audio items
snunit
Back to search results

אזכרך דודי

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
playerSongImg
Title אזכרך דודי
Cycle of the Year שבת
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • דּוֹדִי – אהובי, הקדוש ברוך הוא.
    • אֶזְכָּרְךָ... מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים – אתה זכור לי מימי קדם, כשישבתי עדיין בארץ ישראל. זהו שיבוץ מתהלים מב, ז: אֶלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר.
    • בְּגֹדֶל מַסּוֹת – בנסים או בנסיונות הגדולים.
    • אֲשֶׁר הִפְלֵאתָ לְקַדְמוֹנִים – הנפלאות שחוללת לאבותינו.
    • גְּאַלְתָּם בִּזְרוֹעַ – הצלת אותם בכוחך, לפי הפסוק מתהלים עז, טז: גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה.
    • מוֹנִים – פעמים.
    • דִּמִּינוּ – אנו דומים.
    • כְּמֵתֵי אַשְׁמַנִּים – כמתי חשיכה או כמתי קברים שוממים, לפי הפירושים השונים של הפסוק מישעיהו נט, י: נְגַשְׁשָׁה כַעִוְרִים קִיר וּכְאֵין עֵינַיִם נְגַשֵּׁשָׁה כָּשַׁלְנוּ בַצָּהֳרַיִם כַּנֶּשֶׁף בָּאַשְׁמַנִּים כַּמֵּתִים.
    • הִדִּיחַנִי – הרחיק, נישל אותי.
    • הָאֲרִי – כינוי למלכות בבל, לפי בראשית רבה צט, ב.
    • וְעִצֵּם עֲצָמָי – עקר עצמותי.
    • וְהִצַּלְתַּנִי מִפִּיו לְפִי מְלֹאת יָמַי – כאשר נשלמו שבעים שנות גלות בבל, ה' החזיר את ישראל לארצם.
    • זִנְּבַנִי – הכה את החלשים שבי. כאן הדהוד למעשה עמלק: זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים (דברים כה, יז-יח).
    • הַדֹּב – זו מלכות מדי, לפי דניאל ז, ה.
    • וְגֵרַם גְּרָמַי – ועקר עצמותי.
    • חִלַּצְתָּנִי – הוצאת אותי.
    • וְדָרַשְׁתָּ דָּמַי – תבעת ממנו את נקמתי, לפי הלשון בבראשית ט, ה: וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרשׁ מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם.
    • נָמֵר – זו מלכות יון.
    • וּפָרַץ הֵיכָלִי – היוונים טימאו את המקדש.
    • יָעַץ מִבַּיִת וּמִחוּץ לְשַׁכְּלִי – היוונים ניסו לחבל בישראל לא רק באמצעות מאבק צבאי אלא גם באופן רוחני, דתי ותרבותי.
    • כִּלִּיתָ אֲגָפָּיו – השמדת צבאותיו.
    • כְּשָׁמַעְתָּ קוֹלִי – כאשר התפללתי אליך.
    • לִגְיוֹנָיו – צבאותיו.
    • מָחַצְתָּ – הכית.
    • קְהָלִי – עמי.
    • מִכֻּלָּם תָּקַף – המלכות החזקה יותר מכל יתר המלכויות, שהיא הרעה יותר מכולן.
    • חֲזִיר הַבָּר – מלכות אדום, היא הנצרות.
    • נִאֵץ וְחֵרֵף – קילל.
    • וְעַד כּוֹכָבִים גָּבַר – התגאה כאילו הוא גבוה ככוכבים.
    • סִלַּנִי – רמס אותי.
    • כִּרְסְמַנִי – השחית אותי.
    • וּלְכַלּוֹתִי סִבַּר – וקיווה להשמיד אותי.
    • עִרְעֵר זְבוּלְךָ – החריב מקדשך.
