משה (מנפרד) רז (רוזנר) נולד בווינה שבאוסטריה בשנת 1930 להוריו שלמה רוזנר ושפרה לבית שטאל, אח לברוך (בנו). בילדותו המשפחה עלתה לארץ ישראל והתגוררה בירושלים. משה למד בבית הספר היסודי "סוקולוב" בירושלים וסיים את לימודי התיכון בבית הספר "מעלה". את בר מצווה שלו חגג עם בני כיתתו בבית הקפה "אלנבי" במרכז ירושלים, שהיה בבעלות המשפחה. ב-1946 הצטרף לאימוני הגדנ"ע והשתתף בשמירה ובהדבקת כרוזים כנגד השלטון הבריטי. בימי מלחמת העצמאות הצטרף לגדוד החמישי של הפלמ"ח ולחם בפרוזדור ירושלים, ואף נפצע בקרבות על רמת רחל. בהמשך צורף לחטיבת אלכסנדרוני ולאחר מכן לגדוד 52, שם השתלם בקורס קשרים. בין השנים 1949-53 למד כלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית. משה עבד ככלכלן בכיר במשרד למסחר ותעשייה. בשנת 1958 נישא לארנה לבית אלמן מתל אביב, בתה של עדינה אלמן לבית אידלסון (נכדתו של אהרון איזנברג, ממייסדי המושבות נס ציונה ורחובות). הזוג הכיר באוניברסיטה העברית בעת שארנה למדה משפטים, ובמהלך השנים נולדו להם שלושה ילדים. בין השנים 1964 ל-1967 משה שימש כנספח מסחרי בגרמניה המערבית. בין השנים 1968 ל- 1974 היה מנהל בנק לייצוא ואחר כך עבד בבנק אגוד. בסוף שנות השבעים פרש לגמלאות. הוריו של משה רוזנר, שלמה ושפרה, הקימו את "קפה אלנבי" בירושלים בשנת 1935. טרם עלייתם ארצה הם ניהלו חנות לממכר גלידות בפראטר של וינה שנקראה: "סלון הגלידה" (gefrorenes salon). בשנת 1934 הגיע שלמה לארץ ישראל כדי להכשיר את עליית יתר בני המשפחה לארץ. מכיוון שהתמחה באוסטריה בהכנת גלידה, יצר קשר עם חברת "ויטמן" (בתל אביב), והחליט לפתוח בית קפה במרכז ירושלים. יתר בני המשפחה עלו בשנת 1935, והתגוררו בבנין סמוך לבית הקפה. קפה אלנבי שכן תחילה ברחוב יפו פינת רחוב צ'נסלור (כיום, שטראוס) וב-1938 עבר לרחוב המלך ג'ורג' 6. המקום נפתח בשותפות עם בני הזוג מרכוס. לאחר שאלו פתחו בבנין הסמוך את קפה "מרכוס", עבר רוזנר לשותפות עם אוטו והלה דנקנר (הוריו של אמנון דנקנר, שהכירו בבית הקפה עצמו). שלמה רוזנר היה גם שותף ב"קפה רחביה" ברחוב רמב"ן, "קפה אוריון" ו"קפה זיכל". בית הקפה אלנבי התמחה בהכנת גלידה. שמו נודע בעיר בזכות הגלידה האמריקאית, שהוכנה במכונה שייבא שלמה מארצות הברית. חידוש נוסף שהביא משם היה "דונאטס", שהיו להיט בירושלים בימי החורף והביאו לתור ארוך מחוץ לדלתו. בשנות ה-50 החלו למכור צ'יפס ולביבות מטוגנות (לטקס), וקפה אלנבי היה למקום בילוי אהוד בקרב הצעירים הירושלמים. בשנת 1979 נסגר. שפרה נפטרה בשנת 1972, ושלמה נפטר בשנת 1990. עוד על בתי קפה בירושלים, במאמרו של מיכאל גרינצוויג "קפה ירושלמי בניחוח אירופי", "עת-מול" 255, מרץ 2018.
اللغة:
שפה נוכחית