مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אשיר שירתי / ר' אליהו סדבון אָשִׁיר שִׁירָתִי וְגַם זִמְרָתִי לְצוּר חֶדְוָתִי וְשִׂמְחָתִי סְלַח אַשְׁמָתִי יוֹצֵר נִשְׁמָתִי הֱיֵה בְעֶזְרָתִי בְצָרָתִי וּבְנֵה אַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הַר צִיּוֹן וְאָז עַם אֶבְיוֹן יַעֲנוּ שִׁירָתִי |
|
פיוט לבר מצווה במנהג יהודי תוניס. הפיוט נתחבר בידי ר' אליהו סדבון, אשר שיקע אותיות שמו בשיר. לפיוטנו אין קשר ישיר לנושאים הרווחים בפיוטים לבר-מצווה; כך למשל אין נזכרים בו מצוות התפילין והציצית, אין בו דברי עידוד לנער על חשיבות ההליכה בדרכי המסורת, וסביר להניח כי מלכתחילה לא נכתב כשיר לבר-מצווה. תחת זאת, הוא מעוצב כשירו של פייטן, כלומר – מעשה הפיוט והשירה עצמם הם המתוארים כאן. אם אמנם במרכז השיר מופנית בקשה כלפי האל, שיזדרז לגאול עמו ולחדש את העבודה בירושלים, הרי שמבחינת מבנהו הכולל בקשה זו משתלבת בבקשה על השירה: בניית המשכן מבטיחה, עבור הפייטן, את המענה של קהלו לשירו. כך מתחיל הפיוט בשירת היחיד הבודד – "אָשִׁיר שִׁירָתִי וְגַם זִמְרָתִי / לְצוּר חֶדְוָתִי וְשִׂמְחָתִי" – ומסתיים בתקווה לשירת רבים: "וּבְנֵה אַפִּרְיוֹן / בְּתוֹךְ הַר צִיּוֹן / וְאָז עַם אֶבְיוֹן / יַעֲנוּ שִׁירָתִי". |
| • אָשִׁיר שִׁירָתִי וְגַם זִמְרָתִי – פתיחה לפיוט. הפייטן מצהיר לפני קהלו על עצם רצונו לשיר. • לְצוּר חֶדְוָתִי וְשִׂמְחָתִי – זמרת הפייטן מיועדת לקדוש ברוך הוא, המשמח אותו ומשרה עליו חדווה. הפייטן מצרף בכינויו של האל ביטוי של חוזק ועוצמה – 'צוּר' (כינוי לאל למן המקרא ואילך, כמובא למשל בשירת חנה בספר שמואל א, ב, ב: אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ) – יחד עם תכונות שמבטאות דווקא עדינות. • סְלַח אַשְׁמָתִי – סלח לעווני. • יוֹצֵר נִשְׁמָתִי הֱיֵה בְעֶזְרָתִי בְצָרָתִי – אתה האל, אשר יצרת את נשמות ברואיך, עזור להם בצרתם. • וּבְנֵה אַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הַר צִיּוֹן – בנה את מקדשך על הר ציון בירושלים. על פי מילה יחידאית במקרא, המופיעה במגילת שיר השירים (ג, ט): אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן. דימוי המשכן או המקדש לאפיריון מבוסס על דרשת חז"ל במדרש שיר השירים רבה (פרשה ג, א): "'אפריון עשה לו' – ר' עזריה בשם ר' יהודה בר' סימון פתר קרייה במשכן [=ראה את הפסוק כמתייחס למשכן], אפריון זה משכן". • וְאָז עַם אֶבְיוֹן יַעֲנוּ שִׁירָתִי – עם בניית המקדש וחידוש העבודה בירושלים, שוב לא יהא שירו של המשורר נישא לבדו, אלא יזכה למענה מקהל בית ישראל. כך חותם הפייטן במה שהתחיל. |
| عنوان |
אשיר שירתי |
|---|---|
| دورة الحياة |
בר מצווה |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
