audio items
snunit
Back to search results

אהוב מהר המור

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    תימן - כלל תימן אהרן עמרם
  • 2.
    תימן - כלל תימן זכריה יצחקי, יוסף עוזרי
  • 3.
    תימן - כלל תימן חיים אסנפי
  • 4.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
Play songs in order
playerSongImg
Title אהוב מהר המור
Cycle of the Year לכל עת
Cycle of Life חתונה
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • אָהוּב מֵהַר הַמּוֹר נָתַן לִי מוֹרָשָׁה – הפיוט כולו מיוסד על דימוי מעמד הר סיני כמעמד של אירוסין בין ישראל והתורה, ברוח דרשת חז"ל (בבלי ברכות, נז ע"א, ועוד): "'תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב' (דברים לג, ד) – אל תקרי מורשׁה אלא מאורשׂה". הקדוש ברוך הוא מכונה כאן בחיבה 'אהוב', 'ברוך', 'גיבור' וכיוצא באלה כינויים, והוא שנתן את התורה – מוֹרָשָׁה. 'הַר הַמּוֹר' הוא תיאור מקום עלוּם במגילת שיר השירים (ד, ו): עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה. בחז"ל נדרש תיאור זה כרומז לאבות האומה (ספרי דברים, פיסקא שנג, ועוד), או להר המוריה, מקום המקדש (בראשית רבה, נה, ועוד. מבוסס על אזכור המור כאחד מרכיבי הקטורת שבמקדש); אלא שמשוררנו נוקט כאן דרך חירות, ומייחס את התיאור להר סיני, בו ניתנה התורה.
    • בָּרוּךְ מֵהַר הַמּוֹר, נָתַן לִי מוֹרָשָׁה – הטור חוזר על הטור הקודם, בשינוי כינויו של הקדוש ברוך הוא (מאהוב לברוך), בהתאם לסדר אותיות האלף-בית, וכן בהמשך.
    • גִּיבּוֹר מֵהַר הַמּוֹר, נָתַן לִי מוֹרָשָה – 'גיבור' הוא אחד מכינוייו הקדומים של האל, ונזכר כבר בדברי משה רבנו בתורה (דברים י, יז): כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא (וראו בבלי, ברכות, לג ע"ב; שם, יומא, סט ע"ב).
    • דָּגוּל... הָדוּר... וָעֵד... זַכַּאי... חַנּוּן... טָהוֹר... יָשָר... כַּבִּיר... לוֹבֵשׁ... מֶלֶךְ... נוֹרָא... סוֹמֵךְ... עוֹזֵר... פּוֹדֶה... צַדִּיק... קָדוֹשׁ... רַחוּם... שׁוֹמֵר... תָּמִים... תּוֹמֵךְ... תַּקִּיף... נָתַן לִי מוֹרָשָה – כינויים לקדוש ברוך הוא לפי סדר האלף-בית. האות האחרונה (ת) חוזרת שלוש פעמים. מקורות הכינויים מגוונים: חלקם מבוססים על המקרא או על מדרשו בחז"ל ('דגול' – על פי שיר השירים ה, י; 'חנון' – שמות לד, ו; 'טהור' – חבקוק א, יז; 'כביר' – איוב לו, ה; 'לובש' – ישעיהו נט, יז; 'מלך' – שמואל א, יב, יב; 'נורא' – דברים י, יז; 'סומך' – תהלים קמה, יד; 'עוזר' – תהלים י, יד; 'פודה' – תהלים לד, כג; 'צדיק' – ישעיהו מה, כא; 'קדוש' – ויקרא יט, ב; 'רחום' – שמות לד, ו; 'שומר' – תהלים קמה, כ; 'תמים' – שמואל ב, כב, לא; 'תומך' – ישעיהו מב, א); אך רובם, לרבות אלו שיש להם מקור מקראי, רווחים מאוד בפיוט הארץ-ישראלי הקדום, שהרבה להשתמש בכינויים (ראו למשל את הפיוט 'אמרו לאלוהים' ליום הכיפורים, וכן רבים).
    • מוֹרָשָׁה נָחַלְתִּי וְקִבַּלְתִּי בִּקְדוּשָׁה – הדובר בשיר מדבר בלשון יחיד, אך מייצג את עם ישראל כולו, שקיבל את התורה ('מורשה') כנחלה, ובקדושה.
    • בִּקְדוּשָׁה שָׁמַעְתִּי כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה – מתוך אותה קדושה בה קיבלתי את התורה, 'שמעתי' – כלומר, קראתי בתורה – את המילים (דברים כד, א): כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה. אמנם במקורן המקראי מילים אלו משמשות כפתיחה לפרשה העוסקת בגירושין דווקא, אך בחז"ל הן היסוד לרבים מדיני הקידושין (בבלי קידושין, ב ע"א, ועוד).
    • אִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאוֹרָשָׂה מְקוּדָשָׁה – הדובר מהלל את האשה שהאיש לוקח לעצמו, ומתאר אותה כטובת מראה (תואר רווח במקרא ליופיין של נשים. ראו למשל בראשית כו, ז); וכיון שהשיר מושר תחת החופה, האשה כעת היא 'מְאוֹרָשָׂה מְקוּדָשָׁה' – מיוחדת לבעלה. הפייטן משלים כאן את התנועה המעגלית שהחל בתחילת השיר: מתיאור התורה כמורשה משותפת (ובמשתמע, בעקבות חז"ל, כמאורשה) לכלל ישראל, ועד לתיאור האשה הפרטית כמאורשת לאיש הפרטי.
    • הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ – לאחר שהשלים את המהלך העיקרי שתואר לעיל, הפיוט מסתיים בדברי שיר ושבח לאל, על פי תהלים (קו, א): הַלְלוּיָהּ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. בהקשר הפנימי של הפיוט, אלו הם דברי שבח על קדושת הנישואין.


Have more information? Found a mistake?