|
לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי / ר' דוד אבן בקודה לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי רְצֵה עַם לְךָ שִׁחַר לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ בְּמַעֲמַד הַשַּׁחַר ה' הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי דְּלֵה מִמְּצֻלוֹת יָם שְׂבֵעֵי רוֹשׁ וְלַעַן בְּבֵית נוֹדָם וְשִׁבְיָם וְשׁוּר לַחְצָם וְעָנְיָם וְאַל תֵּפֶן לְמֶרְיָם וְהַט אֹזֶן לְשַׁוְעָם בִּתְפִלַּת הַשַּׁחַר ה' הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי וַעֲשֵׂה לְטוֹבָה אוֹת וְחוֹן נְפָשׁוֹת עֲצוּבוֹת לְמֵי יֶשַׁע צְמֵאוֹת וְקַבֵּץ נִדָּחִים פְּזוּרִים בְּכָל פֵּאוֹת אֲשֶׁר מֵרֹב תְּלָאוֹת עוֹרָם מְאֹד שָׁחַר ה' הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ וּמִמְּעוֹן שָׁמֶיךָ שְׁמַע קוֹל עַמֶּךָ סוֹבְלֵי אַפְּךָ קִצְפֶּךָ וְזַעְמֶךָ וּמִנְּשׂוֹא אֵמֶיךָ לִבָּם מְאֹד סְחַרְחַר ה' הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי דַּלֶּיךָ תְּרַחֵם וְשַׂמְחֵם מִיגוֹנָם וּבַעֲצָתְךָ תַּנְחֵם וְהַפְלֵא חֲסָדֶיךָ וְחוּסָה נָא וְרַחֵם עֲמוּסִים מִבֶּטֶן וּמֵרֶחֶם מִשְׁחָר ה' הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר |
|
פיוט זה נאמר בסדר הסליחות של עשרת ימי תשובה בקהילות הספרדיות והוא פותח את מחזור הסליחות הנאמר לאחר תפילת שחרית של יום הכיפורים. מיד לאחריו נאמר הפסוק מדניאל (ט, יט): אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ, המופיע בסוף פסוקי דרחמי, הפסוקים המקדימים את הסליחות לפי מנהגי האשכנזים. כל בית בפיוט פותח וחותם בצירופים מפסוק זה. מלותיו המשתנות המסיימות כל בית, חורזות עם הבקשה מדניאל 'ועשה אל תאחר', והן מתחרזות באמצעות השורש ש,ח,ר (ופעם אחת ס,ח,ר,ח,ר). כך נוכחות כאן באופן בולט זמן אמירתו של הפיוט, עם שחר, הנזכר בבית הראשון במפורש. עם זאת השחר מתגוון, כשהוא משמש גם במשמעות השחור, המתאר את עורם של ישראל הסובלים בגלותם, עם סחרחורת לבם המיוסר, ועם הקשר הקדום של ה' עם עמו, מרחם ומשחר ילדותם. מול גיוונים אלו, המתייחסים לפגיעותם ולרכותם של ישראל, מופיע בשורה השנייה של הפיוט אפיונו האקטיבי, תוך שימוש באותו שורש – 'עַם לך שִׁחַר'. העם המשחר את פני ה', והמשכים קום לקראת אלוהיו, מנסה לכוון את התפילה לא רק למען ההצלה מסבלו הוא, אלא, כפי שנפתחים כל הבתים – גם למען אלוהיו. |
| • לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי – לפי דניאל ט, יט: אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ. • לְךָ שִׁחַר – שאליך פנה, שאותך דרש וביקש. • לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ – להתפלל אליך, לרצות אותך. • בְּמַעֲמַד הַשַּׁחַר – בסדר הסליחות והתחנונים שאמרו לקראת בוקר. סדר זה נקרא מעמד לזכר המעמדות שהיו במקדש, והנזכרים בתחילת פרק ד במשנה תענית, שבהם היו נציגי העם מתענים ומרבים בבקשת רחמים. • ה' הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר – גם שיבוץ זה, החותם כל אחד מבתי הפיוט, נשען על תפילת דניאל הנזכרת (ט, יט) אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ. • דְּלֵה