בשדמות בית לחם בדרך אפרתה

تسجيل راديو

1964

القيمين:

	בְּשַׁדְמוֹת בֵּית-לֶחֶם, בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה. עֲלֵי-קֶבֶר קְדוּמִים תֶּאֱבַל מַצֶּבֶת, תֶּאֱבַל מַצָּבֶת. וּבְבוֹא חֲצוֹת לַיְלָה, מֵאֶרֶץ עֵיפָתָה, תַּעֲלֶה יְפַת מַרְאֶה בֵּית קִבְרָהּ עוֹזֶבֶת. אֶל יַרְדֵּן מִזְרָחָה דּוּמָם צוֹעֶדֶת, דּוּמָם צוֹעָדֶת. אֶל גַּלֵּי מֵי-קֹדֶשׁ דּוּמָם צוֹפִיָּה, דּוּמָם צוֹפִיָּה. דִּמְעָה יוֹרֶדֶת אֶל גַּלֵּי מֵי-קֹדֶשׁ מְפַכִּים דּוּמִיָּה. דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָה חֶרֶשׁ נוֹזֶלֶת, אֵין בְּכִי וַאֲנָחוֹת, אַךְ דְּמָעוֹת נִגָּרוּ, דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָה לַיַּרְדֵּן נוֹפֶלֶת, וְהַמַּיִם יִנְהָרוּ.

	בשדמות בית לחם הוא שירו של המשורר והאמן אבא קונסטנטין שפירא אשר התחבר במאה ה-19. השיר מבטא געגועים לארץ ישראל בתקופת המקרא ואת הרצון הציבורי הכלל ישראלי, לחזור ולעלות אל הארץ. בשיר מתוארת דמותה הנאה של רחל אמנו- למרות ששמה אינו מוזכר. מילות השיר מתארות את תחייתה כביכול מקברה, שעל פי מסורות נמצא באתר קבר רחל ליד בית לחם המקראית, ואת צעידתה-מסעה העל-זמני מזרחה, אל נהר הירדן. הדמעות נגרות מעיניה של רחל, בשירו של שפירא, כתוצאה מבִכְיה המתמשך על בניה החסרים והנעדרים, המתואר בספר ירמיהו: "כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ"בשיר במפורש משלהי המאה ה-19 השיר התפרסם ונעשה אהוד. הוא שויך ליצירה העברית הציונית, ובמיוחד לאחר שהולחן על ידי חנינא קרצ'בסקי. וצורף למסכתות ההקראה והשירה במוסדות החינוך העבריים ביישוב החדש בארץ ישראל. (מתוך מאמר של ניצה דורי, בשדמות בית לחם) הלחן חובר בשנות העשרה או העשרים של המאה העשרים.

المؤدي	לבנון, אריה; חבורת שירו שיר
تاريخ الإنتاج	1964
القائمون على العمل	קרצ'בסקי, חנינא 1877-1925 (מלחין) לבנון, אריה 1932-2023 (מעבד מוזיקלי, מנצח, מבצע) שפירא, קונסטנטין אלכסנדרוביץ 1839-1900 (מחבר) חבורת שירו שיר (מבצע) רשות השידור. קול ישראל
ملاحظة حول المكان والوقت	1.10.1964. תל אביב.
الفني	Songs, Hebrew
لغة	heb
المدة الزمنية	00:02:39
ملاحظات	המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל.
ملاحظة المشاركين	חבורת "שירו שיר" בהדרכת אריה לבנון.
ملاحظة الإنتاج	הוקלט על-ידי קול ישראל.
رقم الرف	MCD-0083 - 03
رقم النظام	990028090790205171

المؤدي

تاريخ الإنتاج

القائمون على العمل

ملاحظة حول المكان والوقت

الفني

لغة

المدة الزمنية

ملاحظات

ملاحظة المشاركين

ملاحظة الإنتاج

رقم الرف

رقم النظام

תנאי השימוש:

حظر النسخ

قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.

لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر

معلومات إضافية:

قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.

إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.

MARC RECORDS

عن

בשדמות בית לחם הוא שירו של המשורר והאמן אבא קונסטנטין שפירא אשר התחבר במאה ה-19. השיר מבטא געגועים לארץ ישראל בתקופת המקרא ואת הרצון הציבורי הכלל ישראלי, לחזור ולעלות אל הארץ. בשיר מתוארת דמותה הנאה של רחל אמנו- למרות ששמה אינו מוזכר. מילות השיר מתארות את תחייתה כביכול מקברה, שעל פי מסורות נמצא באתר קבר רחל ליד בית לחם המקראית, ואת צעידתה-מסעה העל-זמני מזרחה, אל נהר הירדן. הדמעות נגרות מעיניה של רחל, בשירו של שפירא, כתוצאה מבִכְיה המתמשך על בניה החסרים והנעדרים, המתואר בספר ירמיהו: "כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ"בשיר במפורש משלהי המאה ה-19 השיר התפרסם ונעשה אהוד. הוא שויך ליצירה העברית הציונית, ובמיוחד לאחר שהולחן על ידי חנינא קרצ'בסקי. וצורף למסכתות ההקראה והשירה במוסדות החינוך העבריים ביישוב החדש בארץ ישראל. (מתוך מאמר של ניצה דורי, בשדמות בית לחם) הלחן חובר בשנות העשרה או העשרים של המאה העשרים.

وسوم

أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