مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
שופט צדק / ר' דוד אלקאים שׁוֹפֵט צֶדֶק אֵל נֶאְדָּרִי רָמוּ דְרָכָיו נֶעֶלְמוּ וְנִסְתְּרוּ מֵעֵין כָּל נִבְרָא אַךְ מִזֹּהַר כֵּס יָהּ לֹא יִבָּצֵר אָחוֹר וָקֶדֶם בּוֹ יְדֻבַּר יָמִין וּשְׂמֹאל יְחֻבַּר יָם וּנְהָרוֹת וּמִדְבָּר מַטָּה מַעְלָה בְקוֹל קוֹרֵא שֹוֹמְעִים וּמְקַבְּלִים כֻּלָּם אֶת דְּבָרוֹ בְּרֹב תִּפְאָרָה נֹעַם יְמֵי יוֹסֵף גָּז בְּעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן לוֹ כְנָהָר מִשְׁפָּטוֹ כְּהוֹר הָהָר כְּיָרֵחַ עֵת יוּאָר עַל כִּי הוּרַם וַיִּתְעָרֶה עַל אֶחָיו כְּאָדוֹן כְּעֶבֶד מִמְכָּרוֹ אַחְוָה הוּפָרָה יוֹסֵף נִטְרַד מִבֵּית אֵל הַיּוֹצֵר קִבֵּל גְּזֵרַת אֵל וְחָגַר מָתְנָיו וּלְזֶרַע הָגָר דִּמְעָתוֹ כְנַחַל גָּר הֲבֵן פּוֹרָת כְּבֶן מַמְרֶה אָנָּא ה' הֵן אַחַי בִּי נִחֲרוּ רוּחָם בִּי כָפְרָה דּוֹרֵשׁ דָּמִים לָךְ אֶקְרָא בְהָצֵר לִי יָדַעְתָּ כִי דַרְכִּי נִגְדַּר מִבֵּית סוֹחֶרֶת וָדַר אֶל תּוֹךְ אָהֳלֵי קֵדָר מוּסָרְךָ מָזוֹר לִבְשָׂרִי וּבְגָלוּתִי עֵינַי לְךָ יְשַׂבֵּרוּ חָכְמָתְךָ גָּזְרָה וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֵל נוֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים אַל תִּגְזַר עַל בְּנֵי זָקֵן נֶעְזָר מֵאִתְּךָ לֹא מוּזָר כִּי נִחֲמוּ מִמִּמְכָּרִי אָנָּא בֶעָנָן שְׁמֵיהֶם אַל יֻקְדָּרוּ אֲבוֹתָם זָכְרָה דָּאוּ יָמָיו וְחָלְפוּ כְחָצִיר הוּרַד מִצְרַיְמָה קִנְיָן נִבְחָר שַׂר הַטַּבָּחִים שָׁחַר לִקְנוֹתוֹ וְלֹא אֵחַר נִתְבָּרַךְ מֵאֵל אַדִּירִי כֹּל נָתַן בְּיָדוֹ כִּי חָפֵץ בִּיקָרוֹ כָּל שַׁי וּמִשְׂרָה קוֹץ מַכְאִיב צָמַח וְחֻפְשׁוֹ קִצֵּר אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו קִרְבָּהּ נִתַּר יָפְיוֹ בְלִבָּהּ חָתַר לִשְׁאֵלָתָהּ לֹא נֶעְתַּר בּוֹא נָא יְדִידִי יַקִּירִי הִתְעַלֵּס אִתִּי יַחַד מִטּוֹת מַה יָּקְרוּ גִּילָה אָעִירָה יָקַרְתָּ לִי מִבֵּן יוֹרֵשׁ עֶצֶר נֶחְמָד אַתָּה לֹא עֶבֶד מִמְכָּר מֵהוֹד יָפְיָךְ לֹא נִכַּר בֶּן מְלָכִים לְאִכָּר כָּל נֶגְדָּךְ כְּמוֹץ יְזֹרֶה אָנָּא אוֹר עֵינַי אַל פָּנַי יֶחֱוָרוּ חָקְךָ אֶצּוֹרָה מִמֵּךְ שָׁאַלְתִּי אַל תָּשֶׁת בֶּצֶר עַל עֲפָרִי עָנָה בְלֵב מַר אִם יָפְיִי לָךְ כְּמִכְמָר דְּעִי כִּי לִבִּי סָמַר מִפַּחַד דִּין אֵל יוֹצְרִי אֵיךְ אֶעֱשֶׂה רָעָה לַאדוֹנִי בִּבְשָׂרוֹ צָרָה שְׁמוּרָה חֶמְדַּת יָפְיוֹ בְלִבָּהּ תָקְעָה צִיר חָלְתָה בִיגוֹנָהּ אָסְרָה אִסָּר עַל נַפְשָׁהּ הוֹדָהּ נֶחְסַר וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּסַר לִמְלַאכְתּוֹ חָרֵד וְיָרֵא הֵעֵזָּה פָנִים תָּפְשָׂה בֶגֶד הֲדָרוֹ רַב כֹּחַ אָזְרָה זָעֲקָה בְמַר לְיוֹשְׁבֵי חָצֵר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ בַּעַר לְצַחֵק בִּי בְמַעַר