יולה קוסטי-שגב ילידת יוון (1947) היא בתם של שמואל קוסטי (1989-1902), בנם של חיים ואווה קוסטי מוולוס וסברינה (חנה) לבית ונטורה (1998-1907), בתם של יוסף ונטורה ואווה לבית לוי מהאי כרתים. שמואל קוסטי הוא בנם השלישי של אווה וחיים קוסטי (סוחר במקצועו) ואחיהם של מואיסיס וויקטוריה לימים פריזיס. (בעלה של ויקטוריה מרדכי פריזיס היה קצין בצבא היווני. הוא נהרג בשנת 1940 במלחמה מול האיטלקים וקיימת לזכרו אנדרטה של גיבור יוון באבייה). שמואל וסברינה הכירו באתונה ונישאו בזמן מלחמת העולם השנייה, ב-13 בדצמבר 1940. בני הזוג יחד עם המשפחה המורחבת הצטיידו בתעודות זהות מזויפות ממשטרת אתונה ונרשמו כיוונים-נוצרים כדי שלא יזהו אותם כיהודים. הם עזבו את אתונה ועברו להתגורר באזור כפרי ביוון. יחד איתם שרדו את המלחמה גם משפחתה של סברינה, אמה אווה ונטורה לבית לוי, אחותה ז'ולי, אחותה אפטיכייה ואחיה רפאל וילדיהם. במהלך מלחמת העולם השנייה נולדה לשמואל קוסטי וסברינה-חנה בתם הבכורה איווי (חווה) (1943 לימים ברוך). בתם השנייה יולה (לימים שגב) נולדה בשנת 1947, אחרי המלחמה. בשנת 1967 עלתה משפחתם לישראל ולימים הקימו בנותיהם משפחות. סבה וסבתה של סברינה מצד אביה היו סמואל וויולטה ונטורה, חייט במקצועו, מהאי כרתים. משפחת ונטורה, שבמקור הייתה בעלת נתינות איטלקית, הגיעה לאי זקינטוס מהעיר ונציה שבאיטליה ולאחר מכן עברה להתגורר בכרתים. לסמואל וויולטה ונטורה נולדו חמישה בנים: אברהם, יצחק, מרקו, ויטה ויוסף, ובת אחת - בלינה. בכרתים הקימו בניו של סמואל ונטורה רשת של חנויות לממכר בדי קשמיר ולתפירת חליפות שנקראה "חברת ונטורה (Freres Ventura"). רשת החנויות פעלה ביוון (כרתים וסלוניקי), באנגליה (לונדון), ובמצרים (אלכסנדריה). המשפחה הייתה עשירה ואמידה. יוסף ונטורה (1866-1934), אביה של סברינה-חנה קוסטי, נישא בעיר חניה שבכרתים לאווה לבית לוי (1869-1962) ילידת האי זקינטוס. לזוג נולדו שישה ילדים: הבת ירושלים (1900), ארטורו (1901), הבת אפטיכייה (1902), רפאל (1906), הבת סברינה-חנה (1907) וז'ולי (1912). המשפחה הייתה אמידה בשל העסק המשפחתי שניהלו. עד מלחמת העולם השנייה חיה המשפחה מחוץ לגטו היהודי בכרתים (שכונת היהודים נקראה "עווראיקי"). בתם הבכורה של יוסף ונטורה ואווה לבית לוי, ירושלים (1900), נישאה לראול ונטורה (בן דוד ראשון שלה) למרות התנגדות שתי המשפחות. ראול ונטורה ניהל חנות באלכסנדריה במצרים ולימים כשירושלים נפטרה במצריים הוא נישא בשנית ועבר להתגורר בישראל. הבן ארטורו (1901), ניגן בכינור ועבד בסלוניקי והיה אחראי על רשת החנויות של המשפחה. הוא נפטר בשנת 1930. הבת אפטיכייה (1902) התחתנה עם סמי סידיס, שנתפס בזמן המלחמה על ידי הגרמנים והגיע לאושויץ, לפי הרשומות הוא מת בצעדות המוות ב 5/1/1945. לזוג נולדו שלושה ילדים: מוריס, מלכה ואווה שעלו עם אמם לישראל בשנת 1957. הבן רפאל (1906) התחתן עם ביאנקה קוסטנדיני ולהם נולדו שני ילדים: איווט וסיפיס (יוסף). הוא נפטר ביוון בשנת 1972. בנו סיפיס, הוא היחיד שנותר מהמשפחה באתונה ולא עלה לישראל. הבת הצעירה ז'ולי (1912) הייתה מורה מפורסמת לשפות צרפתית ואנגלית. בזמן המלחמה היא זו ששרפה את רשומות היהודים באתונה לפי פקודתו של הרב ברזילאי. במהלך המלחמה כשהמשפחה נדדה בכפרים עם תעודות הזהות המזוייפות - ז'ולי המשיכה ללמד וכך הצליחה לכלכל את כולם. ז'ולי נפטרה בשנת 1993 בבית אבות בסלוניקי. (לא הייתה נשואה). רשמה אסנת שגב - בתה של יולה שגב.
اللغة:
שפה נוכחית