בשדמות בית לחם

تسجيل تجاري

מתוך אלבום:

القيمين:

קרצ'בסקי, חנינא (מלחין);
שפירא אבא, אשר (מחבר)

يرجى الانتباه، نظرًا للقيود المفروضة على الاستخدام، لا يمكن مشاهدة هذه المادة إلا من مبنى المكتبة

تشغيل الأغاني بشكل متسلسل

01.

קסם על ים כנרת
02.

איפה הן הבחורות
03.

שיר העמק
04.

שיר הנמל
05.

מחרוזת אתנית
06.

מחרוזת שירי עבודה
07.

שחקי שחקי
08.

צלצל קתרוס
09.

בשדמות בית לחם
10.

אנו נהיה הראשונים
11.

מחרוזת משירי תנועות הנוער
12.

שירת הנודד

تشغيل الأغاني بشكل متسلسل

	בְּשַׁדְמוֹת בֵּית-לֶחֶם, בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה. עֲלֵי-קֶבֶר קְדוּמִים תֶּאֱבַל מַצֶּבֶת, תֶּאֱבַל מַצָּבֶת. וּבְבוֹא חֲצוֹת לַיְלָה, מֵאֶרֶץ עֵיפָתָה, תַּעֲלֶה יְפַת מַרְאֶה בֵּית קִבְרָהּ עוֹזֶבֶת. אֶל יַרְדֵּן מִזְרָחָה דּוּמָם צוֹעֶדֶת, דּוּמָם צוֹעָדֶת. אֶל גַּלֵּי מֵי-קֹדֶשׁ דּוּמָם צוֹפִיָּה, דּוּמָם צוֹפִיָּה. דִּמְעָה יוֹרֶדֶת אֶל גַּלֵּי מֵי-קֹדֶשׁ מְפַכִּים דּוּמִיָּה. דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָה חֶרֶשׁ נוֹזֶלֶת, אֵין בְּכִי וַאֲנָחוֹת, אַךְ דְּמָעוֹת נִגָּרוּ, דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָה לַיַּרְדֵּן נוֹפֶלֶת, וְהַמַּיִם יִנְהָרוּ.

	בשדמות בית לחם הוא שירו של המשורר והאמן אבא קונסטנטין שפירא אשר התחבר במאה ה-19. השיר מבטא געגועים לארץ ישראל בתקופת המקרא ואת הרצון הציבורי הכלל ישראלי, לחזור ולעלות אל הארץ. בשיר מתוארת דמותה הנאה של רחל אמנו- למרות ששמה אינו מוזכר. מילות השיר מתארות את תחייתה כביכול מקברה, שעל פי מסורות נמצא באתר קבר רחל ליד בית לחם המקראית, ואת צעידתה-מסעה העל-זמני מזרחה, אל נהר הירדן. הדמעות נגרות מעיניה של רחל, בשירו של שפירא, כתוצאה מבִכְיה המתמשך על בניה החסרים והנעדרים, המתואר בספר ירמיהו: "כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ"בשיר במפורש משלהי המאה ה-19 השיר התפרסם ונעשה אהוד. הוא שויך ליצירה העברית הציונית, ובמיוחד לאחר שהולחן על ידי חנינא קרצ'בסקי. וצורף למסכתות ההקראה והשירה במוסדות החינוך העבריים ביישוב החדש בארץ ישראל. (מתוך מאמר של ניצה דורי, בשדמות בית לחם) הלחן חובר בשנות העשרה או העשרים של המאה העשרים.

عنوان	בשדמות בית לחם
المؤدي	פלג, אורית; שמחי, אבינועם חי
من	קסם על הגורן
شركة التسجيل	תל אביב : טיילור הפקות
تاريخ الإنتاج	2002
القائمون على العمل	קרצ'בסקי, חנינא 1877-1925 (מלחין) שפירא אבא, אשר (מחבר) פלג, אורית (מבצע) שמחי, אבינועם חי (מבצע)
الفني	Songs, Hebrew
لغة	heb
ملاحظات	רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו.
رقم الرف	CD/09633
رقم النظام	990036908240205171

عنوان

المؤدي

من

شركة التسجيل

تاريخ الإنتاج

القائمون على العمل

الفني

لغة

ملاحظات

رقم الرف

رقم النظام

תנאי השימוש:

حظر النسخ

قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.

لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر

معلومات إضافية:

تمّ تسليم المادة إلى المكتبة الوطنية وفقًا لقانون الكتب (الالتزام بتقديم التفاصيل وتحديدها) من سنة 2000، وقد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر.

إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.

MARC RECORDS

عن

בשדמות בית לחם הוא שירו של המשורר והאמן אבא קונסטנטין שפירא אשר התחבר במאה ה-19. השיר מבטא געגועים לארץ ישראל בתקופת המקרא ואת הרצון הציבורי הכלל ישראלי, לחזור ולעלות אל הארץ. בשיר מתוארת דמותה הנאה של רחל אמנו- למרות ששמה אינו מוזכר. מילות השיר מתארות את תחייתה כביכול מקברה, שעל פי מסורות נמצא באתר קבר רחל ליד בית לחם המקראית, ואת צעידתה-מסעה העל-זמני מזרחה, אל נהר הירדן. הדמעות נגרות מעיניה של רחל, בשירו של שפירא, כתוצאה מבִכְיה המתמשך על בניה החסרים והנעדרים, המתואר בספר ירמיהו: "כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ"בשיר במפורש משלהי המאה ה-19 השיר התפרסם ונעשה אהוד. הוא שויך ליצירה העברית הציונית, ובמיוחד לאחר שהולחן על ידי חנינא קרצ'בסקי. וצורף למסכתות ההקראה והשירה במוסדות החינוך העבריים ביישוב החדש בארץ ישראל. (מתוך מאמר של ניצה דורי, בשדמות בית לחם) הלחן חובר בשנות העשרה או העשרים של המאה העשרים.

وسوم

أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