Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
אשיר שירתי / ר' אליהו סדבון אָשִׁיר שִׁירָתִי וְגַם זִמְרָתִי לְצוּר חֶדְוָתִי וְשִׂמְחָתִי סְלַח אַשְׁמָתִי יוֹצֵר נִשְׁמָתִי הֱיֵה בְעֶזְרָתִי בְצָרָתִי וּבְנֵה אַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הַר צִיּוֹן וְאָז עַם אֶבְיוֹן יַעֲנוּ שִׁירָתִי |
|
פיוט לבר מצווה במנהג יהודי תוניס. הפיוט נתחבר בידי ר' אליהו סדבון, אשר שיקע אותיות שמו בשיר. לפיוטנו אין קשר ישיר לנושאים הרווחים בפיוטים לבר-מצווה; כך למשל אין נזכרים בו מצוות התפילין והציצית, אין בו דברי עידוד לנער על חשיבות ההליכה בדרכי המסורת, וסביר להניח כי מלכתחילה לא נכתב כשיר לבר-מצווה. תחת זאת, הוא מעוצב כשירו של פייטן, כלומר – מעשה הפיוט והשירה עצמם הם המתוארים כאן. אם אמנם במרכז השיר מופנית בקשה כלפי האל, שיזדרז לגאול עמו ולחדש את העבודה בירושלים, הרי שמבחינת מבנהו הכולל בקשה זו משתלבת בבקשה על השירה: בניית המשכן מבטיחה, עבור הפייטן, את המענה של קהלו לשירו. כך מתחיל הפיוט בשירת היחיד הבודד – "אָשִׁיר שִׁירָתִי וְגַם זִמְרָתִי / לְצוּר חֶדְוָתִי וְשִׂמְחָתִי" – ומסתיים בתקווה לשירת רבים: "וּבְנֵה אַפִּרְיוֹן / בְּתוֹךְ הַר צִיּוֹן / וְאָז עַם אֶבְיוֹן / יַעֲנוּ שִׁירָתִי". |
| • אָשִׁיר שִׁירָתִי וְגַם זִמְרָתִי – פתיחה לפיוט. הפייטן מצהיר לפני קהלו על עצם רצונו לשיר. • לְצוּר חֶדְוָתִי וְשִׂמְחָתִי – זמרת הפייטן מיועדת לקדוש ברוך הוא, המשמח אותו ומשרה עליו חדווה. הפייטן מצרף בכינויו של האל ביטוי של חוזק ועוצמה – 'צוּר' (כינוי לאל למן המקרא ואילך, כמובא למשל בשירת חנה בספר שמואל א, ב, ב: אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ) – יחד עם תכונות שמבטאות דווקא עדינות. • סְלַח אַשְׁמָתִי – סלח לעווני. • יוֹצֵר נִשְׁמָתִי הֱיֵה בְעֶזְרָתִי בְצָרָתִי – אתה האל, אשר יצרת את נשמות ברואיך, עזור להם בצרתם. • וּבְנֵה אַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הַר צִיּוֹן – בנה את מקדשך על הר ציון בירושלים. על פי מילה יחידאית במקרא, המופיעה במגילת שיר השירים (ג, ט): אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן. דימוי המשכן או המקדש לאפיריון מבוסס על דרשת חז"ל במדרש שיר השירים רבה (פרשה ג, א): "'אפריון עשה לו' – ר' עזריה בשם ר' יהודה בר' סימון פתר קרייה במשכן [=ראה את הפסוק כמתייחס למשכן], אפריון זה משכן". • וְאָז עַם אֶבְיוֹן יַעֲנוּ שִׁירָתִי – עם בניית המקדש וחידוש העבודה בירושלים, שוב לא יהא שירו של המשורר נישא לבדו, אלא יזכה למענה מקהל בית ישראל. כך חותם הפייטן במה שהתחיל. |
| Title |
אשיר שירתי |
|---|---|
| Cycle of Life |
בר מצווה |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
