audio items
snunit

מוסף ליום א' של ראש השנה

لتكبير النص لتصغير النص
  • حفظ
    שמור
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז כללי יעקב שטמר | אשכנז
  • 2.
    אשכנז כללי מרדכי קרויזר | אשכנז
  • 3.
    חסידות סלונים יהושע לויפר | חסידים
  • 4.
    הודו אמיר אפטקר | מרכז אסיה וקווקאז
  • 5.
    בבל יהודה פתיה בליווי חזנים | ספרדים מסורות המזרח
  • 6.
    בבל משה חבושה | ספרדים מסורות המזרח
  • 7.
    ספרד ירושלים משה חבושה | ספרדים מסורות המזרח
  • 8.
    אלג'יריה פנחס זרביב ורפאל בן שושן | ספרדים צפון אפריקה
  • 9.
    מרוקו חיים לוק בליווי דודי לוק ומוטי לוק | ספרדים צפון אפריקה
  • 10.
    תוניס משפחת דמרי | ספרדים צפון אפריקה
  • 11.
    בלגראד סטפן סבליץ' (אשר אלקלעי) | תורכיה
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
playerSongImg
חזן: מרדכי קרויזר
קהל: אורי קרויזר
הוקלט באולפן של איתי בן נון, עין כרם, 2020.

ר' מרדכי יהושע קרויזר, נושא מסורת אשכנז ירושלים, נולד וגדל בשכונת "כנסת ישראל" בירושלים בשנות השישים, בן למשפחה המשתייכת ל"יישוב הישן". ר' קרויזר ינק את הנוסח שלו ב"בתי ברוידא" ומהרב רפאל לוין זצ"ל. ר' קרויזר משמש כבעל תפילה שנים רבות. תפילתו, הנאמרת בנוסח אשכנז, נאמרת בהגייה אשכנזית.

הקלטה זו כוללת בתוכה את התפילות והפיוטים הייחודים הנאמרים בחזרת הש"ץ של מוסף ביום הראשון של ראש השנה. הוקלט במסגרת פרויקט תיעוד בתמיכת האגף לתרבות יהודית במשרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה.
© כל הזכויות שמורות.
عنوان מוסף ליום א' של ראש השנה / אשכנז ירושלים / מרדכי קרויזר
تقليد אשכנז - אשכנז כללי
لحن تراثي מוסף ליום א' של ראש השנה / אשכנז ירושלים
السلم الموسيقي כללי
دورة العام ראש השנה
موعد الصلاة מוסף
ملحن ללא מלחין ידוע
لغة עברית
مستوى الأداء 7

תנאי השימוש:

تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.

على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.

يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.

إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]

MARC RECORDS
عن
  • מוסף לראש השנה הוא תפילה ארוכה יחסית ובה, מלבד התוספות של עשרת ימי תשובה, חלקים רבים שנוספו על תפילת המוסף השכיחה, אשר לבם הוא אמירת פסוקי מלכויות, זכרונות ושופרות שמלוקטים מספרי התנ"ך כנגד כמה ממאפייניו הבולטים של החג: המלכת ה', התקיעה בשופר (שקשורה הן להמלכה והן לסדר הדין) והתפילה שניזכר לטובה בדיננו.

    בנוסח אשכנז חזן המוסף מתחיל ברשות "הנני העני ממעש" שעיקרה בקשת הרשות להוביל את הקהל בתפילה החשובה הזו. בקהילות הספרדים יש שנוהגים לומר רשות אחרת (למשל "שואף כמו עבד") או לשיר את הבתים האחרונים של "בת אהובת אל", החל מ"חֹן תחֹן".

    תפילת העמידה במוסף היא אחת מהתפילות שבהן ניכרים במיוחד ההבדלים שבין המסורות השונות. בעוד שבנוסחי אשכנז תפילת היחיד נאמרת בשקט, כמקובל, הספרדים תוקעים בשופר גם תוך כדי תפילת היחיד. מנהג קהילות אשכנז הוא לכרוע ולהשתחוות בתפילת "עלינו לשבח" שבחזרת הש"ץ, שנאמרת במנגינה המיוחדת רק לתפילות הימים הנוראים. אחד משיאי חזרת הש"ץ של האשכנזים הוא בפיוט "ונתנה תוקף". זהו פיוט ארץ ישראלי קדום מאד, הידוע גם מן הגניזה הקהירית, שפותח בתמונה מעוררת אימה של המתרחש בראש השנה בשמיים. בהמשך הפיוט מתוארת שפלותו של האדם מול עוצמתו ונצחיותו של האל. הפיוט נפוץ בכל העדות והפך למוכר במיוחד בעקבות הלחן החדש מקיבוץ בית השיטה. בקרב הספרדים נהוג לאומרו לפני המוסף או אחריו, והוא נתפס כמרכזי פחות. במסורת האשכנזיות נאמרים כמה פיוטים בחזרת הש"ץ (שהיא מן הארוכות והמגוונות של לוח השנה היהודי), ואילו אצל הספרדים התוספות העיקריות לתפילה, שקיימות גם בנוסח אשכנז, הן בנוסח ברכות קדושת השם וקדושת היום ובמקבצי הפסוקים (אם כי בחלק מן הקהילות נוסף קובץ פיוטים לפני הקדושה בחזרת הש"ץ).

    בתום המלכויות, הזכרונות והשופרות (במסורת האשכנזים בחזרת הש"ץ, במסורות הספרדים גם בתפילת היחיד) תוקעים בשופר, ואחר כך הציבור אומר תפילה מפויטת, "היום הרת עולם".

    חזרת הש"ץ של ראש השנה היא חגיגית, נרגשת ובעל אופי מיוחד. ברוב העדות קיימות נעימות המיוחדות לראש השנה או לימים הנוראים ומקובל לשיר חלקים מן התפילה (ואת הפיוטים) בלחנים או בהלבשות, שחלקם נשמעים בבית הכנסת רק כמה פעמים בשנה - בבוקרי ראש השנה ויום כיפור. כך למשל קיים נוסח מרוקאי לקדושה של ימים נוראים, כמעט שאין עדה שאין לה נוסח או לחן משלה ל"אוחילה לאל" (קיימים גם כמה לחנים מודרניים, שחלקם הפכו לשכיחים בבתי הכנסת), ובנוסחי אשכנז הקהל שותף יחד עם החזן לשירת מנגינת התפילה המיוחדת לימים הנוראים. המנגינה הזו נחשבת לקדומה ביותר והיא נזכרת כבר בכתבי המהרי"ל (אשכנז, המאות ה־14-15).

    מסיימים את חזרת הש"ץ בפיוט "היום תאמצנו" - בנוסח ארוך בעדות המזרח ובנוסח קצר באשכנז - שבו רצף של ברכות על סדר הא"ב. לאחר מכן מופיע ברבות מעדות המזרח קדיש תתקבל ארוך ומיוחד, "תענו ותעתרו" שבגרסתו המלאה מזכיר חמישים שערי ברכות שמתפללים לפתיחתם. בנוסחי אשכנז הקדיש, של סוף התפילה הוא חגיגי במיוחד ונהוג לשיר אותו, החזן יחד עם הקהל, במנגינה חסידית חגיגית וסוחפת. בכל המסורות, לפני סוף הקדיש תוקעים עשרה קולות נוספים ורק לאחריהם ממשיכים ב"תתקבל" ועד לסוף.

    מסיימים את התפילה כמקובל ב"אין כאלהינו", פיטום הקטורת ו"עלינו לשבח". אצל הספרדים מקובל לומר את מזמור "לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה" לצד תפילה על הפרנסה.



أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