על הנסים (לפורים)

•         פֻּרְקָן - גאולה, ישועה.

•         הַגְּבוּרוֹת - פעולות ההצלה והמלחמה שעשה הקב"ה.

•         הַתְּשׁוּעוֹת - ההצלה.

•         שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ - שעשית לנו.

•         בַּיָּמִים הָהֵם - בשנים עברו.

•         בַּזְּמָן הַזֶּה - בזמן הזה בשנה, בתאריך הזה.

•         בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה - הזמן והמקום שבהם התרחש סיפורו של החג: בתקופת חייהם של מרדכי ואסתר, בעיר שושן, בירת האימפריה הפרסית.

•         כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע / כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשׂרָאֵל - כשקם המן כאויב נגד עם ישראל וניסה להשמידם.

•         הָמָן הָרָע - כך בלשון המגילה (אסתר, ז, ו): "איש צר ואויב המן הרע הזה".

•         וּבִקֶּשׁ - רצה, ניסה.

•         לְהַשׁמִיד לַהֲרוֹג וּלאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד, וּשׁלָלָם לָבוֹז - ציטוט מלשון המגילה (אסתר ג, יג).

•         לאַבֵּד - להשמיד, לא להשאיר זכר.

•         בְּיוֹם אֶחָד - בי"ג באדר, אשר בו מציינים היום בד"כ את תענית אסתר.

•         וּשׁלָלָם לָבוֹז - לבזוז את רכושם וכספם כשלל.

•         עָמַדתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם - הצלת אותם ולחמת את מלחמתם.

•         וְדַנתָּ אֶת דִּינָם - הצלת אותם ועשית צדק; שפטת והענשת את אויביהם. הביטוי מופיע שלוש פעמים בירמיה (ה כח; כב, טז; ל, יג) בהקשר דומה של הצלת המסכנים מיד מעניהם שלא בצדק.     

•         וְרַבתָּ אֶת רִיבָם - עשית משפט צדק בינם לבין יריביהם. כמו: "ריבו אלמנה" (ישעיהו א, יז).

•         עֲצָתוֹ - תכניתו, מחשבתו.

•         וַהֲשֵׁבוֹתָ לּוֹ גְמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ - גמלת לו כמעשיו, ומה שהוא ביקש לעשות לאחרים - למרדכי היהודי - נעשה בסופו של דבר לו עצמו: הוא ניתלה על העץ שהכין בשביל לתלות את מרדכי.

•         הָעֵץ - עץ התלייה, כעין גרדום.

•         וְעָשִׂיתָ לְּךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ - פרסמת והאדרת את שמך כאלוהים בעולם.

•         שֵׁם - מוניטין.

•         כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם - כמו שעשית איתם בזמנם.

•         בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת - בימים האלה, בהווה.

•         עֵת, עוֹנָה - זמן.