    • פָּק פְּלִילִיָּה – ניסה לערער את חוקי דתי. הביטוי לקוח מישעיהו כח, ז וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן הַיַּיִן תָּעוּ מִן הַשֵּׁכָר שָׁגוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה.
    • וְשִׁנָּה עֹז דָּתִי – ניסה להחליש את עצמת הדת שלי בכפייתו עלי את דתו.
    • צִוַּנִי לְכַחֵשׁ יִחוּד עֲדָתִי – אילץ אותי להתכחש ליחודו של עמי, כלומר ליהדותי.
    • קוֹנֵךְ – אלוקייך. מכאן ועד סוף הבית אלו דברי מלכות אדום אל ישראל.
    • הֲיַעֲצֹר כֹּחַ לְעֻמָּתִי – האם אלוקייך יוכל להחזיק מעמד מולי, מול אדום?
    • רָפַסְתִּי – רמסתי ולכלכתי.
    • דְבִירוֹ – מקדש אלוקי ישראל.
    • וְהִנְנִי בְּקוֹמָתִי – ואני, אדום, נשארתי במלוא כוחי.
    • שָׁמַעְתָּ – מכאן שוב מדבר המשורר בקולו הוא, ופונה לה'.
    • חֶרְפָּתָם – את דברי הנאצה של אדום כלפיך וכלפי.
    • אַל תֶּחֱרַשׁ לְרִיבִי – אל תשתוק כאשר הם רבים עמי, ריב את ריבי. כפי שמבקש אסף בתהלים פג, ב–ה: אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל. כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ. עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ. אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד.
    • שִׁבְעָתַיִם הָשֵׁב אֶל חֵיק מְרִיבִי – הכה פי שבע באויבי. כפי הבקשה בתהלים עט, יב: וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ ה'.
    • תְּבַע – דרוש, קבע.
    • דּוֹדִי – אהובי, הקב"ה
    • וּקְרוֹבִי – גואלי.
    • תָּחִישׁ – תאיץ, תמהר.
    • מִפְלָט – הצלה.
    • לְעָרְבִי – להעניק לי ערובה או צל הגנה.
    • מִמַּחֲצֶבֶת רַהַב הָעִירָה עֹז – הער את עצמתך בכוחך הגדול, שבו הכית את מצרים. כך לפי פרשנותם של רד"ק והמצודות לפסוק בישעיהו נא, ט: עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ ה' עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דּוֹרוֹת עוֹלָמִים הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין.
    • נָקָם לִלְבּוֹשׁ – לפעול ברוח של נקמה באומות העולם. כפי תיאורו הציורי של ישעיהו (נט, יז) המתאר את הקב"ה המתעטף כביכול בבגדי נקמה בצאתו להילחם באויבים: וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה.
    • שַׁחַץ – גאווה.
    • עֲדִינָה – כך כונתה בעבר בבל בישעיהו מז, ח: וְעַתָּה שִׁמְעִי זֹאת עֲדִינָה הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד לֹא אֵשֵׁב אַלְמָנָה וְלֹא אֵדַע שְׁכוֹל. כאן הפייטן מכנה בכינוי זה את אדום.
    • תַּשְׁבִּית – תעצור.
    • מַכָּתִי לַחְבּוֹשׁ – כשתבוא לרפא את ישראל מצרות הגלויות, כפי תיאור הגאולה בישעיהו ל, כו: וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא.
    • לִדְרוֹךְ פּוּרָה – לדרוך ענבים בגת. זהו דימוי לנקמה בגויים, אותם רומסים כמו שדורכים ענבים בגת. מקור הדימוי בנקמת ה' באדום המתוארת בישעיהו סג, ג-ד: פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי. כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה.
    • מְלוּכָה לְאַדֶּרְךָ – להלבישך אדרת מלוכה.
    • כְּמֵי יַם סוּף בִּיבוֹשׁ – כפי שהיה כאשר ייבשת את מי ים סוף ביציאת מצרים.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject