audio items
snunit
Back to search results

סֶלַם (שלום לך עיר)

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
playerSongImg
Title סֶלַם (שלום לך עיר)
Cycle of the Year לכל עת
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
About
  • השיר "סלם" הוא שיר אהבה לירושלים שמושר באירועים שונים ובהתכנסויות קהילתיות במורשת יהדות אתיופיה. הוא מושר בעלייה לרגל לירושלים, בטקסים חגיגיים, לקראות סוף החג הסיגד וגם באזכרות של גברים ונשים נכבדים בקהילה, שבהן השיר מושר כמעין ליווי של האדם לגן עדן, בליווי תוף ומחול.

    שפתו היא שפת הגעז, שפת הקודש של יהדות אתיופיה. ירושלים, שנוכחת מאוד במסורות זו, משקפת בשיר גם את ירושלים של מעלה, שאליה מגיע האדם אחרי מותו. בשיר המלא מוזכרים גם הכהנים, בית המקדש, ארץ האבות, והשבת, שהיא מעין אימא גדולה ליהודים. ההתייחסות לכלל הסגולות של היהודים מאפשרת לשיר להיות מושר בכל הזדמנות קהילתית של שמחה.

    כמי שרואים חשיבות בהשמעת פס הקול היהודי לגווניו, בחרנו לשלב בדיסק "בואו לגני" גם שיר ממסורת יהדות אתיופיה, הייחודית מכל הבחינות: מוזיקליות, טקסטואליות וביצועיות. ראינו חשיבות בהנגשת השיר לקהל רחב, ולכן יזמנו, בשיתוף התאגיד לשימור מורשת יהדות אתיופיה, יצירת עיבוד לגרסה עברית לשיר. השיר בוצע לראשונה בפסטיבל הפיוט העשירי בבית אבי חי. ראשית התהליך הייתה בתרגום מילולי של אבג'ה מדהני, ראש תחום התיעוד בתאגיד הממלכתי של יהודי אתיופיה, ולאחר מכן בעיבוד טקסטואלי פיוטי של אלמוג בהר. את התרגום שילבנו בתוך שפת המקור, כאשר נוצר דיאלוג טבעי וזורם בין שתי השפות, העברית והגעז, שתיהן שפות שמיות (שלום-סלם, ירושלים-ירוסלם).

    העיבוד המוזיקלי ללחן המסורתי הוא של גילי יאלו, מוזיקאי ישראלי מקהילת יהודי אתיופיה, והוא נעשה מתוך מטרה להתאים את המקצב והמנגינה לצורה מושרת בקלות. העיבוד משלב בין הקצב והכלים האתיופיים לכלים עכשוויים.

    קסמה של ירושלים בולט מאוד בתוצר הסופי - במילים פשוטות אך בהירות וישירות היא נתפסת כמעין פרוז'קטור, מקור אור גדול טהור וברור, המאיר לשרים. אנחנו מקווים כי הפתח שנפתח באמצעות השיר הזה למסורת המיוחדת של יהודי אתיופיה, יוביל לפתיחת דלת רחבה והיכרות עם האוצרות הטמונים בה.

    הדיסק "בואו לגני" הופק בידי "הזמנה לפיוט" בתמיכת קרן מתנאל, בשיתוף משרד החינוך ויד בן צבי.

    תודה לקייס אלי ונדה על סיועו בתחקיר להכנת קטע זה.



Have more information? Found a mistake?