|
שאו מנחה / ר' מנחם בר מכיר מרגנסבורג שְׂאוּ מִנְחָה מְשֻׁבָּחָה בְּיוֹם מְנוּחָה הַתְשִׁירוּ מָרוֹם דָּר בְּעֹז נֶאְדָּר בְּהוֹד וְהָדָר הַכְשִׁירוּ עֵינֵיכֶם לְנֶגְדְּכֶם עַפְעַפֵּיכֶם הַיְשִׁירוּ וּרְאוּ אוֹר צַר וָאוֹר מְאוֹרֵי אוֹר תָּשִׁירוּ מְרַנֲנֵי שְׁפַר וְכוֹכְבֵי צְפַר שִׁיר חָדָש יָשִׁירוּ וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ מִי מָסַר שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת בָּרָקִיעַ בָּרָא לְמוּל בְּנֵי תָם וּמוּל אֲשֶׁר בַּחֹשֶׁן הִשְׁקִיעַ אֵלֶּה הֵם חֲיָלֵיהֶם מְשֻׁלָּשִׁים הִתְקִיעַ הַמּוֹצִיא גַלְגַּל חֲצִי עֲלִיל וַחֲצִי מַשְׁקִיעַ בְּמִסְפָּר כֵּן אֵפוֹד תִּכֵּן שְׁבָטִים חֲצָיִם הִבְקִיעַ נֶגְדּוֹ לָכֵן הֵם בְּתוֹכֵן בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ צְבָאָם נְצוֹר בְּתוֹךְ צַר צוֹר יְצַו שָׂרֵימוֹ לְמַעְלָּה לְכֻלָּם חֵיל שׁוֹמְרֵי חֵל חוֹמוֹת עִיר עַל תִּלָהּ בְּשֵׁם יִפְקוֹד שְׁמוֹר וּשְׁקוֹד תָּמִיד יוֹם וָלָיְלָה יִקְרָא לַצֹּאן שְׁנַת רָצוֹן אַל תִּתְּנוּ דֳמִי סֶלָה חַשְׁמַלִּים וְאֶרְאֶלִּים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ מֵרֹב חִיל הֲלֹא מַזְחִיל זֵיעַ חַיּוֹת מְפַכֶּה אוֹנִים לוֹ וְהִלּוּלוֹ שָׁכוֹן אֶת דַּכָּא וְנָכֶה וְאַמִּיץ יָהּ בְּנֵי עֲלִיָּה לְפָנָיו אַשְׁרֵי זוֹכֶה כֹּחַ רַב לְמִי נִקְרַב בְּמִנְיַן לוֹ כָּל חוֹכֵי אִישׁ אִישׁ בְּבַר וְיֵשׁ בְּלֹא בַר נִכְנָס בְּמַרְאִית סוֹכֶה מְלִיצֵי עַם הֵם בְּנֹעַם יִגְּשׁוּ אָז יְדַבֵּרוּ וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ לֹא מֻרְשִׁים תַּרְשִׁישִׁים בְּשִׁיר כַּחֲבִיבִים אֱמוּנִים נֶעְדָּר אַךְ כָּל מַלְאָךְ רֹן לְהַתְמִיד בְּכָל זְמַנִּים בָּרוּךְ שְׁמוֹ בְּבָרְכֲמוֹ אַחֲרֵי קִלּוּס מְשַׁנֲנִים כְּבוֹד עָמְדָם בְּעֵת עָם דֹּם תְּרַפֶּינָה כְּנַף רְנָנִים ה' שָׁם בְּהַקְדִּישָׁם פַּעַם אַחַת נִמְנִים מִמְּקוֹמוֹ יִתְמְהוּ לָמוֹ חַיּוֹת לְשָׁאֳלָם פּוֹנִים אָן אֲבִיר תָּם בְּכֵס נֶחְתָּם וּבֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַזְכִּירוּ וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ |
|
פיוט מסוג 'אופן' לשבת 'נחמו' – השבת שלאחר תשעה באב – במנהג אשכנז ופולין. מקובל לייחס את הפיוט לר' מנחם בר מכיר מרגנסבורג (אשכנז, המאה ה-11), ואכן השם 'מנחם' חתום באותיות הפותחות את הטור האחרון בארבע המחרוזות הראשונות. כפיוט מסוג 'אופן' משובץ פיוטנו בברכת 'יוצר אור' (הברכה הראשונה שלפני קריאת שמע של שחרית), ונועד להטרים בשיר את פסוקי הקדושה הנאמרים בתפילה זו ומיוחסים למלאכים (המכונים, בתפילה זו ובכלל – 'אופנים'). בימינו שוב כמעט אין עוד קהילות המשמרות את מנהג אמירת פיוטי ה'אופן' ושאר פיוטי קריאת שמע ותפילת עמידה, מלבד בימים הנוראים. על פי מיטב מסורת הסוגה הפייטנית שלמסגרתה נוצק פיוטנו, ובייחוד בזיקה לפיוט ה'אופן' המפורסם 'שנאנים שאננים' לר' שלמה אבן-גבירול הספרדי ממנו הושפע ביותר, אף הוא מצטיין בתיאור משוכלל של שירת המלאכים הממליכים את האל עליהם בהתמדה שאינה פוסקת לעולם; שירת המלאכים בשמים תלויה ואחוזה בשירת ישראל בארץ, ובמובן מסוים נחותה ביחס אליה – בהתאם לדברי חז"ל בתלמוד ובמדרשים. כפיוטי 'אופן' אחרים אף פיוטנו מעצב יפה את המתח הכביר שבין פעולת ההקדשה התמידית של האל, לבין היעלמו מעין כל – שהרי אף המלאכים שואלים "איה מקום כבודו?", ואינם זוכים לתשובה. ואולם, בצד השימוש המתוחכם במקורות ובסגנון שהורישה לו המסורת הפייטנית, ניתן לזהות גם קו ייחוד עצמאי ביצירתו של פייטננו. זו עולה מן הטור 'אוֹנִים לוֹ / וְהִלּוּלוֹ / שָׁכוֹן אֶת דַּכָּא וְנָכֶה", שפירושו הוא כי למרות כוחו העצום ורב האונים של הקדוש ברוך הוא, תפארתו האמיתית היא בענוותנותו, בנכונותו לשכון במקומות נמוכים ושפלים למען בריותיו. הטור מיוסד על דרשת חז"ל בתלמוד הבבלי ( מגילה לא, ע"א): "אמר רבי יוחנן: כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקדוש ברוך הוא אתה מוצא ענוותנותו...". כך, אל מול עליונותו המופתית של האל, זו שכלל אינה ניתנת להשגה, אל מול היעדרו המוחלט, מציע הפייטן תשובה מפתיעה-משהו לשאלת המלאכים "איה מקום כבודו"; מקום כבודו, מסתבר, לא רק בקרב המלאכים בשמים – אם אמנם מאחורי פרגוד – אלא גם, ושמא בעיקר, בקרב בריות דלות ומסכנות הזקוקות לחסדיו ולגאולתו. |
| عنوان |
שאו מנחה |
|---|---|
| السلم الموسيقي |
כללי |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
