אדון הסליחות

• אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת - האל, שהסליחה והמחילה באים ממנו, כאמור בתהלים (קל, ד): כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא.
• בּוֹחֵן לְבָבוֹת - האל רואה לליבו של האדם, כדברי ירמיהו (יז, י): אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת.
• גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת - כאדם הדולה מים מבאר עמוקה, כך האל גּוֹלֶה - מלשון גילוי, את מה ששוכן בעומק נפשו של האדם.
• דּוֹבֵר צְדָקוֹת - כל דבריו אמת וצדק.
• חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ - זוהי עמידתו של האדם מול האל ובקשתו ממנו: רחם עלינו אף על פי שחטאנו, שכן אתה בעל הרחמים.
• הָדוּר בְּנִפְלָאוֹת - הקב"ה עושה נפלאות והן הודו והדרו.
• וָתִיק בְּנֶחָמוֹת - ותיק מלשון רגיל מימים ימימה. האל מורגל וידוע כבעל הנחמות לעמו.
• זוֹכֵר בְּרִית אָבוֹת - האל זוכר את הברית שכרת עם אברהם, יצחק ויעקב, לפיה יסלח לעם ישראל ויגאל אותו.
• חוֹקֵר כְּלָיוֹת - כפי שהאל בוחן לבבות כך הוא גם חוקר כליות, כנאמר בירמיהו יא, כ: וַה' צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק, בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב. הכליות מסמלות את מיקומו של המצפון, ולפיכך מתקשרות גם לחטאים ולסליחה.
• יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת - אין דבר הנסתר מנגד עיניו, מוטיב החוזר לאורך הפיוט.
• כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת - לא ממהר להעניש על העוונות, אלא מחכה לחזרתו של האדם בתשובה, עפ"י י"ג מידות האל המתוארות במיכה (ז, יט): יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹלנֹתֵינוּ.
• לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת - הצדקה, הן במובן של עשיית צדק ומשפט, הן במובן של חסד ורחמים, היא כעין לבושו של הקב"ה, כאמור בישעיהו (נט, יז): וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן.
• מָלֵא זַכִּיּוֹת - מלשון זכות ויושר.
• נוֹרָא תְהִלּוֹת - מעשיו של האל הם מרהיבים ונוראי הוד. הצירוף של שתי המילים הללו הינו ניגוד בין המקום המצמצם (נורא) ובין המקום הפותח והמרהיב (תהילות), ניגוד זה בא להביע את התחושה שאמירת תהילות ותשבחות לאל מצמצמת למעשה את גדולתו ולכן יש פחד ויראה מלומר את תהילתו. הביטוי לקוח משירת הים (שמות טו, יא): נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא.
• סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת - האל סולח עוונות, במיוחד בחודש אלול הנחשב לחודש הרחמים והסליחות, וביום הכיפורים - יום המיועד לסליחה ולכפרה.
• פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת - ה' מושיע והניסים ועושה נסים. הביטוי לקוח מתהלים (עד, יב): וֵאלוֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
• צוֹפֶה עֲתִידוֹת - האל יודע כל שעתיד לקרות עד סוף כל הדורות.
• קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת - יודע את כל הדורות שעתידים להיות עוד קודם שיהיו, וקורא לכל דור לעמוד בעתו ובזמנו. הביטוי לקוח מישעיהו (מא, ד): מִי פָעַל וְעָשָׂה קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ.
• רוֹכֵב עֲרָבוֹת - ערבות הוא שמו של אחד משבעת הרקיעים (ראו התלמוד הבבלי, מסכת חגיגה יב, ע"ב). השיבוץ לקוח מתהלים (סח, ה): ...סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו.
• תְּמִים דֵּעוֹת - ידיעתו ודעותיו של האל שלמות תמיד, שלא כמו בשר ודם. השיבוץ לקוח מאיוב (לו, ד): כִּי אָמְנָם לֹא שֶׁקֶר מִלָּי תְּמִים דֵּעוֹת עִמָּךְ.