مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אשיר שירים / סימן: אברהם חזק אָשִׁיר שִׁירִים לָאֵל בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל אֲיֻמָּה תְּמִימָה בַּת נְעִימָה חִישׁ גְּאַל אֵל נָא יָהּ גְּאַל אֵלִיָהוּ יָבוֹא יָהּ גְּאַל יָהּ גְּאַל אֶת יִשְׂרָאֵל בְּשִׁירִים וּרְנָנִים בְּשִׂמְחַת חֲתָנִים אֲיֻמָּה תְּמִימָה בַּת נְעִימָה חִישׁ גְּאַל אֵל נָא יָהּ גְּאַל אֵלִיָהוּ יָבוֹא יָהּ גְּאַל יָהּ גְּאַל אֶת יִשְׂרָאֵל רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֵלִיָהוּ הַגּוֹאֵל אֲיֻמָּה תְּמִימָה בַּת נְעִימָה חִישׁ גְּאַל אֵל נָא יָהּ גְּאַל אֵלִיָהוּ יָבוֹא יָהּ גְּאַל יָהּ גְּאַל אֶת יִשְׂרָאֵל הוּא מֹשֶׁה בְּחִירוֹ אֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ אֲיֻמָּה תְּמִימָה בַּת נְעִימָה חִישׁ גְּאַל אֵל נָא יָהּ גְּאַל אֵלִיָהוּ יָבוֹא יָהּ גְּאַל יָהּ גְּאַל אֶת יִשְׂרָאֵל מַה יָפְיוּ וּמַה טוֹבוּ כְּהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ אֲיֻמָּה תְּמִימָה בַּת נְעִימָה חִישׁ גְּאַל אֵל נָא יָהּ גְּאַל אֵלִיָהוּ יָבוֹא יָהּ גְּאַל יָהּ גְּאַל אֶת יִשְׂרָאֵל חָתָן אוֹר הַחַמָּה וְכַלָּתוֹ (וְתוֹרָתוֹ) נְעִימָה אֲיֻמָּה תְּמִימָה בַּת נְעִימָה חִישׁ גְּאַל אֵל נָא יָהּ גְּאַל אֵלִיָהוּ יָבוֹא יָהּ גְּאַל יָהּ גְּאַל אֶת יִשְׂרָאֵל זָרַח אוֹר לַיְשָׁרִים נְדִיבֵי עַמִּים וְשָׂרִים אֲיֻמָּה תְּמִימָה בַּת נְעִימָה חִישׁ גְּאַל אֵל נָא יָהּ גְּאַל אֵלִיָהוּ יָבוֹא יָהּ גְּאַל יָהּ גְּאַל אֶת יִשְׂרָאֵל קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים עִם כַּלּוֹת (מִצְווֹת) אֲיֻמָּה תְּמִימָה בַּת נְעִימָה חִישׁ גְּאַל אֵל נָא יָהּ גְּאַל אֵלִיָהוּ יָבוֹא יָהּ גְּאַל יָהּ גְּאַל אֶת יִשְׂרָאֵל |
|
שיר לבר-מצווה וחתונה במנהג יהודי צפון אפריקה. בראשי המחרוזת חתם הפייטן את האותיות 'אברהם חזק', אך אין אנו יודעים מי הוא, מתי פעל והיכן. אופיו של הפיוט עממי ולשונו פשוטה ביותר. פיוטנו נועד במקורו, ככל הנראה, דווקא לחתונה, ובשלב מאוחר יותר הוסב לשמש גם לשמחת בר-מצווה. השערה זו מבוססת על הנוסח הכפול של כמה מטורי השיר – כך למשל בטורים הבאים: "חָתָן אוֹר הַחַמָּה / וְכַלָּתוֹ (וְתוֹרָתוֹ) נְעִימָה // ... // קוֹל מִצְהֲלוֹת / חֲתָנִים עִם כַּלּוֹת (מִצְווֹת)". את מקום הכלה בשמחת החתונה, מחליפה התורה והמצווה בשמחת בר המצווה; כך או כך, כל אחת מן השמחות לבדה מהווה תמריץ לבקשת גאולה וישועה, כפי ששב ומדגיש באזנינו הפזמון החוזר: "אֲיֻמָּה / תְּמִימָה / בַּת נְעִימָה // חִישׁ גְּאַל / אֵל נָא יָהּ גְּאַל // אֵלִיָהוּ יָבוֹא יָהּ / גְּאַל יָהּ / גְּאַל אֶת יִשְׂרָאֵל". |
| • אָשִׁיר שִׁירִים לָאֵל בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל – כשיבוא המשיח לגאול אותנו, אזמר לכבוד הקדוש ברוך הוא. הכרזה מעין זו רווחת הרבה בפייטנות המאוחרת. • אֲיֻמָּה תְּמִימָה בַּת נְעִימָה – כינויים לישראל. 