לוּלֵא כִמְעַט קָט מִזְעָר קָרָאתִי מִיגוֹן לֵב שִׁבְרִי כִּי אָז שִׁחֵת כַּרְמִי וּפָרַץ גְּדֵרוֹ חִלֵּל גְּבִירָה קוֹלָהּ חִנְּנָה וּבְרוּחַ קֹצֶר בָּכְתָה לִפְנֵי אִישָׁהּ פּוֹטִיפַר קַרְנִי עוֹלֵל בֶּעָפָר חַטָּאת הִיא לֹא תְּכֻפָּר אָנָּא בְּמִשְׁמָר יִיָּרֶה בִּמְקוֹם אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ שָׁם הִסְגִּירוֹ מִשָׁם בְּאֵרָה קַיָּם חַי לָעַד חוֹמָתוֹ בִצֵּר שַׂר בֵּית הַסֹּהַר שָׂמוֹ מֶלְצָר לֹא שָׂם לְרוּחוֹ מַעְצָר בְּכָל צָרָתוֹ לֹא צָר צָרַת הַזְּמַן הַמִּקְרֶה נָטָה שִׁכְמוֹ לִסְבּוֹל שָׂמַח בְּמוּסָרוֹ כָּל עִתּוֹת צָרָה אֵל עוֹנֶה בַצָּר חֹן זִמְרִי שׁוּב שְׁבוּת עַבְדָּךְ בְּעֻזּוֹ וַהֲדָרוֹ וֶהְיֶה לוֹ עֶזְרָה נִשְׂקַד מִנִּי עֹל צַוָּארִי נָקְטָה נַפְשִׁי בוֹ אוֹיְבַי בִּי הִצְטַיָּרוּ עָבְרוּ מְשׂוּרָה יְדוֹתָם יִדְלוּ מִבּוֹרִי יַד שׂוֹטְנַי צָרַי בְּבוּזִי יִתְאַמְּרוּ בְּשַׁעֲרוּרָה דָּלוּ פִשְׁעִי לְהַעְכִּירִי רַק חוֹבִי מָצְאוּ וַעֲוֹנִי יַזְכִּירוּ רִשְׁתָּם מְזֹרָה וַאֲנִי לֹא אֲתַחֲרֶה דִּין עִם מִי שֶׁתַּקִּיף וְיָדָיו גָּבָרוּ כִּי יָדִי קָצְרָה דָּבַקְתִּי בָאֵל הַמּוֹרֶה יַרְאֶה נִפְלָאוֹת וְנִסָּיו יִתְבָּרְרוּ כְּשַׂלְמָה בָרָה קוֹל יוֹשְׁבֵי חָלֶד מְגוֹרֵי לִבָּם יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם יִרְאָה יִבְחֲרוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה יוּחַק עַל לוּחַ לֵב מָרֵי נֶפֶשׁ וְרוּחַ בִּתְרוּעָה יְבֻשָּׂרוּ יוֹם הַבְּשׂוֹרָה מָלֵא רַחֲמִים שִׂים צֳרִי לְצִירֵי עַמִּי וּבְנֵה עֵדֶן מִדְבָּרוֹ וּקְבוֹץ פְּזוּרָה קַיֵּם אֶת דִּגְלֵי פְזוּרֵי עַמִּי וְהָרֵם מִקְדָּשׁוֹ מֵעֲפָרוֹ צוּר עוֹטֶה אוֹרָה |
|
קצידה לפרשת מקץ המושרת בשירת הבקשות של יהודי מרוקו. כמו קצידות רבות אחרות במסורת זו, גם קצידה זו חוברה בידי ר' דוד אלקאים. הקצידה עוסקת בסיפור מכירת יוסף ומעשה אשת פוטיפר עד השלכתו של יוסף לבית האסורים, מעשים המתוארים בפרשת וישב, הנקראת בשבת הקודמת לשבת פרשת מקץ. חלקו האחרון של הקצידה (למן המלים 'אֵל עוֹנֶה בַצָּר') הוא ה'דְרִידְכָּה' , הבנוי לפי משקלו של הפזמון החוזר בקצידה ותכניו הם כלליים יותר. הבית הראשון בדרידכה הוא בעצם הפזמון החוזר של הקצידה, ועל משקלו הקצר, המכתיב שירה מהירה יותר, בנוי כל החלק הזה של הפיוט. בקצידה מופיעות הרחבות דרשניות ייחודיות, בעיקר במליצות המרחיבות את המפגש בין יוסף ואשת פוטיפר, שאז שם המשורר דברים בפיהם, אשת פוטיפר בדברי שכנוע ובפיתוי ויוסף בדברי סירוב ומיאון. למרות השוני בתוכן, בקצב ובמבנה של הבתים בין שני חלקי הפיוט משרשרת ביניהם תכונה סגנונית משותפת – הופעת האל במגוון כינויים - שופט צדק, דורש דמים, נוצר חסד לאלפים, קיים חי לעד - בקצידה, ואל עונה בצר, המורה, מלא רחמים וצור עוטה אורה - בדרידכה. |
