תהלים ט: למנצח על מות לבן

(א) לַמְנַצֵּחַ עַל מוּת לַבֵּן, שמו של שיר או אות למנצח, ואולי זהו שמו של אויב שמת, מִזְמוֹר תודה לה' - לְדָוִד.

(ב) אוֹדֶה לה' בְּכָל לִבִּי, אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ, (ג) אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה, אעלוז מרוב שמחה בָךְ, אֲזַמְּרָה לשִׁמְךָ, עֶלְיוֹן, (ד) בְּשׁוּב אוֹיְבַי, כשאויבי נסוגו אָחוֹר, יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ. (ה) הם נחלו תבוסה כִּי, כאשר עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי, וכשעמדתי בדין, דנת אותם לכף חובה. יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא המשפט של המלך, שׁוֹפֵט הצֶדֶק. (ו) גָּעַרְתָּ בגוֹיִם, ומשמעה של גערה זו - אִבַּדְתָּ רָשָׁע, עד כדי כך ששְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד. (ז) חילות הָאוֹיֵב תַּמּוּ, הושמדו, ומה שנשאר אחריהם הוא רק חֳרָבוֹת לָנֶצַח, וְעָרִים שנָתַשְׁתָּ, עקרת אָבַד זִכְרָם הֵמָּה. אפילו זיכרון לא נשאר מהם. (ח) וכנגד כל אלה הנעלמים והנשכחים, ה' לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן, הקים לַמִּשְׁפָּט את כִּסְאוֹ, מלכותו ומשפטו, (ט) וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, יָדִין את הלְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים. (י) וִיהִי ה' מִשְׂגָּב, מעוז ומפלט לַדָּךְ, לעני, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת, לזמנים שהמסכנים נמצאים בַּצָּרָה. (יא) וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, היודעים ומכירים במציאותך, ה', ולכן גם נקשרים אליך, כִּי לֹא עָזַבְתָּ את דֹרְשֶׁיךָ, אלה המבקשים אותך והחפצים בך, ה'.

(יב) זַמְּרוּ לַה', יֹשֵׁב, היושבים בצִיּוֹן; הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו, מעשיו. ספרו כיצד הצילכם מצרה והושיע אתכם. (יג) כִּי הלוא ה' שהוא דֹרֵשׁ, תובע את הדָּמִים של הנקיים שנשפכו, אוֹתָם זָכָר, שהרי הוא יודע מיהו הרע ומיהו הטוב, ולֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים, אלה הנוהגים כראוי ומצניעים את עצמם.

אל ההודאה צמודה תפילה על העתיד: (יד) חָנְנֵנִי, חנני, רחם עלי, ה', רְאֵה עָנְיִי, סבלי מִשֹּנְאָי; מְרוֹמְמִי, אתה המרים, המרחיק אותי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת, (טו) לְמַעַן אֲסַפְּרָה - כשאראה בישועה - את כָּל תְּהִלָּתֶיךָ; בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן, המקומות ההומים והמרכזיים של העיר אָגִילָה, אשמח ואספר בִּישׁוּעָתֶךָ.

(טז) ולעומתי טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת, בבור שעָשׂוּ לאחרים, בְּרֶשֶׁת, במלכודת זוּ, אשר טָמָנוּ, בה נִלְכְּדָה רַגְלָם. (יז) נוֹדַע ה', כאשר מִשְׁפָּט עָשָׂה בעולם, כשבְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ, נלכד הרָשָׁע. זהו הִגָּיוֹן, דבר שיש להגות ולדבר בו. או: נעימה, המיה - סימן למנגן. סֶלָה, גם זה סימן מוסיקלי, או: אכן.

(יח) יָשׁוּבוּ, ילכו רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה. הרשעים הם יצורי שאול היוצאים ממנו אל העולם שלנו וצריכים לחזור לשם. וכן כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי, השוכחים את אֱלֹֹהִים. (יט) ולעומת זאת - כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן, עני, הנראה עזוב, אך בסופו של דבר ה' יפנה אליו, ותִּקְוַת עֲנִיִּים לא תֹּאבַד לָעַד.

(כ) קוּמָה, התגלה, ה', ואז אַל יָעֹז, יעז פניו אֱנוֹשׁ. אין לאנשים עזי מצח עמידה כאשר תתגלה בעולם, כאשר יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ, לפניך. (כא) שִׁיתָה, שים, ה', מוֹרָה, פחד, או: חיתוך, גזרה לָהֶם, ואז יֵדְעוּ גוֹיִם שבעצם אֱנוֹשׁ הֵמָּה. בזמן שכוחם גובר, הם חושבים שהם חסינים מכל פגע. מוטב שידעו כי אין הם אלא בני אדם, ויש קצבה לכוחם ולחייהם. ובמשמעות נוספת: ידעו את חולשתם וחוליָם האָנוּשׁ. סֶּלָה.

פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.