רעיה הרניק לבית ויתקון (ויטקובסקי) נולדה בברלין שבגרמניה בשנת 1933 להוריה משה ארווין ויטקובסקי (1904) ורות לבית קאופמן, אחות למיכאל (1941). רות נולדה לריכרד ורבקה קאופמן, בעיר מנהיים בגרמניה. ארווין נולד בגרמניה לאדולף אברהם ויטקובסקי ולונה לבית חייס. לימים היה תעשיין וכלכלן, בעל תואר דוקטור בכלכלה פוליטית מאוניברסיטת ברלין ופעיל ציוני. הוא ביקר בארץ-ישראל בשנת 1924 מטעם תנועת הנוער היהודית הצינוית "בלאו-וייס" ( "כחול לבן" - Blau Weiss). בשנת 1936, עם התעצמות המשטר הנאצי בגרמניה, הפליגה המשפחה באונייה "גליליאה" לארץ- ישראל והתיישבה בתל אביב. בשנת 1939 עברה המשפחה לחיפה וממנה לירושלים (1941) ושבה לתל אביב (1943). עם עליית המשפחה משה ארווין עבד במחלקת המסחר והתעשייה של הסוכנות היהודית, ובהמשך היה הנספח הכלכלי הראשון בשגרירות ישראל בוושינגטון (1949–1951) ולאחר מכן מנכ"ל בנק אגוד לישראל. רעיה למדה בבית הספר התיכון "תיכון חדש" בתל-אביב. בבגרותה למדה בחוג לחינוך וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ועבדה כעורכת תוכניות רדיו ב"קול ישראל". היא נישאה למאיר הרניק, יליד ירושלים (1927), מוזיקולוג ועורך תוכניות מוזיקה ב"קול ישראל". בשנת 1972 נהרג מאיר בתאונת אופנוע. רעיה עבדה ב"קול ישראל" עד לפרישתה לגמלאות. היא גם כתבה ספרי שירים וספרי ילדים שהוקדשו לנכדיה ולזכר בנה גוני "שירים לגוני". רס"ן גוני (גדעון) הרניק נהרג בקרב על מבצר הבופור במלחמת לבנון הראשונה (1982). ספרה לילדים "אחי אחי", העוסק בהתמודדותו של ילד ששכל את אחיו, זכה ב-1994 בפרס זאב לספרות ילדים. אוסף התמונות באלבום מביא הצצה לתמונות ילדותה של רעיה ובני משפחתה טרם עלייתם לארץ-ישראל, כמו גם תמונות מהשנים הראשונות של בני המשפחה בארץ. התמונות צולמו על ידי רות ויטקון, אמה של רעיה, במצלמת "לייקה" אותה הביאה מברלין לפני עליית המשפחה לארץ.
اللغة:
שפה נוכחית