'אֲיֻמָּה' – על פי שיר השירים (ו, ד): יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלִָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת; 'תְּמִימָה' – בהשראת שיר השירים (ו, ט): אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ...; 'בַּת נְעִימָה' – בהשראת שיר השירים (ז, ב): מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן. • חִישׁ גְּאַל אֵל נָא יָהּ גְּאַל – אנא מהר לגאול אותה, את ישראל שנזכרה בכינוייה בטור הקודם. • אֵלִיָהוּ יָבוֹא יָהּ גְּאַל אֶת יִשְׂרָאֵל – שלח נא לנו את אליהו, מבשר הגאולה, ככתוב במלאכי (ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא; ואנא גאל את עמך. • בְּשִׁירִים וּרְנָנִים בְּשִׂמְחַת חֲתָנִים – כעת, שעה שאנחנו שרים ושמחים בשמחת החתן, אנא גאל את ישראל. • רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֵלִיָהוּ הַגּוֹאֵל – אליהו הנביא גואלנו, הוא לנו כראש השבטים וכמנהיג האומה. הביטוי 'רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל' מיוסד על דברי שמואל הנביא לשאול, ככתוב בשמואל א (טו, יז): וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הֲלוֹא אִם קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה וַיִּמְשָׁחֲךָ ה' לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. • הוּא מֹשֶׁה בְּחִירוֹ אֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ – גם את משה רבנו זוכרים אנו לטובה, כנביא שנבחר על ידי הקדוש ברוך הוא להוליך עמו במדבר ונסתייע על ידו; הצירוף 'מֹשֶׁה בְּחִירוֹ' מקורו בתהלים (קו, כג): וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית. הצירוף 'אל יעקב בעזרו' מיוסד על תהלים (קמו, ה): אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹהָיו. • מַה יָפְיוּ וּמַה טוֹבוּ כְּהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ – כמה נאים וטובים הם חתני השמחה, כמלך המסב בין רעיו; הביטוי מיוסד על שיר השירים (א, יב): עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ; ושמא ברקע הדברים עומדת דרשת חז"ל במדרש שיר השירים רבה (פרשה א, א): "עד שהמלך במסבו – עד שהמלך מלכי המלכים הקב"ה במסבו ברקיע, נתנו ישראל ריח טוב לפני הר סיני ואמרו 'כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע'". • חָתָן אוֹר הַחַמָּה וְכַלָּתוֹ (וְתוֹרָתוֹ) נְעִימָה – החתן משול ביופיו לאור השמש, וכלתו אף היא נאה ביותר. בטור זה נראה לכאורה כי במקורו שימש הפיוט כפיוט לחתונה, ורק לאחר מכן הוסב לשמש כפיוט לבר-מצוה. כדי לאפשר מעתק זה, נשתנה נוסחו מ'כַלָּתוֹ' ל'תוֹרָתוֹ'. • זָרַח אוֹר לַיְשָׁרִים נְדִיבֵי עַמִּים וְשָׂרִים – שמחתנו היא כאור לנו, ולמכובדים שבקהילה. הפייטן כורך בלשונו שני פסוקים מתהלים – (קיב, ד): זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק, וכן – (מז, י): נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה. • קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים עִם כַּלּוֹת (מִצְווֹת) – בחתימת השיר מעלה הפייטן על נס את שמחת החתונה – או בר-המצווה – על ידי שיבוץ לשון הברכה האחרונה ב'שבע הברכות' הנאמרת בשבעת ימי המשתה של החתן והכלה: "ברוך אתה... אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה, רינה, דיצה, חדוה, אהבה ואחוה ושלום וריעות, מהרה ה' אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם, ברוך אתה ה', משמח חתן עם הכלה". |
| عنوان |
אשיר שירים |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת |
| دورة الحياة |
בר מצווה;חתונה |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
