مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
בראשית כב, א-כד: (עלייה ראשונה:) וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים: (עלייה שנייה:) בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם: וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו: (עלייה שלישית:) וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו: וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים: וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ: וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי: וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה יֵרָאֶה: (עלייה רביעית:) וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם: וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ: כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו: וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי: וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע: (עלייה חמישית:) וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ: אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ וְאֶת בּוּז אָחִיו וְאֶת קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם: וְאֶת כֶּשֶׂד וְאֶת חֲזוֹ וְאֶת פִּלְדָּשׁ וְאֶת יִדְלָף וְאֵת בְּתוּאֵל: וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה שְׁמֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם: וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָהּ רְאוּמָה וַתֵּלֶד גַּם הִוא אֶת טֶבַח וְאֶת גַּחַם וְאֶת תַּחַשׁ וְאֶת מַעֲכָה: כאן אומרים חצי קדיש. מפטיר: במדבר כט, א-ו: וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם: וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל: וְעִשָּׂרוֹן אֶחָד לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים: וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם: מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַה'. |
|
ביום ב' של ראש השנה מוציאים שני ספרי תורה, כמו ביום א'. בספר הראשון קוראים את פרשת העקדה ("ויהי אחר הדברים", בראשית כב, א-כד), המתארת את הציווי האלוהי לאברהם לעקוד את יצחק בנו בהר המוריה, את נכונותו של אברהם לקיים את הציווי עד לקריאה השמיימית ברגע האחרון "אל תשלח ידך אל הנער"; בספר השני קוראים קטע מפטיר מפרשת פנחס ("ובחודש השביעי", במדבר כט, א-ו) העוסק בקרבנות המוספים של ראש השנה (קרבנות שהיו מקריבים בבית המקדש בשבתות, ראשי חודשים וימים טובים בנוסף על הקרבנות הרגילים). קטע הקריאה העוסק בעקדת יצחק נבחר לקריאה בראש השנה משום שעקדת יצחק נחשבת לזכות לבני ישראל (כנזכר בתפילת שחרית מידי יום ביומו), כזו שיש בה כדי להוציאם זכאים במשפט המתנהל בראש השנה, וכפי שהסביר רש"י: "ועקידת יצחק מזכירין כדי שתזכר לנו היום במשפט" (רש"י מסכת מגילה לא, ע"א ד"ה מפטירין בחנה). משום כך העקידה נזכרת מדי יום בפתיחה לתפילת שחרית (המכונה "קרבנות") והיא תופסת מקום עיקרי עוד יותר בתפילת המוסף של ראש השנה (בחתימת ברכת "זוכר הברית"). בנוסף, יש הסוברים שעקדת יצחק עצמה התרחשה ביום ראש השנה (פסיקתא רבתי, פרשה מ) ושיש לה קשר מהותי לתקיעת השופר שהיא מצוות ראש השנה (ראש השנה טז, ע"א);קטע הקריאה מפרשת פנחס נבחר מפני שהוא עוסק בקרבנות החג עצמו, לפי הכלל "מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו" (מגילה לא, ע"א). ביום זה של ראש השנה עולים לתורה שישה קרואים בסך הכל: חמישה לספר הראשון, ועוד אחד, המפטיר, לספר השני. במקרה שראש השנה חל בשבת, מחלקים את קטע הקריאה הראשון לשבעה עולים. התקנה לקרוא בתורה במועדים, ובכלל זה בחירת קטעי הקריאה המתאימים לכל מועד ומועד, יוחסה במשנה ובגמרא למשה רבינו (מגילה לב, ע"א), אך סדרי הקריאה הסופיים התגבשו בפועל מאוחר יותר, ככל הנראה בתקופת הגאונים. הד לכך ניתן למצוא גם בהתגבשות סדרי הקריאה בתורה בראש השנה: בעוד שבמשנה (מגילה ג, ה) נאמר שביום השני של ראש השנה קוראים קטע מפרשת פנחס בלבד (הנפתח במילים "ובחודש השביעי"), המנהג הנפוץ בכל קהילות ישראל עוד מימי הראשונים הוא להקדים ולקרוא בספר הראשון את פרשת העקידה וזאת לפי דעה הנזכרת בגמרא בשם "יש אומרים" (מגילה לא, ע"א). קהילות יוצאי ספרד והלבנט קוראות את כל קטעי הקריאה של ראש השנה במנגינה הרגילה של שאר ימות השנה, בעוד שלקהילות יוצאי אשכנז מנגינה מיוחדת, חגיגית יותר, המזכירה בטעמיה את מנגינות פיוטי הימים הנוראים ומשמשת גם בקריאה של יום הכיפורים. לפי המקובל, במנגינה זו קוראים בשני הספרים בשני הימים. מנהג חסידי חב"ד לובביץ', לעומת זאת, הוא לקרוא את הקטע הראשון במנגינה המיוחדת ואת הקטע השני, המפטיר, במנגינה הרגילה של שאר כל ימות השנה. |
| عنوان |
קריאה בתורה ליום ב' של ראש השנה |
|---|---|
| دورة العام |
ראש השנה |
| موعد الصلاة |
שחרית |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
ביום ב' של ראש השנה מוציאים שני ספרי תורה, כמו ביום א'. בספר הראשון קוראים את פרשת העקדה ("ויהי אחר הדברים", בראשית כב, א-כד), המתארת את הציווי האלוהי לאברהם לעקוד את יצחק בנו בהר המוריה, את נכונותו של אברהם לקיים את הציווי עד לקריאה השמיימית ברגע האחרון "אל תשלח ידך אל הנער"
ביום זה של ראש השנה עולים לתורה שישה קרואים בסך הכל: חמישה לספר הראשון, ועוד אחד, המפטיר, לספר השני. במקרה שראש השנה חל בשבת, מחלקים את קטע הקריאה הראשון לשבעה עולים.
התקנה לקרוא בתורה במועדים, ובכלל זה בחירת קטעי הקריאה המתאימים לכל מועד ומועד, יוחסה במשנה ובגמרא למשה רבינו (מגילה לב, ע"א), אך סדרי הקריאה הסופיים התגבשו בפועל מאוחר יותר, ככל הנראה בתקופת הגאונים. הד לכך ניתן למצוא גם בהתגבשות סדרי הקריאה בתורה בראש השנה: בעוד שבמשנה (מגילה ג, ה) נאמר שביום השני של ראש השנה קוראים קטע מפרשת פנחס בלבד (הנפתח במילים "ובחודש השביעי"), המנהג הנפוץ בכל קהילות ישראל עוד מימי הראשונים הוא להקדים ולקרוא בספר הראשון את פרשת העקידה וזאת לפי דעה הנזכרת בגמרא בשם "יש אומרים" (מגילה לא, ע"א).
קהילות יוצאי ספרד והלבנט קוראות את כל קטעי הקריאה של ראש השנה במנגינה הרגילה של שאר ימות השנה, בעוד שלקהילות יוצאי אשכנז מנגינה מיוחדת, חגיגית יותר, המזכירה בטעמיה את מנגינות פיוטי הימים הנוראים ומשמשת גם בקריאה של יום הכיפורים. לפי המקובל, במנגינה זו קוראים בשני הספרים בשני הימים. מנהג חסידי חב"ד לובביץ', לעומת זאת, הוא לקרוא את הקטע הראשון במנגינה המיוחדת ואת הקטע השני, המפטיר, במנגינה הרגילה של שאר כל ימות השנה.
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
