مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
יעלם שבני / ר' ישראל נג'ארה יַעְלָם שָׁבַנִי נֶעְלָם זְמַנִּי מָתַי שָׁב אָנִי אֶל מוֹשַׁב עִירָם שׁוּר צוּר יִשְׂרָאֵל בִּנְךָ עֶבֶד אֶל אַלּוּף מַגְדִּיאֵל וְאַלּוּף עִירָם רְאֵה לְחוּצִים בְּיַד לוֹחֲצִים יִהְיוּ נִקְבָּצִים מַהֵר אֶל עִירָם אֵל צִיּוֹן הוֹשַׁע וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע צַדִּיק וְנוֹשָׁע רוֹכֵב עַל עִירָם בֶּן דָּוִד שְׁלַח אֵל טוֹב וְסַלָּח אֶל עַם נֶאְלָח לִהְיוֹת מְזוֹרָם מֹשֶׁה אָז יָשִׁיר וְאָרְחִי יְיֵשִׁיר אֵל דַּל וְעָשִׁיר יָסִיר מְזוֹרָם |
|
ר' ישראל נג'ארה יוצר בשיר זה מעין מטבע לשון חדש - "יַעְלָם שָׁבַנִי" - מילות הפתיחה המפתיעות של הפיוט, בהן מופיע השם יַעְלָם, אחד מבניו של עֵשָו, כסמל לאומה הזרה שלוקחת בשבי את ישראל. ר' ישראל נג'ארה משתמש דווקא בשמו של יעלם, ובדרך זו שוזר את משמעות השם – יעלם מלשון העלם. השבאי הלוקח את האדם למקום הנעלם, או אולי להיפך – השבי אינו אלא מעין שבי. שבי נעלם. לא במקרה הלחנים שהורכבו על הפיוט שייכים ברובם לז'אנר ה 'אינשרף' – הפרק המהיר והמסיים של התסדיר המוסיקלי האנדלוסי. הפיוט בולט בחן ובזרימה המוסיקלית שלו המתבטאת במשקל הקצר שמזמין מקצב סוחף ובחריזה המצלצלת המזמינה ביצוע מוסיקלי אקספרסיבי. פיוט זה התחבב מאוד על יהודי מרוקו והם משוררים אותו בהזדמנויות שונות ובלחנים שונים. הפיוט נכנס גם לקובץ 'שיר ידידות' והוא מושר בשירת הבקשות של פרשת וישב. ומעניין שהשיר מושר בפרשת וישב כאשר הפרשה הקודמת, פרשת וישלח, מסתיימת בסיפור שמותיהם ותולדותם של בני עֵשָו, ושם מוזכרים יַעְלָם, מַגְדִּיאֵל ועִירָם, אלופי עשו, אותם משבץ ר"י נג'ארה בפיוט זה. |
| • יַעְלָם – אומות הנכר, המיוצגות כאן על ידי שם אחד מבניו של עשו, יעלם. ראו למשל בראשית לו, ה: וְאָהֳלִיבָמָה יָלְדָה אֶת יְעוּשׁ וְאֶת יַעְלָם וְאֶת קֹרַח אֵלֶּה בְּנֵי עֵשָׂו אֲשֶׁר יֻלְּדוּ לוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. • שָׁבַנִי – לקח אותי בשבי. • נֶעְלָם זְמַנִּי מָתַי שָׁב אָנִי – אינני יודע מתי סופו של השבי, ומתי אשוב לארצי. • אֶל מוֹשַׁב עִירָם – אל עירי, שכעת הם יושבים בה. יש פה משחק לשון מתוחכם שכן המלה עירם מתפרשת כאן במשמעות כפולה: א. עִירָם כשמו של אחד מאלופי עשיו (ראו למשל בראשית לו, מג); ב. העיר שלהם. • שׁוּר – ראה. • צוּר יִשְׂרָאֵל – הקדוש ברוך הוא, המכונה כאן צור על שם עוצמתו והאפשרות להישען ולבטוח בו. ביטוי זה מופיע בשמואל ב כג, ג וישעיהו ל, כט. • בִּנְךָ – עם ישראל. • עֶבֶד אֶל אַלּוּף מַגְדִּיאֵל וְאַלּוּף עִירָם – משועבד לנוכרים. מנויים כאן שנים משמות אלופי עשו, כמוזכר בבראשית לו, מג: אַלּוּף מַגְדִּיאֵל אַלּוּף עִירָם אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם לְמֹשְׁבֹתָם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם. • רְאֵה לְחוּצִים – ראה את עם ישראל הסובל. • בְּיַד לוֹחֲצִים – תחת המשעבדים אותם בגלותם. • יִהְיוּ נִקְבָּצִים – הלוואי שייאספו. • אֶל עִירָם – לירושלים. אל העיר שלהם, שכרגע היא בידי אומות העולם. שוב מופיע כאן במשמעות כפולה. • אֵל – ה'. • צִיּוֹן הוֹשַׁע – גאל את ציון. • וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע – ואת אלו שחזרו בתשובה על חטאיהם. מקור הביטוי בפסוק מישעיהו נט, כ: וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב... • צַדִּיק וְנוֹשָׁע רוֹכֵב עַל עִירָם – תיאורי המשיח. לפי האמור בזכריה ט, ט: גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת. • בֶּן דָּוִד שְׁלַח – שלח את המשיח, בן דוד. • עַם נֶאְלָח – עם ישראל, המאוס בין האומות. • לִהְיוֹת מְזוֹרָם – הייה להם למרפא. • אֵל דַּל וְעָשִׁיר – הקב"ה, שהוא האל של כולם, העני והעשיר. • יָסִיר מְזוֹרָם – ירפא את מכאובם. המילה מזור משמשת בעברית לשתי משמעויות ההפוכות זו מזו – מחלה ומרפא. כאן במשמעות של מחלה ובאזכור הקודם במשמעות של מרפא. |
| عنوان |
יעלם שבני |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת;פסח;שבת;שירת הבקשות |
| موعد الصلاة |
אחר |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
