مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אהוב מהר המור / סימן אלף-בית אָהוּב מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה בָּרוּךְ מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה גִּבּוֹר מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה דָּגוּל מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה הָדוּר מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה וָעֵד מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה זַכַּאי מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה חַנּוּן מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה טָהוֹר מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה יָשָׁר מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה כַּבִּיר מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה לוֹבֵשׁ מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה מֶלֶךְ מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה נוֹרָא מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה סוֹמֵךְ מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה עוֹזֵר מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה פּוֹדֶה מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה צַדִּיק מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה קָדוֹשׁ מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה רַחוּם מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה שׁוֹמֵר מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה תָּמִים מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה תּוֹמֵךְ מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה תַּקִּיף מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה מוֹרָשָׁה נָחַלְתִּי וְקִבַּלְתִּי בִּקְדוּשָׁה בִּקְדוּשָׁה שָׁמַעְתִּי כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה אִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאוֹרָשָׂה מְקוּדָשָׁה הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ |
|
'אהוב מהר המור' הוא פיוט תימני אנונימי מסוג 'חדויה', שיר לליווי החתן ביום חתונתו. בקהילות תימן נהגו לשיר אותו לאחר קריאת הכתובה תחת החופה. הפיוט מיוסד על דימוי מעמד הר סיני כמעמד של קידושין בין ישראל והתורה, דימוי שראשיתו בדרשת חז"ל (בבלי ברכות, נז ע"א, ועוד): "'תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב' (דברים לג, ד) – אל תקרי מורשׁה אלא מאורשׂה". תחילתו של הפיוט בחזרה מונוטונית על הטור '... מֵהַר הַמּוֹר, נָתַן לִי מוֹרָשָׁה', כאשר בראשית הטור מופיע בכל פעם כינוי אחר לקדוש ברוך הוא, לפי סדר האלף-בית (אָהוּב, בָּרוּךְ, גִּבּוֹר, דָּגוּל...); לאחר מכן עובר הפייטן לתאר כיצד שמע בקדושה את דברי התורה "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה" (דברים כד, א) – ומשם, לדברי הלל ושבח לאשה, ולקדוש ברוך הוא, שלעולם חסדו. מהלך זה בפיוט יוצר תנועה מן הכלל אל הפרט: מנישואי התורה וישראל, אל נישואי האיש והאישה העומדים כעת לבוא בִּבְרִית; נישואים שנִיים יונקים מכוחם של נישואים ראשונים, ומתקדשים בקדושתם. |
