سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
עמרם בן צבי (2015- 1922) ועלי בן-צבי (1924-1948) הם בניהם של רחל ינאית לבית לישנסקי ויצחק בן-צבי (שימשלביץ'), נשיאה השני של מדינת ישראל. באוסף שלפנינו לקט מכתבים שכתב עלי לאחיו הבכור עמרם במהלך השנים בהם שהה בבית ספר "כדורי", בכנרת ובבית קשת בזמן שעמרם שרת בצבא הבריטי. החל משנת 1940 ועד לשנת 1946 שרת עמרם בפלוגת התובלה 462 לצד מתנדבים נוספים מארץ-ישראל. בשנת 1943 ניצל מאסון כשהיה על אוניית התובלה הבריטית "ארינפורה" בשעה שהופצצה על ידי מטוסים גרמנים. במקביל לשירותו סייע כחבר ב"הגנה" בהברחת נשק בו השתמשו בהמשך במלחמת העצמאות, וכן בהעלאת פליטי השואה לישראל. כשהיה עלי בן-צבי בן שתים-עשרה הוא סייע לשרותי קשר ב"הגנה" וסייע לאימו במשתלת הפועלות בשכונת רחביה בירושלים. בשנות לימודיו הכשיר את עצמו - ברעיון ובמעשה - לחיי הגשמה ונטל על עצמו את המשימות הקשות, לבל יחשדוהו בהישענות על "זכות אבות". בחודשי חופשת הקיץ יצא עם חבריו למחנות-עבודה במשקים חקלאיים ובחר את עתידו בהגשמה חלוצית בחקלאות. אחרי שבע כיתות לימוד בבית הספר "הגימנסיה העברית" בירושלים, בהן הצטיין בלימודיו, עבר לבית-הספר החקלאי על-שם "כדורי". יחד עם חבריו ללימודים הצטרף לפלמ"ח ונשא בכל העמל, התלאות והסכנות שבאימונים ובמסעות. במלחמת-העולם השנייה, כשאיימה סכנת פלישה של האויב הנאצי אל לארץ ישראל, רצה להתנדב לצבא הבריטי בעקבות אחיו הבכור עמרם; אך במאבקו הפנימי ניצחה לבסוף ההכרה שעליו להישאר בפלמ"ח, "הגרעין לצבא עברי עצמאי". לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר על-שם "כדורי" הקים יחד עם חברי הגרעין שלו את קיבוץ בית קשת - הסמוך לסג'רה, ערש "השומר" ורעיון ההגנה. בסג'רה חלמו הוריו וחבריהם בני העלייה השנייה ועיצבו את היהודי החדש, החי את חייו השלמים במולדתו צמוד לקרקע הארץ, והוא היה למגשים חלומותיהם. עלי היה המוכתר של קיבוצו בית קשת, ויצר יחסי ידידות עם ערביי הכפרים ועם שבט הבדואים שבסביבה. בקיבוץ היה למנהיג ומדריך ואיש השורה, בעבודה ובהגנה כאחת. עם פרוץ מלחמת-העצמאות, כאשר אירעו התקפות ערביות על בית קשת, ניהל גם את הגנת המקום והסביבה. ביום ה' באדר ב' תש"ח (16.3.1948), ימים אחדים לפני המועד שנקבע לחתונתו, יצא עם שבעה חברי בית קשת לסיור בסביבה. הם הותקפו ממארב על-ידי מאות אנשי שבט ערב א-זביח שכיתרו אותם. אחד הצליח להימלט לקיבוץ ולהזעיק תגבורת, ושבעת האחרים לחמו עד הכדור האחרון ונפלו כולם. לאחר שלושה ימים הוחזרו גופותיהם ונטמנו בבית-העלמין בבית קשת. עלי בן- צבי, בן העשרים וארבע בנופלו נהרג ימים ספורים לפני חתונתו המיועדת עם פנינה דרומי מנהלל (לימים, גרי). צריף המגורים המשפחתי שבנו יצחק בן צבי ואשתו רחל ינאית, הועבר משכונת רחביה בירושלים לקיבוץ בית קשת בשנת 1952 כאשר יצחק בן צבי נבחר לנשיא, והיה למועדון נוער המשמש גם הנצחה לעלי ולחזונו שנגדע. הצריף שוקם כאתר מורשת לאומית ועדיין ניצב בקיבוץ, לא הרחק מהאנדרטה שפיסלה בתיה לישנסקי, דודתו האהובה, לזכר הנופלים. חלק נכבד ממכתבים שכתב עלי להוריו לדודתו בתיה לישנסקי ולאחיו עמרם ניתן לקרוא בספר להנצחתו שחובר על ידי הוריו בספר: עלי - הוצאת ההורים (המשפחה) ע"י קריית ספר בע"מ, ירושלים (מהדורה שלישית) נדפס בדפוס טורים בע"מ.
اللغة:
שפה נוכחית
