سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
חנוכיה לי יש
זר, דודו; שילה, עירית | [19--?]
اللغة:
שפה נוכחית
חנכיה לי יש צוחקת בה האש
لتكبير النص لتصغير النص- تسجيل راديو
| חֲנֻכִּיָּה לִי יֵשׁצוֹחֶקֶת בָּהּ הָאֵשׁוְשָׂחָה לִי בַּלָּאטעַל כַּד קָטָן אֶחָדחֲנֻכִּיָּה שֶׁלִּיאוֹרֵךְ נָא הַעֲלִיקָרָה אֲזַי הַנֵּסלָעָם אֲשֶׁר הֵעֵזלִלְחֹם אֱלֵי הַדְּרוֹרעַמִּי הוּא הַגִּבּוֹרחֲנֻכִּיָּה שֶׁלִּיאוֹרֵךְ נָא הַעֲלִיעָמַד בַּצַּד הַפַּךְהַפַּךְ עִם שֶׁמֶן זַךְהִדְלִיקוּ בּוֹ הָאוֹרלְשִׁיר וּלְמִזְמוֹרחֲנֻכִּיָּה שֶׁלִּיאוֹרֵךְ נָא הַעֲלִיוּבַהֵיכָל דָּלְקָהחֲנֻכִּיָּה זַכָּהסִפְּרָה בַּלָּאט לַכֹּלכֵּיצַד פֹּרַק הָעֹלחֲנֻכִּיָּה שֶׁלִּיאוֹרֵךְ נָא הַעֲלִי |
| חג החנוכה זכה למעמד מיוחד בקרב חוגים ציונים בארץ ישראל ובגולה. הציונים ראו את עצמם כממשיכי דרכם של המכבים, ולכן שמו דגש על נושאים כגון גבורה, לוחמה יהודית, מעטים מול רבים, ומעל לכל עצמאות וריבונות. שירים רבים, כגון "מי ימלל", "אנו נושאים לפידים", ואפילו "ימי החנוכה", ביטאו הלך רוח זה. מצד שני, שירים אלו עוררו התנגדות בקרב חוגים דתיים מגוונים; יהודים אנטי ציוניים ראו בשירים ביטוי מובהק ליוהרה הציונית המשתקפת מן הפסוק "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה (דברים ח:17)", ואילו הדתיים הלאומיים ניסו להתאים חלק מהשירים להשקפת עולמם. שיר זה, השייך לרפרטואר של שירי ילדים לחנוכה, שם דגש על נס פך השמן ועל גבורת עם ישראל. על גלגולו לשיר כמעט עממי יעידו השיבושים הרבים בפי ילדי ישראל: "דולקת בה האש", צוחקת לי באש" (במקום "צוחקת בה האש"); "כד קטן נחמד" (במקום "כד קטן אחד"). ; המילה "חנוכיה" היא חדשה יחסית, והוכנסה לעברית הישראלית המודרנית בסוף המאה ה-19 על ידי חמדה בן יהודה (אשתו של אליעזר בן יהודה). זהו כותרו של מחזה מאת מרדכי ריבסמן (מחבר השיר "ימי החנוכה"), שתורגם מיידיש לעברית בשנת תרע"ו (1915-1916). שם זה מופיע בשירים של לוין קיפניס מראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, ויתכן שכך המילה השתרשה בשפה העברית. |
| المؤدي |
להקת רון עמי |
|---|---|
| تاريخ الإنتاج |
195? |
| القائمون على العمل |
כהן-מלמד, ניסן 1906-1983 (מלחין) גלוזמן, שרה 1915-1988 (מחבר) אלכסנדר, חיים 1915-2012 (מעבד מוזיקלי) רשות השידור. קול ישראל להקת רון עמי (מבצע) |
| الفني |
Songs, Hebrew,Instrumental music Children's songs |
| لغة |
heb |
| المدة الزمنية |
00:01:27 |
| ملاحظات |
בביצוע כלי. המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. הוקלט על-ידי קול ישראל. |
| ملاحظة المشاركين |
להקת "רון עמי" להקה כלית. |
| رقم الرف |
MCD-0087 - 11 |
| رقم النظام |
990029230630205171 |
תנאי השימוש:
حظر النسخ
قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.
لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر
معلومات إضافية:
قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.
إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.
MARC RECORDS
عن
-
חג החנוכה זכה למעמד מיוחד בקרב חוגים ציונים בארץ ישראל ובגולה. הציונים ראו את עצמם כממשיכי דרכם של המכבים, ולכן שמו דגש על נושאים כגון גבורה, לוחמה יהודית, מעטים מול רבים, ומעל לכל עצמאות וריבונות. שירים רבים, כגון "מי ימלל", "אנו נושאים לפידים", ואפילו "ימי החנוכה", ביטאו הלך רוח זה. מצד שני, שירים אלו עוררו התנגדות בקרב חוגים דתיים מגוונים
המילה "חנוכיה" היא חדשה יחסית, והוכנסה לעברית הישראלית המודרנית בסוף המאה ה-19 על ידי חמדה בן יהודה (אשתו של אליעזר בן יהודה). זהו כותרו של מחזה מאת מרדכי ריבסמן (מחבר השיר "ימי החנוכה"), שתורגם מיידיש לעברית בשנת תרע"ו (1915-1916). שם זה מופיע בשירים של לוין קיפניס מראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, ויתכן שכך המילה השתרשה בשפה העברית.
وسوم
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
المزيد من الأداء
חנוכיה לי יש
זר, דודו; שילה, עירית
חנוכיה לי יש
זר, דודו; שילה, עירית
חנכיה לי יש צוחקת בה האש
וינטרניץ, חנן; חסון, אליעזר; ירקוני, יפה; המקהלה הלבנה
חנוכיה לי יש
אלהרר, דודו
חנוכיה לי יש
אלהרר, דודו
חנוכיה לי יש
אלהרר, דודו
חנוכיה לי יש
חנוכיה לי יש
אלהרר, דודו
חנכיה לי יש צוחקת בה האש
להקת רון עמי
חנוכייה לי יש
אהרני, חנה
חנוכיה לי יש
אלהרר, דודו
