מזל ליננברג - נבון נולדה בשנת 1913, להוריה יוסף נבון ומרים בן עטר. מצד אביה, משפחה ירושלמית מפוארת שחיה בירושלים משנות השמונים של המאה השבע עשרה, מצד אימה משפחת רבנים ידועה מהעיר אזימור שבמרוקו. את ילדותה בילתה מזל (או פורטונה, כפי שנקראה אז) בחצר מוסאייוף ברח' יפו בירושלים, ולאחר מכן בשכונת אוהל משה. מזל למדה בבית הספר על שם אווילינה דה רוטשילד, ושם סיימה בהצטיינות, ואף עשתה את בחינות הבגרות. תוך כדי כך הדריכה ב"מכבי צעיר" והשתתפה במספר מכביות. לאחר סיום לימודיה עבדה בדואר הבריטי, במחלקת חשבונות, במשך 15 שנה, עד לנישואיה. במהלך עבודתה שם הצטרפה כמרגלת לש"י, שירות הידיעות של ההגנה, ונהגה להעביר מברקים שהגיעו דרך הדואר למפעיל שלה, זאב שרף. פעילותה זו לא היתה ידועה לאף אחד, כולל בני משפחתה הקרובים, ואפילו לא לאחיה, יצחק נבון (הנשיא החמישי למדינת ישראל), שהיה מבכירי הש"י. בשנת 1945 מזל נישאה למשה ליננברג, בעל בית חרושת למוצרי מזון, אשכנזי יליד ירושלים, אותו פגשה בזמן שעבדו יחדיו בדואר. עם נישואיה פרשה מעבודתה, והתמסרה לגידול ילדיה, בעז ליננברג ואורה, היום סתר, ולעבודות התנדבות בויצו ובידידי אורט. לאחר מספר שנים חזרה לעבודה כמנהלת חשבונות בבית הדפוס סיוון. בשלושים השנה האחרונות לחייה מזל הקדישה את זמנה לחקר המשפחה. היתה ממקימי האגודה לגיניאולוגיה (וקיבלה את אות יקיר האגודה), כתבה מאמרים רבים, שפורסמו בכתבי עת מקצועיים כמו קתדרה, בעיתון האגודה הגיניאולוגית כמו גם בעיתונות הכללית. בתהליך זה הצליחה לאתר את מקורות המשפחה, בתהליך בילוש ממושך, ולזהות קרובי משפחה רבים. חוקרי ארץ ישראל רבים שחרו לפיתחה, בשל מומחיותה בהיסטוריה של ירושלים, בעיקר של המאה השמונה עשרה. מזל היתה פעילה גם באגודה ללדינו והשתתפה בכנסים רבים שלהם. מזל נפטרה בשנת 2007 בגיל 94, מוקפת בילדיה, שבעה נכדים ושני נינים, שזוכרים אותה באהבה רבה כאישה החריפה, המיטיבה והמצחיקה שהיתה. יהי זכרה ברוך.
اللغة:
שפה נוכחית