן לול תרנגולות, שובך יונים ובית בד לייצור שמן זית. בשנת 1898 זכה שמואל ברוזה לביקור של בנימין זאב הרצל שנטע עץ ברוש (שנודע כ"ארז הרצל") בחלקת אדמה שהייתה שייכת למשפחת ברוזה. לימים הוקם באתר בית ההבראה "ארזה", על שם העץ שנטע הרצל). עץ הברוש המקורי נגדע בפרעות 1936-1929. במאורעות תרפ"ט (1929), יצאו פורעים מהכפר קאלוניה ופרעו בתושבי מוצא. שמואל ברוזה הגן על רכושו וירה ממנו יריות אזהרה. הפורעים רצחו שמונה מבני משפחת מקלף השכנה ומאורחיה. למחרת הפרעות נטשו בני משפחת ברוזה את הבית שנבזז ועלה בחלקו באש, אך שבו לאחר מכן לביתם. בשנת 1936 בתקופת המרד הערבי הגדול שוב נאלצו בני משפחת ברוזה לנטוש את ביתם שנבזז והוצת בשנית. שמואל חיים ברוזה נישא למאשה לבית בירמן. לזוג נולדו שמונה ילדים: אברהם (1900--1898), רחל (1901--1975 לימים הורוביץ), בן-ציון (1903--1984), שושנה (1906--1999 לימים בן-דוד) אלישבע (1908--1953 לימים לרנר), יפיע (1910--1946), מתתיהו (1911--1956) ויהודית (1912 לימים אביה). מאשה ברוזה נפטרה בשנת 1935 ושמואל חיים ברוזה נפטר באוקטובר 1944 ונקבר בהר הזיתים. שמואל חיים ומאשה ברוזה אירחו בביתם אנשים ידועים ובהם הברון אדמונד דה רוטשילד, חיים ויצמן, דוד בן-גוריון, מושל ירושלים הבריטי סר רונלד סטורס, הרב הראשי האשכנזי יצחק הלוי הרצוג והראשון לציון הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל. בשנות השישים של המאה העשרים נמכר הבית למשפחה חרדית (משפחת אלשטטר מארה"ב) שגידלה עצי ערבה במטעים. היקב נמכר למשפחת טפרברג (לימים יקב אפרת). בשנת 2010 הוקם במבנה מפעל לייצור תכשיטים (YVEL). התמונות נמסרו לארכיון יד יצחק בן-צבי על ידי מאיר (נכדם של שמואל ומאשה) ורחל ברוזה באמצעות מנהל לב העיר ירושלים. באוסף התמונות שבאלבום מבחר תמונות של משפחת ברוזה על צאצאיה הרבים והם הגיעו לארכיון התמונות של יד יצחק בן-צבי על ידי מאיר ורחל ברוזה באמצעות מנהל לב העיר ירושלים.
اللغة:
שפה נוכחית
