مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
מדת ימי / סימן משה חזק מִדַּת יָמַי וּצְבָא שָׁנַי אוֹחִיל שָׂם עָבִים רְכוּבוֹ מָתַי יָשׁוּב תּוֹך אַרְמוֹנַי מָתַי יִקְבּוֹץ עַם קְרוֹבוֹ יוֹם אֲשֶׁר בּוֹ יִרְאוּ עֵינַי מַלְכִּי וֵאלֹהַי בִּמְסִבּוֹ זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בּוֹ שַׂשְׂתִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי בְּאָמְרָם לִי עוֹד אֶדַדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהַי וְהוֹדִי וְעַמִּי יִשְׁכּוֹן כְּקֶדֶם וִיהִי אָז כַּזַּיִת הוֹדִי וְכָל צַר שַׁי לִי יְקַדֵּם וּבְמִנְחָה יְחַלּוּ פָנַי וּמְלָכִים אֶשְׁכַּר יַקְרִיבוּ זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בּוֹ הֵן גּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ אַךְ בִּי חָשַׁק לְגוֹרָלוֹ וַיְבִיאֵנִי אֶל בֵּית הַיַּיִן וַיִּתְּנֵנִי אָמוֹן אֶצְלוֹ וַיִּצְּרֵנִי כְּבַת עָיִן אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' מַלְכּוֹ וֵאלֹהָיו בִּמְסִבּוֹ זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בּוֹ חִזְקִי צִיּוֹן עוֹד יֵשׁ תִּקְוָה לָשׁוּב שְׁבוּתֵךְ אֶל דְּבִיר עוֹד תַּחֲלִיפִי בְּחֶדְוָה כֹּחַ כַּנְּשָׁרִים אֵבֶר תַּעֲלֶה אֶל תּוֹךְ מִשְׁכַּן אִוָּה נִדָּחַיִךְ יֶאֶסוֹף מִכָּל עֵבֶר וְעַל כָּל צָרַי וּמְעַנַּי יִפְקוֹד ה' בְּחַרְבּוֹ זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בּוֹ |
|
פיוט לכל עת במסורת יהודי אלג'יריה ותוניסיה, המשור בעיקר בחג השבועות. מחברו של הפיוט אינו ידוע, אולם הפיוט מופיע בדפוסים החל מהמאה ה-18. המשורר פותח בשאלה החוזרת בפיוטים רבים - מתי תגיע הגאולה. הוא מצייר בצבעים חיים ושמחים את תמונת הגאולה העתידה להתרחש ומתאר את הקשר האהבה הנצחי בין עם ישראל והקדוש ברוך הוא. הפזמון החוזר זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ (תהלים קיח, כד) לקוח מתוך מזמורי ההלל, ומעצים את רוח השמחה וההודאה השורות על הפיוט. |
| • מִדַּת יָמַי וּצְבָא שָׁנַי – מכסת השנים הקצובות לחיי. ע"פ תהלים (לט, ה) הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא. הפייטן מסב את הביטוי המקראי צבא השמים והופכו לצבא השנים. • אוֹחִיל – אקווה. • שָׂם עָבִים רְכוּבוֹ – כינוי לאל. הדימוי מתאר את העננים המשמשים כביכול כרכבו של האל. שיבוץ מתהלים קד,ג הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ. • בִּמְסִבּוֹ – המשורר מבקש לראות במו עיניו את הגאולה, המכונה מְסִבּוֹ – מסיבת חופתו של הקב"ה עם ישראל. ע"פ שיר השירים (א, יב) עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ. • זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בּוֹ – הפזמון מצוטט בשלמותו ממזמור קיח בתהלים המהווה חלק ממזמורי ההלל הנאמרים בשלושת הרגלים. מזמורים אלו נאמרו על ידי עולי הרגל בדרכם לירושלים ובכניסתם אליה בזמן שבית המקדש היה קיים. • שַׂשְׂתִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי – אני שמח ונפשי שמחה, ע"פ תהלים (טז, ט) לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי. • עוֹד אֶדַדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהַי – עוד אזכה לעלות לרגל לבית המקדש בפסיעה איטית ובצעדים מדודים בשל הדוחק של עולי הרגל. ע"פ תהלים (מב, ה) אֶדַּדֵּם עַד–בֵּית אֱלֹהִים. • וִיהִי אָז כַּזַּיִת הוֹדִי – אתהלך בהדר כבן חורין. ע"פ הושע (יד, ז) וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ. • וְכָל צַר שַׁי לִי יְקַדֵּם... וּמְלָכִים אֶשְׁכַּר יַקְרִיבוּ – אויבינו יקבלו את פנינו במתנות ולא בכלי מלחמה ע"פ תהלים (ע"ב י) מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ ועל פי ההקבלה בפסוק משערים שפירוש המילה אֶשְׁכָּר הוא מתנה. • הֵן גּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ – הגוים לא חשובים לפניו. שיבוץ מישעיהו מ, יז. • אַךְ בִּי חָשַׁק לְגוֹרָלוֹ – מכל העמים ה' חשק ובחר בעם ישראל, כאמור למשל בספר דברים (י, טו) רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה' לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל-הָעַמִּים. • וַיְבִיאֵנִי אֶל בֵּית הַיַּיִן – הכניסני אל ביתו, הלשון ע"פ שיר השירים ב, ד. • וַיִּתְּנֵנִי אָמוֹן אֶצְלוֹ – הקב"ה גדלני כילד, אמון מלשון אומנה ע"פ משלי (ח, ל) וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן. • וַיִּצְּרֵנִי כְּבַת עָיִן – ושמר עלי כדבר החביב והיקר עליו ביותר. הדימוי משתמש בתמונת אישון העין השמור ומוגן. ע"פ דברים (לב, י) יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ ותהלים (יז, ח) שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת-עָיִן. • לָשׁוּב שְׁבוּתֵךְ אֶל דְּבִיר – ה' ישיב את עם ישראל אל ארץ ישראל ובית המקדש. הביטוי אשיב שבותך מופיע במקרא פעמים רבות בפסוקי הנחמה והגאולה. • עוֹד תַּחֲלִיפִי בְּחֶדְוָה כֹּחַ כַּנְּשָׁרִים אֵבֶר – הגאולה תאפשר התחדשות והתחזקות כנשרים המחדשים נוצות כנפיהם. מבוסס על נבואת ישעיהו (מ, לא) וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ. • תַּעֲלֶה אֶל תּוֹךְ מִשְׁכַּן אִוָּה – תעלו לבית המקדש, אל המקום בו בחר ה' למשכן. • נִדָּחַיִךְ יֶאֶסוֹף מִכָּל עֵבֶר – הקב"ה יאסוף את כל הגולים מכל המקומות אליהם נפוצו ויביאם לירושלים. |
| عنوان |
מדת ימי |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת;שבועות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
