مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אזכרך דודי / משלם אֶזְכָּרְךָ דּוֹדִי מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים בְּגֹדֶל מַסּוֹת אֲשֶׁר הִפְלֵאתָ לְקַדְמוֹנִים גְּאַלְתָּם בִּזְרוֹעַ וְהִצַּלְתָּם כַּמָּה מוֹנִים דִּמִּינוּ עַתָּה בַּגּוֹלָה כְּמֵתֵי אַשְׁמַנִּים הִדִּיחַנִי הָאֲרִי וְשִׁבַּר וְעִצֵּם עֲצָמָי וְהִצַּלְתַּנִי מִפִּיו לְפִי מְלֹאת יָמַי זִנְּבַנִי הַדֹּב וְגֵרַם גְּרָמַי חִלַּצְתַּנִי מִיָּדוֹ וְדָרַשְׁתָּ דָּמָי טָרַף נָמֵר וּפָרַץ הֵיכָלִי יָעַץ מִבַּיִת וּמִחוּץ לְשַׁכְּלִי כִּלִּיתָ אֲגָפָּיו כְּשָׁמַעְתָּ קוֹלִי לִגְיוֹנָיו מָחַצְתָּ וְהוֹשַׁעְתָּ קְהָלִי מִכֻּלָּם תָּקַף חֲזִיר הַבָּר נִאֵץ וְחֵרֵף וְעַד כּוֹכָבִים גָּבַר סִלַּנִי כִּרְסְמַנִי וּלְכַלּוֹתִי סִבַּר עִרְעֵר זְבוּלְךָ וְעַד הַיְּסוֹד עָבָר פָּק פְּלִילִיָּה וְשִׁנָּה עֹז דָּתִי צִוַּנִי לְכַחֵשׁ יִחוּד עֲדָתִי קוֹנֵךְ הֲיַעֲצֹר כֹּחַ לְעֻמָּתִי רָפַסְתִּי דְבִירוֹ וְהִנְנִי בְּקוֹמָתִי שָׁמַעְתָּ חֶרְפָּתָם אַל תֶּחֱרַשׁ לְרִיבִי שִׁבְעָתַיִם הָשֵׁב אֶל חֵיק מְרִיבִי תְּבַע גְּאֻלָּתִי דּוֹדִי וּקְרוֹבִי תָּחִישׁ לִי מִפְלָט עִמְּךָ לְעָרְבִי מִמַּחֲצֶבֶת רַהַב הָעִירָה עֹז נָקָם לִלְבּוֹשׁ שַׁחַץ עֲדִינָה תַּשְׁבִּית מַכָּתִי לַחְבּוֹשׁ לִדְרוֹךְ פּוּרָה בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבּוֹשׁ מְלוּכָה לְאַדֶּרְךָ כְּמֵי יַם סוּף בִּיבוֹשׁ |
|
פיוט זה נמנה על פיוטי ה'זולת', הנאמרים לפי מנהגי אשכנז אחרי המלים 'ואין אלוקים זולתך' ולפני 'עזרת אבותינו' בתפילת שחרית של שבת בין פסח לשבועות. זוהי ה'זולת' הראשונה, והיא נאמרת תמיד בשבת הראשונה שאחרי ראש חודש אייר. בפיוטי ה'זולת' נסובים בדרך כלל סביב תיאורי צרות הזמן וכיסופי גאולה. בפיוט זה מתוארות ארבע המלכויות, שלהן השתעבדו ישראל – בבל, מדי, יון ואדום - בדמויותיהן של חיות טרף: אריה, דב, נמר וחזיר בר. הפיטן מתאר את התנכלויותיהן האכזריות של המלכויות השונות במהלך ההיסטוריה לישראל, ואת הצלת הקב"ה מכל אחת משלוש המלכויות הראשונות. המלכות האחרונה והארוכה ביותר היא מלכות "חזיר הבר", אדום, רומא או העולם הנוצרי, שלא זו בלבד שהיא פוגעת בעם ישראל, היא גם מנאצת את אלוהיו. הפיטן משאיל את קולו למלכות זו בצטטו את דברי החרפות שמשלחת אדום כלפי הקב"ה, ובכך הוא ממחיש את עוצמת ההשפלה שבמצב העם בתקופתו. בשני הבתים האחרונים הוא מחזיר לעצמו את קול העם, ופונה לאלוהיו בתחינה לא להחריש נוכח דברי חירופים אלו ולגאול את ישראל. הפיוט בנוי על סדר הא"ב ובבית האחרון מופיעה חתימת המשורר - משלם. |