| • שׁוֹפֵט צֶדֶק – כינוי לה', לפי ירמיהו יא, כ וַה' צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב ופסוקים אחרים. • נֶאְדָּרִי – נהדר, אדיר. • רָמוּ דְרָכָיו – לפי הכתוב בישעיהו נה, ח-ט: כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה'. כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם. • נֶעֶלְמוּ וְנִסְתְּרוּ מֵעֵין כָּל נִבְרָא – דרכיו נעלמות מעיני כל חי. כפי שנאמר על החכמה באיוב כח, כ-כא: וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תָּבוֹא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה. וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה. • אַךְ מִזֹּהַר כֵּס יָהּ לֹא יִבָּצֵר – לעומת הנבראים התחתונים, מזוהר כסא ה' לא נמנע דבר שלא יוכל לעשותו. • אָחוֹר וָקֶדֶם בּוֹ יְדֻבַּר... – כל צדדי העולם ותופעות הטבע מודיעים בקיומם ובהתנהלותם את קיום ה' ומפעלו. • תִּפְאָרָה – תפארת. • נֹעַם יְמֵי יוֹסֵף גָּז – שנותיו הנעימות של יוסף, שנות נעוריו, חלפו. • בְּעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן לוֹ כְנָהָר – בצרות ובצער ששלטו בו (עוצר=שלטון) ושטפו אותו במרוצתם כנהר. הלשון לפי תהלים קז, לט: וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן. • מִשְׁפָּטוֹ כְּהוֹר הָהָר כְּיָרֵחַ עֵת יוּאָר – גזר הדין שגזרו האחים על יוסף היה צפוי וגלוי כהר גדול בליל ירח. • עַל כִּי הוּרַם וַיִּתְעָרֶה עַל אֶחָיו כְּאָדוֹן – על כך שהתנשא על אחיו כאדון וראה עצמו כעיקר • כְּעֶבֶד מִמְכָּרוֹ – נמכר כעבד. • נִטְרַד – סולק. • מִבֵּית אֵל הַיּוֹצֵר – כינוי כבוד לבית אביו. • קִבֵּל גְּזֵרַת אֵל – קיבל את גזירת העבדות שגזר עליו ה'. • וְחָגַר מָתְנָיו – והשתעבד. • וּלְזֶרַע הָגָר – ולישמעאלים, כפי שנאמר בבראשית לז, כח וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה. • דִּמְעָתוֹ כְנַחַל גָּר – שפך והגיר דמעות לרוב, כנחל. • הֲבֵן פּוֹרָת כְּבֶן מַמְרֶה – האם גורלו של יוסף, שאותו בירך אביו במלים (בראשית מט, כב) בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן... צריך להיות כגורלו של בן סורר ומורה, שעל פי הכתוב בדברים כא, כא נרגם על ידי כל אנשי עירו באבנים? • אָנָּא – בבקשה. מכאן אלו הם דברי יוסף. • הֵן אַחַי בִּי נִחֲרוּ – הרי אחי כעסו עלי, נלחמו בי. הלשון לפי שיר השירים א, ו: אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי. • רוּחָם בִּי כָפְרָה – הם בגדו בי, כפרו בקשר האחים שבינינו. • דּוֹרֵשׁ דָּמִים – כינוי לה', שדורש את דם הנקיים מידי שופכי דמם, לפי תהלים ט, יג: כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים. • בְהָצֵר לִי – כאשר אני במצוקה. • דַרְכִּי נִגְדַּר – דרכי נחסמה, לפי איכה ג, ט: גָּדַר דְּרָכַי בְּגָזִית נְתִיבֹתַי עִוָּה. • מִבֵּית סוֹחֶרֶת וָדַר – מבית אבי, המתואר כאן כבית מפואר, ובו חומרים שקישטו את משתה אחשורוש, כפי המסופר באסתר א, ו ...מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת. • אֶל תּוֹךְ אָהֳלֵי קֵדָר – אל אהלי הישמעאלים הנוודים. • מוּסָרְךָ מָזוֹר לִבְשָׂרִי – הייסורים שנתת לי הם מרפא לגופי, כיוון שהם מלמדים אותי לקח. כך מספר מדרש בראשית רבה פד, ז, כי כל מה שאירע את יוסף רמז לו על התגרותו באחיו שהביאה למכירתו – "אמר לו הקב"ה: אתה אמרת: חשודים בניך על אבר מן החי, חייך אפילו בשעת הקלקלה אינם אלא שוחטים ואוכלים – 'וישחטו שעיר עזים'. אתה אמרת: מזלזלים הם בבני השפחות וקורין עבדים – לעבד נמכר יוסף. אתה אמרת: תולין עיניהם בבנות הארץ, חייך שאני מגרה בך את הדוב - (בראשית לט) 'ותשא אשת אדוניו' וגו'." • – כשגליתי למצרים. • וּבְגָלוּתִי עֵינַי לְךָ יְשַׂבֵּרוּ – במצרים, בגלותי, אני מקוה ומצפה לך, כפי שנאמר בתהלים קמה, טו: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. • וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט – אל תשפוט אותי בחומרה. לפי תהלים קמג, ב: וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי. • אֵל נוֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים – ה' שומר את החסד לזכותם של דורות רבים של צאצאי עושה החסד. כפי המתואר בי"ג מידות ה' שנאמרו למשה בנקרת הצור (שמות לד, ו): וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים... • תִּגְזַר – תרגז, או: תגזור גזר דין קשה. • זָקֵן נֶעְזָר – יעקב, שלו עזרת עד כה. או זקן שנעזר בארבע נשים. (ראו בראשית ב, יח). • מֵאִתְּךָ לֹא מוּזָר – שהוא קרוב אליך ואינו זר לך. • נִחֲמוּ מִמִּמְכָּרִי – התחרטו על מכירתי. • בֶעָנָן שְׁמֵיהֶם אַל יֻקְדָּרוּ – אל תחשיך את גורלם של האחים. • אֲבוֹתָם זָכְרָה – זכור להם ברית אבות. • דָּאוּ יָמָיו וְחָלְפוּ כְחָצִיר – ימיו של יוסף עפו וחלפו במהירות, כמהירות התייבשותו של החציר. דימוי זה מופיע בתהלים צ, ד-ו: כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה. זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ. כאן חדל המשורר לדבר מפיו של יוסף, והוא עובר לדבר עליו בגוף שלישי. • קִנְיָן נִבְחָר – יוסף, שהוא קניינו של ה' ונבחר על ידיו. • הוּרַד מִצְרַיְמָה... – כפי שמסופר בבראשית לט, א: וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה. • שָׁחַר – הקדים. • נִתְבָּרַךְ מֵאֵל – פוטיפר התברך בזכות יוסף, כפי שמסופר בבראשית לט, ה: וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ וְעַל כָּל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף וַיְהִי בִּרְכַּת ה' בְּכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה. • אַדִּירִי – גדול, חזק. • כֹּל נָתַן בְּיָדוֹ – פוטיפר הפקיד את יוסף על כל אשר לו, כמסופר בבראשית לט, ד ...וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ, ושם, ו וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף. • כִּי חָפֵץ בִּיקָרוֹ – כי רצה בכבודו, כפי שמסופר בבראשית לט ד וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו. מקור הביטוי הוא במגילת אסתר ו, ו וַיָּבוֹא הָמָן וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ מַה לַעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ, ובפסוקים אחרים במגילת אסתר.ֹּ • כָּל שַׁי וּמִשְׂרָה – כל מתנה ומשימה. • קוֹץ מַכְאִיב צָמַח – עניין רע התעורר. מקור הביטוי באמור על צידון ביחזקאל כח, כד: וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל סִלּוֹן מַמְאִיר וְקוֹץ מַכְאִב מִכֹּל סְבִיבֹתָם... • וְחֻפְשׁוֹ קִצֵּר – ופגע בחירותו, בשלוותו. • אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו קִרְבָּהּ נִתַּר – לבה של אשת פוטיפר התעורר. מקור הביטוי באיוב לז, א אַף לְזֹאת יֶחֱרַד לִבִּי וְיִתַּר מִמְּקוֹמוֹ. • יָפְיוֹ בְלִבָּהּ חָתַר – יופיו חדר אל לבה. על יוסף מסופר בבראשית לט ו: וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה. • לִשְׁאֵלָתָהּ... בּוֹא... הִתְעַלֵּס... – כפי שמסופר בבראשית לט, ז ...וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי. • לֹא נֶעְתַּר – לא נענה, כפי שמסופר בבראשית לט, ח-ט: וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי... וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים. • מִטּוֹת מַה יָּקְרוּ גִּילָה אָעִירָה – במיטות כה יקרות, נשמח ונתעורר. אלו דברי אשת פוטיפר ליוסף. • יָקַרְתָּ לִי מִבֵּן יוֹרֵשׁ עֶצֶר – אתה נכבד וחשוב עבורי יותר מבן שעתיד לשבת על כס המלוכה. • נֶחְמָד אַתָּה לֹא עֶבֶד מִמְכָּר – אתה חביב ואהוב, אינך כעבד שנקנה ונמכר בכסף. • מֵהוֹד יָפְיָךְ לֹא נִכַּר בֶּן מְלָכִים לְאִכָּר – מול היופי האצילי שלך, אפילו בן מלכים דומה לאיש גס ופשוט. • כָּל נֶגְדָּךְ כְּמוֹץ יְזֹרֶה – בשל ההתרגשות האוחזת בכל העומד מולך, הוא יאבד את יציבותו וירעד כמוץ הקל. פירוש אחר: הכול חסר ערך מולך. • אוֹר עֵינַי – כינוי שבו היא מכנה את יוסף. • אַל פָּנַי יֶחֱוָרוּ – אל תלבין את פני מבושה בכך שלא תיעתר לי. • חָקְךָ אֶצּוֹרָה – אסכים לקיים את תנאיך. עד כאן דברי אשת פוטיפר. • מִמֵּךְ שָׁאַלְתִּי – ממך ביקשתי. מכאן אלו דברי יוסף. • אַל תָּשֶׁת בֶּצֶר עַל עֲפָרִי – אל תשימי זהב על עפרי, כלומר אל תתגרי בי. מקור הביטוי באיוב כב, כד וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר וּכְצוּר נְחָלִים אוֹפִיר, וראו שם פירוש רלב"ג. אפשרות אחרת: אל תקשטי את גופי, שהוא כגוש עפר, בזהבך. • עָנָה בְלֵב מַר – ענה לה יוסף בלב כבד, בצער. • אִם יָפְיִי לָךְ כְּמִכְמָר – אם יופי שובה אותך כמלכודת או מחמם את לבך. • לִבִּי סָמַר מִפַּחַד דִּין אֵל יוֹצֵר – הרי לבי רועד מאימת דינו של האל. הלשון לפי תהלים קיט, קכ: סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי. סירובו של יוסף לאשת פוטיפר בשל עמידתו מול ה' מפורש בבראשית לט, ט ...וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים. • אֵיךְ אֶעֱשֶׂה רָעָה לַאדוֹנִי בִּבְשָׂרוֹ – איך אוכל לפגוע באשתו של אדוני, שהיא כבשרו. סירובו של יוסף לאשת פוטיפר בשל עמידתו מול פוטיפר מפורש באותו פסוק ובפסוקים הקודמים לו בבראשית לט, ח-ט וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי. אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה... • צָרָה שְׁמוּרָה – מעשה זה יביא עמו צרה ועונש. • חֶמְדַּת יָפְיוֹ בְלִבָּהּ תָקְעָה צִיר – התשוקה ליופיו לא סרה מלבה. ויש לפרש גם במשמעות של כאב, כפי שמתפתח בהמשך. • חָלְתָה בִיגוֹנָהּ – חלתה מצער על כך, וייתכן שההשראה לאמירה זו באה מהמסופר בבבלי (סוטה לו ע"ב): "'ואין איש מאנשי הבית' וגו' - אפשר בית גדול כביתו של אותו רשע, לא היה בו איש? - תנא דבי ר' ישמעאל: אותו היום יום חגם היה, והלכו כולן לבית עבודת כוכבים שלהם, והיא אמרה להן: חולה היא. אמרה: אין לי יום שניזקק לי יוסף כיום הזה". • אָסְרָה אִסָּר עַל נַפְשָׁהּ – התנזרה מתענוגים. מקור הביטוי בבמדבר ל, יא וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה אוֹ אָסְרָה אִסָּר עַל נַפְשָׁהּ בִּשְׁבֻעָה. • הוֹדָהּ נֶחְסַר – יופיה נפגם בשל סיגוף זה. • וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּסַר לִמְלַאכְתּוֹ – יוסף, כפי שמתואר בבראשית לט, יא וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת. • הֵעֵזָּה פָנִים תָּפְשָׂה בֶגֶד הֲדָרוֹ – תפשה אותו בבגדו היפה. לפי האמור בבראשית לט, יב: וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. • רַב כֹּחַ אָזְרָה – אזרה כוח וגבורה, חיזקה את עצמה. • זָעֲקָה בְמַר לְיוֹשְׁבֵי חָצֵר – קראה לאנשי ביתה, כפי שנאמר בבראשית לט, יד: וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם... • בַּעַר – בור, שוטה. • רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ בַּעַר לְצַחֵק בִּי – לפי האמור שם ...רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי. • בְמַעַר – בעריות. • לוּלֵא כִמְעַט קָט מִזְעָר קָרָאתִי מִיגוֹן לֵב שִׁבְרִי – אילו לא קראתי וצעקתי בצערי. הדברים מסתמכים על האמור שם (לט, טו): וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי הֲרִימֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. • שִׁחֵת כַּרְמִי וּפָרַץ גְּדֵרוֹ – כי אז היה אונס אותי. מקורות הביטויים בירמיהו (יב, י): רֹעִים רַבִּים שִׁחֲתוּ כַרְמִי בֹּסְסוּ אֶת חֶלְקָתִי נָתְנוּ אֶת חֶלְקַת חֶמְדָּתִי לְמִדְבַּר שְׁמָמָה ובישעיהו (ה, ה): וְעַתָּה אוֹדִיעָה נָּא אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס. • חִלֵּל גְּבִירָה – היה מחלל את כבודי. • קוֹלָהּ חִנְּנָה – ייפתה את קולה. • וּבְרוּחַ קֹצֶר – ובקוצר רוח. • קַרְנִי עוֹלֵל בֶּעָפָר – העלה עפר על ראשי, השפיל אותי. לפי דברי איוב (טז, טו) שַׂק תָּפַרְתִּי עֲלֵי גִלְדִּי וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִי. אלו הם דברי האשה. • אָנָּא בְּמִשְׁמָר יִיָּרֶה – בבקשה כלא אותו בבית הסוהר. • בִּמְקוֹם אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ שָׁם הִסְגִּירוֹ – השליך אותו לבית הסוהר, כפי שמסופר בבראשית לט, כ: וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים וַיְהִי שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר. • מִשָׁם בְּאֵרָה – ומשם הושלך לבור. המשורר דורש את הבור שממנו מוציאים את יוסף בהמשך (בבראשית מא, יד) כמקום שונה מבית הסוהר, שאליו הושלך יוסף בתחילה (בניגוד לפירוש רש"י במקום). • קַיָּם חַי לָעַד – כינויים לה'. • חוֹמָתוֹ בִצֵּר – חיזק את יוסף. • שַׂר בֵּית הַסֹּהַר שָׂמוֹ מֶלְצָר – שר בית הסוהר מינה אותו כשומר ומשגיח על האסירים, כפי שנאמר בבראשית (לט, כא-כב): וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר. וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית הַסֹּהַר בְּיַד יוֹסֵף אֵת כָּל הָאֲסִירִם אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עֹשִׂים שָׁם הוּא הָיָה עֹשֶׂה. (לגבי משמעותו המקראית של 'מלצר' ראו דניאל א, יא.) • לֹא שָׂם לְרוּחוֹ מַעְצָר – אף שיוסף הוגבל בתנועתו, רוחו נותרה חופשית. הביטוי לקוח ממשלי (כה, כח): עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּח. • בְּכָל צָרָתוֹ לֹא צָר – לכן צרתו של יוסף לא הצרה ולא הציקה לו. שיבוץ הוא מן הפסוק מישעיהו סג, ט בְּכָל צָרָתָם לֹא צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם... (לפי הכתיב). • צָרַת הַזְּמַן הַמִּקְרֶה – את המצוקות שפקדו אותו. • נָטָה שִׁכְמוֹ לִסְבּוֹל – כופף עצמו לשאת. הלשון שאובה מברכתו של יעקב לבנו יששכר בבראשית מט, טו ...וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד. • בְּמוּסָרוֹ – בייסוריו. דרידכה • עוֹנֶה בַצָּר – העונה בעת צרה ומצוקה. לפי תהלים סט, יח וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעַבְדֶּךָ כִּי צַר לִי מַהֵר עֲנֵנִי. • חֹן זִמְרִי – נטה חסד לשירי. • שׁוּב שְׁבוּת עַבְדָּךְ – שוב אלי, השב אותי למקומי. • בְּעֻזּוֹ וַהֲדָרוֹ – בכוחו וביופיו. • נִשְׂקַד מִנִּי עֹל צַוָּארִי – נמשכו עלי הצרות המעיקות, לפי הפסוק מאיכה (א, יד): נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ יִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צַוָּארִי הִכְשִׁיל כֹּחִי נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם. • נָקְטָה נַפְשִׁי בוֹ – מאסה נפשי בעול, לפי איוב (י, א): נָקְטָה נַפְשִׁי בְּחַיָּי אֶעֶזְבָה עָלַי שִׂיחִי אֲדַבְּרָה בְּמַר נַפְשִׁי. • אוֹיְבַי בִּי הִצְטַיָּרוּ – אויבי לועגים לי ומחקים אותי. • עָבְרוּ מְשׂוּרָה – עברו כל גבול ומידה בלעגם לי. • יְדוֹתָם יִדְלוּ מִבּוֹרִי יַד שׂוֹטְנַי – ידיהם ימשכו ויעלו מתוך מצוקתי את יד שונאי עלי. • צָרַי בְּבוּזִי יִתְאַמְּרוּ בְּשַׁעֲרוּרָה – אויבי יספרו את גנותי בצורה נתעבת. • דָּלוּ פִשְׁעִי לְהַעְכִּירִי – חשפו את חטאי כדי להכפיש אותי. • רַק חוֹבִי מָצְאוּ וַעֲוֹנִי יַזְכִּירוּ – הזכירו רק את חטאי. • רִשְׁתָּם מְזֹרָה – רשתם פרושה, לפי האמור על החוטאים במשלי (א, טז-יח): כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ דָּם. כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָּל בַּעַל כָּנָף. וְהֵם לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ יִצְפְּנוּ לְנַפְשֹׁתָם... • וַאֲנִי לֹא אֲתַחֲרֶה דִּין – ואני לא אתמודד במשפט. הלשון לפי תהלים (לז, א): לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה. • עִם מִי שֶׁתַּקִּיף וְיָדָיו גָּבָרוּ – עם מי שחזק יותר ממני. • יָדִי קָצְרָה – אני מוגבל. • הַמּוֹרֶה – המלמד את האמת. • יַרְאֶה נִפְלָאוֹת – לפי האמור במיכה ז, טו: כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. • יִתְבָּרְרוּ – יתגלו, ייראו. • כְּשַׂלְמָה בָרָה – כמו שמלה צחורה. מקורו של דימוי זה בדרשת הברייתא המובאת בבבלי (כתובות מו, ע"א) על הפסוק מדברים (כב, יז) וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר – "מלמד שבאין עדים של זה ועדים של זה, ובוררין את הדבר כשמלה חדשה". • יוֹשְׁבֵי חָלֶד – יושבי העולם, לפי תהלים מט, ב: שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד. • מְגוֹרֵי לִבָּם יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם יִרְאָה – את הפחדים שבלבם יבטאו בפיהם. הביטוי לפי תהלים קטו, ז: יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם. • יוּחַק עַל לוּחַ לֵב – יש לזכור כי • מָרֵי נֶפֶשׁ וְרוּחַ בִּתְרוּעָה יְבֻשָּׂרוּ... – יראי ה', הבוחרים בדרך הישרה יבואו על שכרם. • יוֹם הַבְּשׂוֹרָה – מקור הביטוי בדברי המצורעים במלכים ב ז, ט ...הַיּוֹם הַזֶּה יוֹם בְּשׂרָה הוּא... • מָלֵא רַחֲמִים – כינוי לה'. • שִׂים צֳרִי לְצִירֵי עַמִּי – רפא את כאבי עמי. • וּבְנֵה עֵדֶן מִדְבָּרוֹ – הפוך את המדבר של ישראל לגן עדן, כדברי הנביא ישעיהו (נא, ג): כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה' שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה. • וּקְבוֹץ פְּזוּרָה – ואסוף את הגולים המפוזרים. • קַיֵּם אֶת דִּגְלֵי פְזוּרֵי עַמִּי – הקם את דגלי עמי המפוזר בגלויות. • מֵעֲפָרוֹ – משפלותו. • צוּר – סלע, כינוי לה'. • עוֹטֶה אוֹרָה – כינוי לה', שעליו נאמר בתהלים קד, ב: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. |
| عنوان |
שופט צדק |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת;שבת;שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
