audio items
snunit
Back to search results

אשיר שירים

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב כלימו דוס
  • 2.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
Play songs in order
playerSongImg
Title אשיר שירים
Cycle of the Year לכל עת
Cycle of Life בר מצווה;חתונה
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • אָשִׁיר שִׁירִים לָאֵל בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל – כשיבוא המשיח לגאול אותנו, אזמר לכבוד הקדוש ברוך הוא. הכרזה מעין זו רווחת הרבה בפייטנות המאוחרת.
    • אֲיֻמָּה תְּמִימָה בַּת נְעִימָה – כינויים לישראל. 'אֲיֻמָּה' – על פי שיר השירים (ו, ד): יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלִָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת; 'תְּמִימָה' – בהשראת שיר השירים (ו, ט): אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ...; 'בַּת נְעִימָה' – בהשראת שיר השירים (ז, ב): מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן.
    • חִישׁ גְּאַל אֵל נָא יָהּ גְּאַל – אנא מהר לגאול אותה, את ישראל שנזכרה בכינוייה בטור הקודם.
    • אֵלִיָהוּ יָבוֹא יָהּ גְּאַל אֶת יִשְׂרָאֵל – שלח נא לנו את אליהו, מבשר הגאולה, ככתוב במלאכי (ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא; ואנא גאל את עמך.
    • בְּשִׁירִים וּרְנָנִים בְּשִׂמְחַת חֲתָנִים – כעת, שעה שאנחנו שרים ושמחים בשמחת החתן, אנא גאל את ישראל.
    • רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֵלִיָהוּ הַגּוֹאֵל – אליהו הנביא גואלנו, הוא לנו כראש השבטים וכמנהיג האומה. הביטוי 'רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל' מיוסד על דברי שמואל הנביא לשאול, ככתוב בשמואל א (טו, יז): וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הֲלוֹא אִם קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה וַיִּמְשָׁחֲךָ ה' לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל.
    • הוּא מֹשֶׁה בְּחִירוֹ אֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ – גם את משה רבנו זוכרים אנו לטובה, כנביא שנבחר על ידי הקדוש ברוך הוא להוליך עמו במדבר ונסתייע על ידו; הצירוף 'מֹשֶׁה בְּחִירוֹ' מקורו בתהלים (קו, כג): וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית. הצירוף 'אל יעקב בעזרו' מיוסד על תהלים (קמו, ה): אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹהָיו.
    • מַה יָפְיוּ וּמַה טוֹבוּ כְּהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ – כמה נאים וטובים הם חתני השמחה, כמלך המסב בין רעיו; הביטוי מיוסד על שיר השירים (א, יב): עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ; ושמא ברקע הדברים עומדת דרשת חז"ל במדרש שיר השירים רבה (פרשה א, א): "עד שהמלך במסבו – עד שהמלך מלכי המלכים הקב"ה במסבו ברקיע, נתנו ישראל ריח טוב לפני הר סיני ואמרו 'כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע'".
    • חָתָן אוֹר הַחַמָּה וְכַלָּתוֹ (וְתוֹרָתוֹ) נְעִימָה – החתן משול ביופיו לאור השמש, וכלתו אף היא נאה ביותר. בטור זה נראה לכאורה כי במקורו שימש הפיוט כפיוט לחתונה, ורק לאחר מכן הוסב לשמש כפיוט לבר-מצוה. כדי לאפשר מעתק זה, נשתנה נוסחו מ'כַלָּתוֹ' ל'תוֹרָתוֹ'.
    • זָרַח אוֹר לַיְשָׁרִים נְדִיבֵי עַמִּים וְשָׂרִים – שמחתנו היא כאור לנו, ולמכובדים שבקהילה. הפייטן כורך בלשונו שני פסוקים מתהלים – (קיב, ד): זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק, וכן – (מז, י): נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה.
    • קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים עִם כַּלּוֹת (מִצְווֹת) – בחתימת השיר מעלה הפייטן על נס את שמחת החתונה – או בר-המצווה – על ידי שיבוץ לשון הברכה האחרונה ב'שבע הברכות' הנאמרת בשבעת ימי המשתה של החתן והכלה: "ברוך אתה... אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה, רינה, דיצה, חדוה, אהבה ואחוה ושלום וריעות, מהרה ה' אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם, ברוך אתה ה', משמח חתן עם הכלה".


Have more information? Found a mistake?