• אהבת עולם... חמלה גדולה – האהבה והחמלה שהראית לנו לא היתה בזכות צדקותנו אלא בשל חסדיך הגדולים ובזכות אבות האומה שדבקו בך וקבלו את חוקיך עליהם. הלשון על פי ירמיהו (לא, ג): וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד. • בעבור שמך הגדול – ע"פ תפילת שלמה בדברי הימים ב, ו: לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְיָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה וּבָאוּ וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַבַּיִת הַזֶּה. • ובעבור אבותינו שבטחו בך – ע"פ תהלים כב ה–ו: בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ: אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ. גם כשעמדו בנסיונות קשים, לא אבדו את אמונתם ובטחונם בך. • ותלמדם חוקי חיים – נתת להם חוקיך דהיינו התורה, שהם חוקי חיים. • לעשות רצונך בלבב שלם – בנוסח הספרדים (והחסידים בעקבותיהם) נוספו מילים אלו כרמז לנסיונות שעמדו בהם האבות ובעיקר עקידת יצחק. • כן תחוננו (אבינו) – כמו שחננת אותם ולמדתם חוקי חיים כך תחננו תחון גם אותנו. בנוסח אשכנז הגרסה: כן תחננו ותלמדנו. • ותן בלבנו – תן לנו חפץ לעיין ופתיחות לב להבין מתורתך דבר מתוך דבר על דרך השכל (סידור תלמידי רבינו יונה). • בינה להבין – על פי חז"ל הבינה היא בלב (ברכות סא ע"א). • באהבה – שנקיים ונעשה את המצות באהבה, כמו שנאמר בדברים (יא, יג): אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. • והאר עינינו - על פי ביאור תלמידי ר׳ יונה (סידור כת״י): ״והאר עינינו במצוותיך – שימצאו חן פירושיהן בעינינו, ודבק לבנו בתורתך – שנעשה דברי תורה עיקר ומלאכת חול עראי״. • ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך – ע"פ תהלים פו, יא: יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ. • לא נבוש – מתוך שנעשה את המצוות באהבה וביראה לא נגיע למצב בו נבוש ממעשינו. • נגילה ונשמחה בישועתך – ע"פ ישעיה (כה, ט): נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ. • ורחמיך וחסדיך אל יעזבונו נצח סלה ועד – ע"פ איכה ה, כ: לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים. • סלה – למילה זו כמה פירושים וכאן הכוונה היא תמיד. • ועד – לעולמים. מלשון הכתוב (שמות טו, יח) ה' יִמְלֹךְ, לְעֹלָם וָעֶד. • מארבע כנפות (כל) הארץ – ע"פ ישעיהו יא, יב: וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. • והוליכנו (מהרה) קוממיות לארצנו / בארצנו – לנוסחאות כאן יש התפתחות מעניינת המגיעה עד לדורנו, בעקבות יישובה של ארץ ישראל מחדש. במאה השמונה עשרה נשאל רבי יעקב חאגיז אם בארץ ישראל יש לומר "בארצנו" והשיב שכך המנהג, אך מי שאומר "לארצנו", לא הפסיד (הלק"ט, ח"א קפה). כיום יש הנוהגים לומר "לארצנו" ויש אומרים "בארצנו". רבה של תל אביב, חיים דוד הלוי כתב שהתפילה היא על כללות האומה ולכן יש לומר "לארצנו" ולהתפלל על כלל האומה שתעלה לארץ ישראל (מים חיים, ח"א יב). • ובנו בחרת מכל עם ולשון – על פי דברים י, טו: וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל-הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה. • וליחדך ולאהבה את שמך – קריאת שמע, שיש בה יחודו של הקדוש ברוך הוא. • הבוחר בעמו ישראל באהבה – בסידור תלמידי רבינו יונה מבואר שנזכרו כאן שלושה אלמנטים: הבחירה שבחר ה' בנו; הברית שכרת עם אבות האומה; והידידות דהיינו האהבה.
|