| • דּוֹדִי – אהובי, הקדוש ברוך הוא. • אֶזְכָּרְךָ... מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים – אתה זכור לי מימי קדם, כשישבתי עדיין בארץ ישראל. זהו שיבוץ מתהלים מב, ז: אֶלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר. • בְּגֹדֶל מַסּוֹת – בנסים או בנסיונות הגדולים. • אֲשֶׁר הִפְלֵאתָ לְקַדְמוֹנִים – הנפלאות שחוללת לאבותינו. • גְּאַלְתָּם בִּזְרוֹעַ – הצלת אותם בכוחך, לפי הפסוק מתהלים עז, טז: גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה. • מוֹנִים – פעמים. • דִּמִּינוּ – אנו דומים. • כְּמֵתֵי אַשְׁמַנִּים – כמתי חשיכה או כמתי קברים שוממים, לפי הפירושים השונים של הפסוק מישעיהו נט, י: נְגַשְׁשָׁה כַעִוְרִים קִיר וּכְאֵין עֵינַיִם נְגַשֵּׁשָׁה כָּשַׁלְנוּ בַצָּהֳרַיִם כַּנֶּשֶׁף בָּאַשְׁמַנִּים כַּמֵּתִים. • הִדִּיחַנִי – הרחיק, נישל אותי. • הָאֲרִי – כינוי למלכות בבל, לפי בראשית רבה צט, ב. • וְעִצֵּם עֲצָמָי – עקר עצמותי. • וְהִצַּלְתַּנִי מִפִּיו לְפִי מְלֹאת יָמַי – כאשר נשלמו שבעים שנות גלות בבל, ה' החזיר את ישראל לארצם. • זִנְּבַנִי – הכה את החלשים שבי. כאן הדהוד למעשה עמלק: זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים (דברים כה, יז-יח). • הַדֹּב – זו מלכות מדי, לפי דניאל ז, ה. • וְגֵרַם גְּרָמַי – ועקר עצמותי. • חִלַּצְתָּנִי – הוצאת אותי. • וְדָרַשְׁתָּ דָּמַי – תבעת ממנו את נקמתי, לפי הלשון בבראשית ט, ה: וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרשׁ מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם. • נָמֵר – זו מלכות יון. • וּפָרַץ הֵיכָלִי – היוונים טימאו את המקדש. • יָעַץ מִבַּיִת וּמִחוּץ לְשַׁכְּלִי – היוונים ניסו לחבל בישראל לא רק באמצעות מאבק צבאי אלא גם באופן רוחני, דתי ותרבותי. • כִּלִּיתָ אֲגָפָּיו – השמדת צבאותיו. • כְּשָׁמַעְתָּ קוֹלִי – כאשר התפללתי אליך. • לִגְיוֹנָיו – צבאותיו. • מָחַצְתָּ – הכית. • קְהָלִי – עמי. • מִכֻּלָּם תָּקַף – המלכות החזקה יותר מכל יתר המלכויות, שהיא הרעה יותר מכולן. • חֲזִיר הַבָּר – מלכות אדום, היא הנצרות. • נִאֵץ וְחֵרֵף – קילל. • וְעַד כּוֹכָבִים גָּבַר – התגאה כאילו הוא גבוה ככוכבים. • סִלַּנִי – רמס אותי. • כִּרְסְמַנִי – השחית אותי. • וּלְכַלּוֹתִי סִבַּר – וקיווה להשמיד אותי. • עִרְעֵר זְבוּלְךָ – החריב מקדשך. • פָּק פְּלִילִיָּה – ניסה לערער את חוקי דתי. הביטוי לקוח מישעיהו כח, ז וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן הַיַּיִן תָּעוּ מִן הַשֵּׁכָר שָׁגוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה. • וְשִׁנָּה עֹז דָּתִי – ניסה להחליש את עצמת הדת שלי בכפייתו עלי את דתו. • צִוַּנִי לְכַחֵשׁ יִחוּד עֲדָתִי – אילץ אותי להתכחש ליחודו של עמי, כלומר ליהדותי. • קוֹנֵךְ – אלוקייך. מכאן ועד סוף הבית