| • אָהוּב מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה – הפיוט כולו מיוסד על דימוי מעמד הר סיני כמעמד של אירוסין בין ישראל והתורה, ברוח דרשת חז"ל (בבלי ברכות, נז ע"א, ועוד): "'תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב' (דברים לג, ד) – אל תקרי מורשׁה אלא מאורשׂה". הקדוש ברוך הוא מכונה כאן בחיבה 'אהוב', 'ברוך', 'גיבור' וכיוצא באלה כינויים, והוא שנתן את התורה – מוֹרָשָׁה. 'הַר הַמּוֹר' הוא תיאור מקום עלוּם במגילת שיר השירים (ד, ו): עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה. בחז"ל נדרש תיאור זה כרומז לאבות האומה (ספרי דברים, פיסקא שנג, ועוד), או להר המוריה, מקום המקדש (בראשית רבה, נה, ועוד. מבוסס על אזכור המור כאחד מרכיבי הקטורת שבמקדש); אלא שמשוררנו נוקט כאן דרך חירות, ומייחס את התיאור להר סיני, בו ניתנה התורה. • בָּרוּךְ מֵהַר הַמּוֹר, נָתַן לִי מוֹרָשָׁה – הטור חוזר על הטור הקודם, בשינוי כינויו של הקדוש ברוך הוא (מאהוב לברוך), בהתאם לסדר אותיות האלף-בית, וכן בהמשך. • גִּיבּוֹר מֵהַר הַמּוֹר, נָתַן לִי מוֹרָשָה – 'גיבור' הוא אחד מכינוייו הקדומים של האל, ונזכר כבר בדברי משה רבנו בתורה (דברים י, יז): כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא (וראו בבלי, ברכות, לג ע"ב; שם, יומא, סט ע"ב). • דָּגוּל... הָדוּר... וָעֵד... זַכַּאי... חַנּוּן... טָהוֹר... יָשָר... כַּבִּיר... לוֹבֵשׁ... מֶלֶךְ... נוֹרָא... סוֹמֵךְ... עוֹזֵר... פּוֹדֶה... צַדִּיק... קָדוֹשׁ... רַחוּם... שׁוֹמֵר... תָּמִים... תּוֹמֵךְ... תַּקִּיף... נָתַן לִי מוֹרָשָה – כינויים לקדוש ברוך הוא לפי סדר האלף-בית. האות האחרונה (ת) חוזרת שלוש פעמים. מקורות הכינויים מגוונים: חלקם מבוססים על המקרא או על מדרשו בחז"ל ('דגול' – על פי שיר השירים ה, י; 'חנון' – שמות לד, ו; 'טהור' – חבקוק א, יז; 'כביר' – איוב לו, ה; 'לובש' – ישעיהו נט, יז; 'מלך' – שמואל א, יב, יב; 'נורא' – דברים י, יז; 'סומך' – תהלים קמה, יד; 'עוזר' – תהלים י, יד; 'פודה' – תהלים לד, כג; 'צדיק' – ישעיהו מה, כא; 'קדוש' – ויקרא יט, ב; 'רחום' – שמות לד, ו; 'שומר' – תהלים קמה, כ; 'תמים' – שמואל ב, כב, לא; 'תומך' – ישעיהו מב, א); אך רובם, לרבות אלו שיש להם מקור מקראי, רווחים מאוד בפיוט הארץ-ישראלי הקדום, שהרבה להשתמש בכינויים (ראו למשל את הפיוט 'אמרו לאלוהים' ליום הכיפורים, וכן רבים). • מוֹרָשָׁה נָחַלְתִּי וְקִבַּלְתִּי בִּקְדוּשָׁה – הדובר בשיר מדבר בלשון יחיד, אך מייצג את עם ישראל כולו, שקיבל את התורה ('מורשה') כנחלה, ובקדושה. • בִּקְדוּשָׁה שָׁמַעְתִּי כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה – מתוך אותה קדושה בה קיבלתי את התורה, 'שמעתי' – כלומר, קראתי בתורה – את המילים (דברים כד, א): כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה. אמנם במקורן המקראי מילים אלו משמשות כפתיחה לפרשה העוסקת בגירושין דווקא, אך בחז"ל הן היסוד לרבים מדיני הקידושין (בבלי קידושין, ב ע"א, ועוד). • אִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאוֹרָשָׂה מְקוּדָשָׁה – הדובר מהלל את האשה שהאיש לוקח לעצמו, ומתאר אותה כטובת מראה (תואר רווח במקרא ליופיין של נשים. ראו למשל בראשית כו, ז); וכיון שהשיר מושר תחת החופה, האשה כעת היא 'מְאוֹרָשָׂה מְקוּדָשָׁה' – מיוחדת לבעלה. הפייטן משלים כאן את התנועה המעגלית שהחל בתחילת השיר: מתיאור התורה כמורשה משותפת (ובמשתמע, בעקבות חז"ל, כמאורשה) לכלל ישראל, ועד לתיאור האשה הפרטית כמאורשת לאיש הפרטי. • הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ – לאחר שהשלים את המהלך העיקרי שתואר לעיל, הפיוט מסתיים בדברי שיר ושבח לאל, על פי תהלים (קו, א): הַלְלוּיָהּ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. בהקשר הפנימי של הפיוט, אלו הם דברי שבח על קדושת הנישואין. |
| عنوان |
אהוב מהר המור |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת |
| دورة الحياة |
חתונה |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
