סֶלַם (שלום לך עיר)

השיר "סלם" הוא שיר אהבה לירושלים שמושר באירועים שונים ובהתכנסויות קהילתיות במורשת יהדות אתיופיה. הוא מושר בעלייה לרגל לירושלים, בטקסים חגיגיים, לקראות סוף החג הסיגד וגם באזכרות של גברים ונשים נכבדים בקהילה, שבהן השיר מושר כמעין ליווי של האדם לגן עדן, בליווי תוף ומחול.

שפתו היא שפת הגעז, שפת הקודש של יהדות אתיופיה. ירושלים, שנוכחת מאוד במסורות זו, משקפת בשיר גם את ירושלים של מעלה, שאליה מגיע האדם אחרי מותו. בשיר המלא מוזכרים גם הכהנים, בית המקדש, ארץ האבות, והשבת, שהיא מעין אימא גדולה ליהודים. ההתייחסות לכלל הסגולות של היהודים מאפשרת לשיר להיות מושר בכל הזדמנות קהילתית של שמחה.

כמי שרואים חשיבות בהשמעת פס הקול היהודי לגווניו, בחרנו לשלב בדיסק "בואו לגני" גם שיר ממסורת יהדות אתיופיה, הייחודית מכל הבחינות: מוזיקליות, טקסטואליות וביצועיות. ראינו חשיבות בהנגשת השיר לקהל רחב, ולכן יזמנו, בשיתוף התאגיד לשימור מורשת יהדות אתיופיה, יצירת עיבוד לגרסה עברית לשיר. השיר בוצע לראשונה בפסטיבל הפיוט העשירי בבית אבי חי. ראשית התהליך הייתה בתרגום מילולי של אבג'ה מדהני, ראש תחום התיעוד בתאגיד הממלכתי של יהודי אתיופיה, ולאחר מכן בעיבוד טקסטואלי פיוטי של אלמוג בהר. את התרגום שילבנו בתוך שפת המקור, כאשר נוצר דיאלוג טבעי וזורם בין שתי השפות, העברית והגעז, שתיהן שפות שמיות (שלום-סלם, ירושלים-ירוסלם).

העיבוד המוזיקלי ללחן המסורתי הוא של גילי יאלו, מוזיקאי ישראלי מקהילת יהודי אתיופיה, והוא נעשה מתוך מטרה להתאים את המקצב והמנגינה לצורה מושרת בקלות. העיבוד משלב בין הקצב והכלים האתיופיים לכלים עכשוויים.

קסמה של ירושלים בולט מאוד בתוצר הסופי - במילים פשוטות אך בהירות וישירות היא נתפסת כמעין פרוז'קטור, מקור אור גדול טהור וברור, המאיר לשרים. אנחנו מקווים כי הפתח שנפתח באמצעות השיר הזה למסורת המיוחדת של יהודי אתיופיה, יוביל לפתיחת דלת רחבה והיכרות עם האוצרות הטמונים בה.

הדיסק "בואו לגני" הופק בידי "הזמנה לפיוט" בתמיכת קרן מתנאל, בשיתוף משרד החינוך ויד בן צבי.

תודה לקייס אלי ונדה על סיועו בתחקיר להכנת קטע זה.