سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
בערבות הנגב
ירקוני, יפה; מקהלת קול ציון לגולה |
اللغة:
שפה נוכחית
בערבות הנגב
لتكبير النص لتصغير النص- تسجيل راديو
- تسجيل
| בְּעַרְבוֹת הַנֶּגֶב מִתְנוֹצֵץ הַטַּל,בְּעַרְבוֹת הַנֶּגֶב אִישׁ מָגֵן נָפַל,לֹא נָשַׁם הַנַּעַר וְנָדַם הַלֵּב,אֶת בְּלוֹרִית הַשַּׂעַר רוּחַ תְּלַטֵּף.הֲלוּמַת עַצֶּבֶת וְיָגוֹן נוֹרָא,אֵם זְקֵנָה נִצֶּבֶת וְנוֹשֵׂאת דְּבָרָהּ,הַדִּמְעָה נִגֶּרֶת מֵעֵינֵי אִמְּךָ,בָּא כַּדּוּר עוֹפֶרֶת וַיְפַלַּח לִבְּךָ.אֶת בְּכוֹרִי שָׁכַלְתִּי בִּמְצוּלוֹת הַיָּם,וְאוֹתְךָ גִּדַּלְתִּי לְמָגֵן הָעָם.הֵם לֹא יִשְׁבְּרוּנוּ בְּיַתְמוּת וּשְׁכוֹל,הֵם לֹא יַעַקְרוּנוּ, בְּנִי, לַמְרוֹת הַכֹּל.אָז צָעַד קָדִימָה נַעַר גְּבַהּ-קוֹמָה,וְיֹאמַר לָהּ - "אִמָּא, אַל לָךְ בְּדִמְעָה!בַּחוּרֵינוּ, אִמָּא, בִּימֵי פְּקֻדָּה,מוּל שׂוֹנְאֵינוּ, אִמָּא, כְּחוֹמַת פְּלָדָה.מוּל שׁוֹדֵד וּמֶלֶךְ צְמֵא-דָּמִים עוֹיֵן,תְּנִינִי וְאֶהְיֶה לָךְ אָנֹכִי לְבֵן."בְּעַרְבוֹת הַנֶּגֶב הוּא לָחַץ יָדָהּ,אִם תִּרְצוּ, חֶבְרַיָּה, אֵין זוֹ אַגָּדָה! |
| ד"ר טלילה אלירם חקרה את גלגולו של השיר בעברית ואת התקבלותו, בשני נוסחים שונים, בז'אנר שירי א"י ובז'אנר המוסיקה המזרחית. מאמרה פורסם בכתב העת המקוון מנעד (כרך 4, 2005) והוא ניתן להורדה כקובץ PDF. על פי מחקרה, השיר חובר בשנת 1943 בשם "Na opushke lesa" (בתרגום מילולי: "בקרחת היער"), תורגם על-ידי מתרגם אלמוני והתפרסם בארץ בשנות הארבעים בשם "שם הרחק ביער" בעיקר בקרב חניכי תנועות הנוער (ומשנות החמישים גם שולב ברפרטואר הזמר המזרחי). בשנת 1948, השחקן רפאל קלצ'קין נתן לזמרת יפה ירקוני, אז חברת להקת ה"חישטרון", שיר חדש ושמו "בערבות הנגב" ואמר לה כי כתב את השיר למנגינה רוסית (היא מנגינת השיר "בקרחת היער") שעובדה על-ידי חברו ושותפו לכתיבה מנשה בהרב. קלצ'קין שכתב את השיר כדי להפוך אותו לישראלי (למשל: במקום "קרחת היער" המיקום הפך ל"ערבות הנגב", והפרטיזן שנפל, על פי השיר המקורי, הפך ל"איש מגן". קלצ'קין אף הוסיף את המשפט "אם תרצו, חבריא, אין זו אגדה" שאינו שייך לתוכן השיר). הנוסח העברי של קלצ'קין נשאר קרוב למקור הרוסי. ; לפי נחומי הר-ציון, את השיר כתב קלצ'קין לזכרו של ראובן זלינגר שנפל בקרב על קיבוץ גת ב- 13.3.1948. קלצ'קין לא הזכיר שם מפורש, כי רצה שיר זכרון כללי. ; בשנת 1949 שולב השיר בהצגה בשם "בערבות הנגב" ב"הבימה", מחזה מאת יגאל מוסינזון. בהצגה יש תמונה בה שרים שירי שבת, "בערבות הנגב", עיניים ירוקות" ורוקדים מעין ריקוד חסידים. [המידע מאתר זמרשת] ; השיר תורגם ליידיש על ידי משה דוד גיסר ונכלל במחזה "The wall", 1960. המחזה, המבוסס על ספר מאת ג'ון הרסי, סיפר את סיפור מרד גטו ורשה וכלל שירים ביידיש. התרגום היידי פורסם בכתב העת "ניו יארקער וואכנבלאט", ניו יורק 1952. |
| المؤدي |
פירון, טובה |
|---|---|
| القائمون على العمل |
בהרב, מנשה 1907-1985 (מלחין) פירון, טובה 1911-1999 (מבצע) שוכין, לאוניד (מלחין) מאמאיצ'וק, פיוטר (מחבר) |
| الفني |
Translated songs Folk songs |
| لغة |
heb;yid |
| ملاحظات |
מתוך התקליטור "פלמחרוזת" בהוצאת העמותה למורשת הזמר העברי של נחום היימן. |
| رقم الرف |
ZMR 00829 |
| رقم النظام |
990039714950205171 |
תנאי השימוש:
حظر النسخ
قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.
لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر
معلومات إضافية:
قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.
إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.
MARC RECORDS
عن
-
ד"ר טלילה אלירם חקרה את גלגולו של השיר בעברית ואת התקבלותו, בשני נוסחים שונים, בז'אנר שירי א"י ובז'אנר המוסיקה המזרחית. מאמרה פורסם בכתב העת המקוון מנעד (כרך 4, 2005) והוא ניתן להורדה כקובץ PDF. על פי מחקרה, השיר חובר בשנת 1943 בשם "Na opushke lesa" (בתרגום מילולי: "בקרחת היער"), תורגם על-ידי מתרגם אלמוני והתפרסם בארץ בשנות הארבעים בשם "שם הרחק ביער" בעיקר בקרב חניכי תנועות הנוער (ומשנות החמישים גם שולב ברפרטואר הזמר המזרחי). בשנת 1948, השחקן רפאל קלצ'קין נתן לזמרת יפה ירקוני, אז חברת להקת ה"חישטרון", שיר חדש ושמו "בערבות הנגב" ואמר לה כי כתב את השיר למנגינה רוסית (היא מנגינת השיר "בקרחת היער") שעובדה על-ידי חברו ושותפו לכתיבה מנשה בהרב. קלצ'קין שכתב את השיר כדי להפוך אותו לישראלי (למשל: במקום "קרחת היער" המיקום הפך ל"ערבות הנגב", והפרטיזן שנפל, על פי השיר המקורי, הפך ל"איש מגן". קלצ'קין אף הוסיף את המשפט "אם תרצו, חבריא, אין זו אגדה" שאינו שייך לתוכן השיר). הנוסח העברי של קלצ'קין נשאר קרוב למקור הרוסי.
השיר תורגם ליידיש על ידי משה דוד גיסר ונכלל במחזה "The wall", 1960. המחזה, המבוסס על ספר מאת ג'ון הרסי, סיפר את סיפור מרד גטו ורשה וכלל שירים ביידיש. התרגום היידי פורסם בכתב העת "ניו יארקער וואכנבלאט", ניו יורק 1952.
وسوم
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
المزيد من الأداء
בערבות הנגב
ירקוני, יפה; מקהלת קול ציון לגולה
בערבות הנגב
ירקוני, יפה
בערבות הנגב
בהרב, מנשה
בערבות הנגב
אויף דעם זאמד פון נגב
הורביץ, נורברט; הורוביץ, נורברט
בערבות הנגב
גיל, גאולה
בערבות הנגב
אלירן, רן
בערבות הנגב
גיל, גאולה
בערבות הנגב
ירקוני, יפה
אויף דעם זאמד פון נגב
הורביץ, נורברט; אטלס, אלן; הורוביץ, נורברט; אטלאס, אלן ו.
בערבות הנגב
בן-ברוך (זאלודקובסקי), יצחק (ז'אק)
בערבות הנגב מתנוצץ הטל
ירקוני, יפה; מקהלת קול ציון לגולה
Negev
Baharav, Menashe; עמי, ראול
בערבות הנגב
פורת, טובה
בערבות הנגב
אוסטרובר, איליה
בערבות הנגב מתנוצץ הטל
ירקוני, יפה
