חנוכיה לי יש

تسجيل تجاري

מתוך אלבום:

القيمين:

כהן-מלמד, ניסן (מלחין);
גלוזמן, שרה (מחבר)

تشغيل الأغاني بشكل متسلسل

01.

שיר עשור
02.

שנה טובה
03.

שנה חדשה
04.

פטיש מסמר
05.

סוכתי
06.

שמחו נא
07.

ישמחו השמים
08.

ברכה
09.

מעוז צור
10.

ימי החנוכה
11.

לביבה חמה
12.

נר לי
13.

חנוכיה לי יש
14.

כד קטן
01.

כך הולכים השותלים
02.

שיר האילן
03.

ט"ו בשבט הגיע
04.

שושנת יעקב
05.

אני פורים
06.

ליצן קטן
07.

ליצנים
08.

קושיות
09.

שמחה רבה
10.

משה בתיבה
11.

שיר עשור
12.

קשתנו על שכמנו
13.

וחג שבועות תעשה
14.

סלינו על כתפינו
15.

שיר עשור

تشغيل الأغاني بشكل متسلسل

	חֲנֻכִּיָּה לִי יֵשׁ צוֹחֶקֶת בָּהּ הָאֵשׁ וְשָׂחָה לִי בַּלָּאט עַל כַּד קָטָן אֶחָד חֲנֻכִּיָּה שֶׁלִּי אוֹרֵךְ נָא הַעֲלִי קָרָה אֲזַי הַנֵּס לָעָם אֲשֶׁר הֵעֵז לִלְחֹם אֱלֵי הַדְּרוֹר עַמִּי הוּא הַגִּבּוֹר חֲנֻכִּיָּה שֶׁלִּי אוֹרֵךְ נָא הַעֲלִי עָמַד בַּצַּד הַפַּךְ הַפַּךְ עִם שֶׁמֶן זַךְ הִדְלִיקוּ בּוֹ הָאוֹר לְשִׁיר וּלְמִזְמוֹר חֲנֻכִּיָּה שֶׁלִּי אוֹרֵךְ נָא הַעֲלִי וּבַהֵיכָל דָּלְקָה חֲנֻכִּיָּה זַכָּה סִפְּרָה בַּלָּאט לַכֹּל כֵּיצַד פֹּרַק הָעֹל חֲנֻכִּיָּה שֶׁלִּי אוֹרֵךְ נָא הַעֲלִי

	חג החנוכה זכה למעמד מיוחד בקרב חוגים ציונים בארץ ישראל ובגולה. הציונים ראו את עצמם כממשיכי דרכם של המכבים, ולכן שמו דגש על נושאים כגון גבורה, לוחמה יהודית, מעטים מול רבים, ומעל לכל עצמאות וריבונות. שירים רבים, כגון "מי ימלל", "אנו נושאים לפידים", ואפילו "ימי החנוכה", ביטאו הלך רוח זה. מצד שני, שירים אלו עוררו התנגדות בקרב חוגים דתיים מגוונים; יהודים אנטי ציוניים ראו בשירים ביטוי מובהק ליוהרה הציונית המשתקפת מן הפסוק "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה (דברים ח:17)", ואילו הדתיים הלאומיים ניסו להתאים חלק מהשירים להשקפת עולמם. שיר זה, השייך לרפרטואר של שירי ילדים לחנוכה, שם דגש על נס פך השמן ועל גבורת עם ישראל. על גלגולו לשיר כמעט עממי יעידו השיבושים הרבים בפי ילדי ישראל: "דולקת בה האש", צוחקת לי באש" (במקום "צוחקת בה האש"); "כד קטן נחמד" (במקום "כד קטן אחד"). ; המילה "חנוכיה" היא חדשה יחסית, והוכנסה לעברית הישראלית המודרנית בסוף המאה ה-19 על ידי חמדה בן יהודה (אשתו של אליעזר בן יהודה). זהו כותרו של מחזה מאת מרדכי ריבסמן (מחבר השיר "ימי החנוכה"), שתורגם מיידיש לעברית בשנת תרע"ו (1915-1916). שם זה מופיע בשירים של לוין קיפניס מראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, ויתכן שכך המילה השתרשה בשפה העברית.

عنوان	חנוכיה לי יש
المؤدي	ירקוני, יפה
من	חג שמח
شركة التسجيل	ישראל : ר.ת.א
تاريخ الإنتاج	[1965]
القائمون على العمل	כהן-מלמד, ניסן 1906-1983 (מלחין) ירקוני, יפה 1925-2012 (מבצע) גלוזמן, שרה 1915-1988 (מחבר)
الفني	Children's songs
لغة	heb
رقم النظام	997009939144805171

عنوان

المؤدي

من

شركة التسجيل

تاريخ الإنتاج

القائمون على العمل

الفني

لغة

رقم النظام

תנאי השימוש:

حظر النسخ

قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.

لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر

معلومات إضافية:

قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.

إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.

MARC RECORDS

عن

חג החנוכה זכה למעמד מיוחד בקרב חוגים ציונים בארץ ישראל ובגולה. הציונים ראו את עצמם כממשיכי דרכם של המכבים, ולכן שמו דגש על נושאים כגון גבורה, לוחמה יהודית, מעטים מול רבים, ומעל לכל עצמאות וריבונות. שירים רבים, כגון "מי ימלל", "אנו נושאים לפידים", ואפילו "ימי החנוכה", ביטאו הלך רוח זה. מצד שני, שירים אלו עוררו התנגדות בקרב חוגים דתיים מגוונים

המילה "חנוכיה" היא חדשה יחסית, והוכנסה לעברית הישראלית המודרנית בסוף המאה ה-19 על ידי חמדה בן יהודה (אשתו של אליעזר בן יהודה). זהו כותרו של מחזה מאת מרדכי ריבסמן (מחבר השיר "ימי החנוכה"), שתורגם מיידיש לעברית בשנת תרע"ו (1915-1916). שם זה מופיע בשירים של לוין קיפניס מראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, ויתכן שכך המילה השתרשה בשפה העברית.

أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