مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
חי ונעלם / ר' חיים שאול עבוד חַי וְנֶעְלָם לִכְבוֹדוֹ בָּרָא הָעוֹלָם וּמַלְכוּתוֹ עִם דָּר וְדָר מַלְכוּת עָלַם מַלְאֲכֵי מָרוֹם עִם עַם יִשְׂרָאֵל יַחַד כֻּלָּם לוֹ מַקְדִּישִׁים וּמְפָאֲרִים יָעִידוּ וְיַגִּידוּ מוּל הֲדָרוֹ יִרְעֲדוּ שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה הָאֵל שָׁמַיִם גַּם בְּרוּאִים מַעֲשָׂיו הֵם נִפְלָאִים הִבְדִּילָנוּ בְּאוֹתוֹת מִכָּל נִבְרָא שַׁבָּת וּמִילָה וְגַם תְּפִלִּין לַעֲטָרָה הִנְחִיל לְעַם תִּפְאָרָה שִׁמְרוּ שַׁבָּת כַּהֲלָכָה בּוֹ תִמְצְאוּ בְּרָכָה אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וְעַבְדֵיכֶם לֹא תַעֲשׂוּ מְלָאכָה חַזֵּק גֵּוִי אֵל נוֹרָא וֶהְיֵה לִי לְעֶזְרָה וְיֶעֱרַב שִׁירִי לְךָ צוּרִי בְּתוֹךְ קְהַל עוֹבֵד יָהּ |
|
שיר משירת הבקשות במסורת חאלב. זהו שיר חדש יחסית, שמחבר השיר, ר' חיים שאול עבוד, הצליח להכניס אותו להדפסה מאוחרת ומודרנית יותר של רפרטואר הבקשות. בקובץ הבקשות במהדורתו המודפסת הראשונה (תרפ"ח) לא מופיע השיר הזה וגם לא במהדורה הבאה שהודפסה בשנת תר"ץ בירושלים ובקהיר במקביל, כך שזהו בעצם השיר החדש האחרון ואולי אף היחיד שהצליח "להשתחל" לרפרטואר שירת הבקשות. לחנו של השיר הוא לחן ש"הולבש" על המלים והובא ע"י כותב השיר מארגנטינה, בה שהה לפני שעלה לארץ. |
| • חַי וְנֶעְלָם – האל, חי העולמים וממלא אותם, ובכל זאת נעלם הוא מעין כל ואי אפשר להשיגו. • לִכְבוֹדוֹ בָּרָא הָעוֹלָם – ברא את העולם למען שמו. כפי שכתוב בישעיהו מג, ז: כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו. ועל כך אומר המדרש (אבות דרבי נתן נוסחא א פרק מא): "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו שנאמר: 'כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו'...". • וּמַלְכוּתוֹ עִם דָּר וְדָר מַלְכוּת עָלַם – עפ"י הפסוק (בארמית) בדניאל ג, לג: מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר. כלומר, מלכותך קיימת לנצח, בכל הדורות ובכל הזמנים. עולם במקרא במשמעות של זמן. • מַלְאֲכֵי מָרוֹם עִם עַם יִשְׂרָאֵל יַחַד כֻּלָּם לוֹ מַקְדִּישִׁים – תיאור של מעמד ה"קדושה", הנאמר בתפילת העמידה בחזרת הש"ץ, ומבוסס על פסוקים בישעיה (ו, ג) וביחזקאל (ג, יב), כאשר מלאכי מרום ועם ישראל בארץ, מקדשים ומפארים יחד את שמו של הקב"ה. • יָעִידוּ וְיַגִּידוּ שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה הָאֵל – שמירת השבת היא המעידה על בריאת העולם ע"י הקב"ה בששת ימים ושביתתו ביום השביעי. • הִבְדִּילָנוּ בְּאוֹתוֹת... שַׁבָּת וּמִילָה וְגַם תְּפִלִּין – שלושה אותות מבדילים בין עם ישראל לשאר העמים, והם אות לברית הכרותה בינו לבין הקב"ה: ברית המילה, השבת והתפילין. • אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וְעַבְדֵיכֶם – עפ"י שמות כ, ט, שם נאמר הציווי הכולל על אי עשיית מלאכה: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. • חַזֵּק גֵּוִי אֵל נוֹרָא – המשורר מבקש מהאל שיחזקהו לעבודתו, ואפשר שהוא מדבר גם בשם כלל ישראל. • וְיֶעֱרַב שִׁירִי... בְּתוֹךְ קְהַל עוֹבֵד יָהּ – כאן התייחסות ישירה לאירוע שירת הבקשות, שהשיר הזה נכתב כנראה במיוחד לכבודה. |
| عنوان |
חי ונעלם |
|---|---|
| دورة العام |
שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
