אוסף גרשון גפן (פאיאנס) כפר הנוער "הכפר הירוק"

لتكبير النص لتصغير النص

وصف المحتوى

אוסף התמונות שלפנינו צולם ברובו על ידי המורה והמחנך גרשון גפן שלימד בכפר הנוער "הכפר הירוק". עיקרן של התמונות מהשנים 1950-1953 ובהן מתועדים הקמת המבנים, הפעילות החקלאית והחינוכית והווי החיים התרבותיים בכפר. התמונות פורסמו ונערכו על ידי גרשון גפן בחוברת: "ראשונים היינו, פרקים בשנותיו הראשונות של הכפר הירוק" מתוך הטרילוגיה "בנתיב האושר והאכזבה (דרכו של מורה)" בהוצאת גרשון גפן (פאיאנס) תשס"ח, 2008. (ראה PDF נלווה לאוסף זה. בחוברת חסרים מספר עמודים). כפר הנוער "הכפר הירוק" נוסד בשנת 1950 במטרה להקים מוסד חינוכי למען נוער עולה מהתפוצות ולנוער יליד ישראל, להשרשת ערכי הציונות, הסוציאליזם והחלוציות, באמצעות עבודת אדמה. מייסדו של הכפר, גרשון ז'ק, קרא לו "כפר הירוק" (ללא ה"א הידיעה לפני המילה כפר), מתוך כוונה לקרוא לו על שם דוד בן-גוריון, ששם משפחתו המקורי היה גרין ("ירוק" ביידיש). אולם ברבות השנים, וכתוצאה מכך שרבים לא הבינו את הרמז הטמון בשם המקום, הוספה בטעות ה"א הידיעה לשם המוסד והוא נקרא "הכפר הירוק". בשנת 1970, לאחר פטירת ראש הממשלה השלישי, לוי אשכול, נקרא המקום על שמו: "הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול". המורה והמחנך גרשון גפן: גרשון גפן (פאיאנס) נולד בעיירה ניאסוויז' (Nyasvizh - כיום בלארוס) בשנת 1918 להוריו משה ולאה לבית מירנסק. אח למרדכי. אביו עסק בצילום ואמו הייתה עקרת בית. המשפחה הייתה אמידה, האב משה עסק בצילום ובילדותו ספג חינוך עברי וציוני. גרשון למד בבית הספר היהודי מרשת "תרבות", שם למד עברית, תנ"ך וספרות עברית. בנעוריו למד בבית ספר תיכון פולני. בשנת 1934 עלה אחיו מרדכי לארץ-ישראל עם גרעין "קבוצת השרון" (סמוך לרמת דוד) של תנועת הנוער הציוני. גרשון, שהשתייך לגרעין השומר הצעיר ב"קבוצת בית העמק", דחה את עלייתו לארץ ישראל והמתין להוריו שביקשו אף הם אישורי עלייה. בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ועמה כניסת הכוחות הרוסים לעיירה ניאסוויז', גרשון גויס לצבא האדום. הוא נשלח לווילונה, לבית הספר של ה-נ.ק.ו.ד. ("קומיסריון הפנים העממי של ברית המועצות"), גוף שעסק בריגול פנים. כעבור שנה עם הצטרפות ברית המועצות למלחמה באוקטובר 1940 נשלח גרשון לחזית בלנינגרד. הוא נפצע שלוש פעמים, אושפז בבית חולים במשך תשעה חודשים וטופל בידי אחות רחמניה נוצרית. בין השניים התפתח רומן והאחות אף הציגה את גרשון בפני הוריה. לחיילי הצבא האדום, בהם גרשון, דווח שהגרמנים הורגים באכזריות אזרחים אך לא פורסם דבר בנוגע לשואת היהודים באירופה. גרשון כתב למשפחתו בניאסוויז' על כוונתו להישאר בברית המועצות בתום המלחמה. המכתב הגיע לחבר ילדות ששרד והוא מסר לו כי כל יהודי ניאסוויז' רוכזו, 4,500 איש מתוכם נרצחו ו-500 הועברו לגטו. יהודי הגטו מרדו ונלחמו בגרמנים. המעטים ששרדו הצטרפו לפרטיזנים וחלקם שרדו את השואה. גרשון, שהיה נכה מלחמה, חזר לעיירת ילדותו וגילה שמבית הוריו נותר רק המרתף. הוריו וכל קרובי משפחתו הושמדו. גרשון התקבל בעיירה על ידי ידידת נעורים ואביה שסייעו לו. האח מרדכי שעלה לארץ ישראל כבר בשנת 1934 התגורר בחיפה ועבד יחד עם לוי אשכול (אשתו של אשכול, מרים, נולדה בניאסוויז'). אשכול הציע לו להצטרף לדגניה ב', ומשם נשלח מרדכי מטעם "עליית הנוער" לשמש מדריך בכפר הנוער בן שמן. מרדכי היה מנהלו הפדגוגי של המוסד בשנים 1937--1938. בתום המלחמה נדד גרשון ברחבי אירופה ועלה לארץ ישראל רק בשנת 1947. הוא הצטרף לאחיו ולקבוצת הנוער שלו בבית העמק. לאכזבתו הרבה חברי הגרעין לא הסכימו לקבלו בשל נכותו ואי יכולתו לעבוד בעבודות פיזיות. עם עלייתו ארצה שינה את שם משפחתו: מפאיאנס לגפן: ג=גרשון (שמו הפרטי), פ=פאיאנס (שם משפחתו הקודם) נ= ניאסוויז' (עיר הולדתו). גרשון עבר להתגורר בירושלים והחל את לימודיו באוניברסיטה העברית, והשתלם בהוראה לכיתות בית ספר תיכון. לאחר סיום לימודיו הצטרף לצוות מורי כפר הנוער בבן שמן. עם פרוץ מלחמת השחרור ופינוי הכפר הגיע גרשון עם חניכיו לכפר ויתקין. בשנת 1950 כאשר המחנך גרשון ז'ק הקים את כפר הנוער "הכפר הירוק" הוזמנו האחים מרדכי וגרשון להצטרף לצוות ההוראה. בתום השנה הראשונה שב מרדכי אל בן שמן וגרשון נשאר. הוא לימד במוסד עד לשנת 1981. גרשון היה מחנך ומורה בלימודי הלשון, התנ"ך, הספרות והיסטוריה. הוא ריכז חוג ציור ואיוריו קשטו את חדר האוכל ב"כפר הירוק" ושימשו תפאורה לכל הצגה ואירוע. במהלך שנות העבודה הרבות ב"כפר הירוק" הוא גם תיעד במצלמתו את הווי החיים במוסד. ב-29.8.1954 נישא גרשון לאסתר, עולה חדשה מרומניה, אותה הכיר באמצעות שדכנית. לזוג נולדו שלושה בנים: איל (1955), רועי וטדי. לימים גרשון ומשפחתו עברו להתגורר ברמת השרון, שם גם ניהל משך שנים חוג ללימודי תנ"ך. גרשון זכה באות "יקיר העיר" רמת השרון. הוא נפטר בנובמבר 2017. גרשון כתב ספרים על תולדות חייו ועל עבודתו כמורה, וכן עסק בתרגום לעברית. גרשון תירגם 15 שירים של חיים נחמן ביאליק ליידיש וכן שלושה שירים של שאול טשרניחובסקי. מספריו: "בין השמשות: סיפור אמיתי", "הקולך זה אדמתי?" ועוד.

أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟

تفاصيل أوفى

رقم الرف
IL-INL-YBZ-0560
رقم الإستدعاء لدى الوصي الحالي
יד יצחק בן צבי;YBZ.0560
تاريخ الإصدار
01/01/1934-31/12/2010
الشكل
99 פריטים.
العنوان
אוסף גרשון גפן (פאיאנס) כפר הנוער "הכפר הירוק".
ملاحظات
אוסף זה קוטלג על ידי צוות יד יצחק בן צבי החל מ-01/05/2011 ועד 31/03/2019
هذا جزء من
יד יצחק בן צבי
مستوى التوصيف
Fonds Record
الإعتمادات
רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל. This bibliographic record is part of the Israel Archive Network project (IAN) and has been made accessible thanks to the collaborative efforts of the Yad Ben Zvi Archive, the Ministry of Jerusalem and Heritage and the National Library of Israel.
رقم النظام
997009628337405171

تمّ وضع شروط استخدام تتناسب مع كل ملف أرشيفي على حدة.

تظهر شروط الاستخدام في صفحة الملف الأرشيفي على موقع المكتبة الوطنية.

لمزيد من المعلومات حول خدمة الاستيضاح عن حالة حقوق التأليف والنشر، وشروط استخدام المواد المتاحة في مجموعات المكتبة، انقروا هنا.

عند كل استخدام، يجب تحديد المادة في النموذج التالي:
גפן, גרשון REI-YBZ (יוצר האוסף), אוסף גרשון גפן (פאיאנס) כפר הנוער "הכפר הירוק", 01/01/1934-31/12/2010, סימול IL-INL-YBZ-0560, יד יצחק בן צבי, יד יצחק בן צבי;YBZ.0560.

الاعتمادات

רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל. This bibliographic record is part of the Israel Archive Network project (IAN) and has been made accessible thanks to the collaborative efforts of the Yad Ben Zvi Archive, the Ministry of Jerusalem and Heritage and the National Library of Israel.