אלו דברי מלכות אדום אל ישראל. • הֲיַעֲצֹר כֹּחַ לְעֻמָּתִי – האם אלוקייך יוכל להחזיק מעמד מולי, מול אדום? • רָפַסְתִּי – רמסתי ולכלכתי. • דְבִירוֹ – מקדש אלוקי ישראל. • וְהִנְנִי בְּקוֹמָתִי – ואני, אדום, נשארתי במלוא כוחי. • שָׁמַעְתָּ – מכאן שוב מדבר המשורר בקולו הוא, ופונה לה'. • חֶרְפָּתָם – את דברי הנאצה של אדום כלפיך וכלפי. • אַל תֶּחֱרַשׁ לְרִיבִי – אל תשתוק כאשר הם רבים עמי, ריב את ריבי. כפי שמבקש אסף בתהלים פג, ב–ה: אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל. כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ. עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ. אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד. • שִׁבְעָתַיִם הָשֵׁב אֶל חֵיק מְרִיבִי – הכה פי שבע באויבי. כפי הבקשה בתהלים עט, יב: וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ ה'. • תְּבַע – דרוש, קבע. • דּוֹדִי – אהובי, הקב"ה • וּקְרוֹבִי – גואלי. • תָּחִישׁ – תאיץ, תמהר. • מִפְלָט – הצלה. • לְעָרְבִי – להעניק לי ערובה או צל הגנה. • מִמַּחֲצֶבֶת רַהַב הָעִירָה עֹז – הער את עצמתך בכוחך הגדול, שבו הכית את מצרים. כך לפי פרשנותם של רד"ק והמצודות לפסוק בישעיהו נא, ט: עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ ה' עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דּוֹרוֹת עוֹלָמִים הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין. • נָקָם לִלְבּוֹשׁ – לפעול ברוח של נקמה באומות העולם. כפי תיאורו הציורי של ישעיהו (נט, יז) המתאר את הקב"ה המתעטף כביכול בבגדי נקמה בצאתו להילחם באויבים: וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה. • שַׁחַץ – גאווה. • עֲדִינָה – כך כונתה בעבר בבל בישעיהו מז, ח: וְעַתָּה שִׁמְעִי זֹאת עֲדִינָה הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד לֹא אֵשֵׁב אַלְמָנָה וְלֹא אֵדַע שְׁכוֹל. כאן הפייטן מכנה בכינוי זה את אדום. • תַּשְׁבִּית – תעצור. • מַכָּתִי לַחְבּוֹשׁ – כשתבוא לרפא את ישראל מצרות הגלויות, כפי תיאור הגאולה בישעיהו ל, כו: וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא. • לִדְרוֹךְ פּוּרָה – לדרוך ענבים בגת. זהו דימוי לנקמה בגויים, אותם רומסים כמו שדורכים ענבים בגת. מקור הדימוי בנקמת ה' באדום המתוארת בישעיהו סג, ג-ד: פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי. כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה. • מְלוּכָה לְאַדֶּרְךָ – להלבישך אדרת מלוכה. • כְּמֵי יַם סוּף בִּיבוֹשׁ – כפי שהיה כאשר ייבשת את מי ים סוף ביציאת מצרים. |
| عنوان |
אזכרך דודי |
|---|---|
| دورة العام |
שבת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
