בחודש מרץ שנת 1940 יצא דוד בן גוריון דאז ראש הסוכנות היהודית, עם כמה דמויות מרכזיות ביישוב היהודי לסיור לימודי במרחבי הנגב, ירדו אל הערבה דרך מעלה העקרבים, עין חוסוב (חצבה), בואכה לאום רשרש (אילת) ואל הכפר עקבה. בשובם לירושלים עברו דרך מפעל המלח בסדום. בשיירה, שמנתה ארבע מכוניות פרטיות, השתתפו דוד בן גוריון (יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית), רעייתו פולה, בנם הנער עמוס וחתנו משה בן-אליעזר, ד"ר דב יוסף (בשמו המקורי ברנרד ג'וזף), יועצה המשפטי של הסוכנות היהודית ורעייתו גולדי, ישורון שיף, יעקב אדיר, ליבנדובסקי, ישראל גלילי (מראשי ארגון ההגנה), יצחק טבנקין, יוסף אבידר, מדריך הטיולים יוסף ברסלבסקי (ברסלבי), המלווה והמאבטח אזרח מרקובסקי (מור) שנשא עמו מצלמה וכפי הנראה צילם את התמונות המובאות באוסף), הנהג האישי של בן גוריון דוד בקס ושמריהו גוטמן כמלווה. בהגיעם לאום-רשרש דוד בן גוריון דיבר על חזונות להקמת נמל עברי דרכו תנהל המדינה, לכשתקום, את המסחר ליבשות אסיה ואפריקה. קדם לסיורו זה של בן-גוריון מסע לימודי שנערך באפריל שנת 1935 עם היבחרו להיות יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית שבו נטלו חלק גם רעייתו פולה בן גוריון, ברל כצנלסון, משה ששון ואליהו אילת. בביקורו זה חזה בן גוריון את הקמתה בעתיד של העיר אילת. במסעם זה ביקר בן גוריון באום רשרש, רבת עמון, פטרה ועקבה. בעקבות רשמיו מאום רשרש כתב תזכיר לשופט בית המשפט העליון בארצות הברית, לואי ברנדייס, ממנהיגי התנועה הציונית בארצות הברית ובו, בין היתר, ביקש ממנו לתרום כסף לפיתוח נמל אילת. בעקבות כך תרם ברנדייס 25,000 דולר למטרה זאת. התצלומים הגיעו לארכיון יד יצחק בן-צבי על ידי מירית גל-עד, בתו של אזרח מור (מרקובסקי), איש הבטחון שליווה את המסע.
اللغة:
שפה נוכחית