ירדה השבת

שיר מפורסם זה נכתב בידי המשורר יהושע רבינוב (1904-2000), שזהו שירו הידוע ביותר, והולחן בידי המלחין דוד זהבי (1910-1977). מראשית יצירתו קשור שיר זה אל התנועה הקיבוצית, שכן רבינוב היה חבר קיבוץ גבת, והוא חיבר את השיר בעקבות ביקורו בקיבוץ גינוסר בשנת 1944, וזהבי היה חבר קיבוץ נען.
לפי המסופר, רבינוב יצא מגינוסר ביום שישי לכיוון ואדי חמאם [=ואדי היונים, הוא חורבת ורדים], וראה יונים רבות החוזרות לפנות ערב לקיניהן, וכשחזר לקיבוץ כבר ירדה השבת והחברים קיבלו את פניה בשירים. חוויות אלה הביאו לכתיבת השיר לאחר שחזר לקיבוצו, ובתיווך אליהו וגר מקיבוץ גינוסר הגיע השיר לזהבי. השיר הודפס בעיתון "דבר" בדצמבר 1944, ונכלל בספרו של רבינוב, "משעולים לאופק", בשנת 1946.
השיר מדמה את כניסת השבת לכניסה של מלכה המתייחסת לנתיניה. השבת, היא המלכה, משפיעה מטוּבה על הטבע המקיף אותה - החי והצומח, והוא נענה לטוּב זה. בבית א השבת יורדת, ובתמורה ההרים הם שושביניה (המלווים שלה) הנושאים את אדרתה, והיונים מקבלות את פניה. בבית ב השבת נושקת לברוש ולאזוב, ובתמורה הקוץ הופך לשרביט שלה והתוֹר נושא את קולו בשיר. בבית ג השבת מרטיטה ביופייה, ובתמורה הבנות מזמרות לה

ובדומה לכך ראו בשירו של ביאליק '"שבת המלכה").
אף על פי ששירנו עוסק בכניסת השבת, הרי שחוץ מהזכרת השבת עצמה אין בו אף סממן דתי ואף לא פנייה לאל, ונדמה שדווקא משום כך הוא יכול היה להגיע למעמדו הרם. השיר הפך למעין "המנון" לחברי קיבוץ גינוסר, ובהמשך הפך למזוהה עם התנועה הקיבוצית כולה, ובקיבוצים רבים היה מושר בכל שבת.
השיר הוקלט לראשונה בשנת 1961 בידי הדסה סיגלוב, שהביצוע שלה מופיע באתר זה, ולאורך השנים זכה לביצועים רבים מפי אמנים שונים, כמו נחמה הנדל, דפנה ארמוני, נורית גלרון, מקהלות רבות, ועוד.