מִמְּצוּלוֹת יָם – העלה מתהומות הצרות, הגלות. • שְׂבֵעֵי רוֹשׁ וְלַעַן – את ישראל הסובלים מרורות, כמי שאוכל עשבים מרים. לפי איכה ג, טו: הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים הִרְוַנִי לַעֲנָה. • בְּבֵית נוֹדָם וְשִׁבְיָם – בגלותם, שבה הם נעים ונדים חסרי מנוחה, כנתונים בשבי. • וְשׁוּר לַחֲצָם וְעָנְיָם –וראה את סבלם. כפי שאומרים מביאי הביכורים על הזמן שבו השתעבדו במצרים בפסוק בדברים כו, ז: וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ. • וְאַל תֵּפֶן לְמֶרְיָם – אל תתייחס למרדם, התעלם ממעשיהם הרעים. • וְהַט אֹזֶן לְשַׁוְעָם – והקשב לתחינתם. • וַעֲשֵׂה לְטוֹבָה אוֹת – עשה סימן לטובה, תן לי סימן טוב, לפי תהלים פו, יז: עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה ה' עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתַּנִי. • וְחוֹן נְפָשׁוֹת עֲצוּבוֹת – רחם, תן חנינה, לעם ישראל. • לְמֵי יֶשַׁע צְמֵאוֹת – כאדם הצמא למים, כך עם ישראל צמא לישועתך. הדימוי לקוח מישעיהו יב, ג: וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. • וְקַבֵּץ נִדָּחִים – ואסוף את הגולים הרחוקים, לפי המובטח בדברים ל, ד: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. • פֵּאוֹת – צדדים. • מֵרֹב תְּלָאוֹת עוֹרָם מְאֹד שָׁחַר – הצרות הקשות הרבות השחירו את עורם של ישראל. ייתכן שמהדהדים כאן הפסוקים משיר השירים א, ה-ו: שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה. אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי. • יֶהֱמוּ – ישמיעו קול, יתעוררו. • וּמִמְּעוֹן שָׁמֶיךָ – וממקום מושבך בשמים, לפי דברים כו, טו: הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ... • אַפְּךָ קִצְפֶּךָ וְזַעְמֶךָ – כעסך. • וּמִנְּשׂוֹא אֵמֶיךָ – מנשיאת צרותיהם, מהסבל של האירועים האיומים שהבאת עליהם – • לִבָּם מְאֹד סְחַרְחַר – כפי שאומר דוד במזמורו הכואב (לח, יא): לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי. • דַּלֶּיךָ – ענייך, עם ישראל שמצבו שפל. • וְשַׂמְחֵם מִיגוֹנָם – שמחם מצערם, כלשונו של ירמיהו לא, יב: אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם. • וּבַעֲצָתְךָ תַּנְחֵם – הדרך אותם בעצתך, לפי תהלים עג, כד: בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי. • וְהַפְלֵא חֲסָדֶיךָ – עשה את חסדיך הנפלאים, לפי תהלים יז, ז: הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ מוֹשִׁיעַ חוֹסִים מִמִּתְקוֹמְמִים בִּימִינֶךָ. • וְחוּסָה נָא – בבקשה רחם. • עֲמוּסִים מִבֶּטֶן וּמֵרֶחֶם – עם ישראל, שה' כמו עומס אותם עליו ונושא אותם מאז היו ברחם אמם, לפי ישעיהו מו, ג: שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם. • וּמֵרֶחֶם מִשְׁחָר – מרחם ומשחר ימיך, לפי תהלים קי, ג: עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר לְךָ טַל יַלְדֻתֶיךָ. |
| عنوان |
למענך אלהי |
|---|---|
| دورة العام |
יום כיפור;ימים נוראים;סליחות |
| موعد الصلاة |
אחר |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
