תהלים ז: שגיון לדוד

וכאן עונה המשורר על הטענה שנטענה כנגדו: (ד) ה' אֱלֹֹהַי, אִם עָשִׂיתִי זֹאת - את מה שטופלים עלי: אִם יֶשׁ עָוֶל בְּכַפָּי - (ה) אִם גָּמַלְתִּי לשׁוֹלְמִי, איש שלומי, ידידי רָע, וָאֲחַלְּצָה, שחררתי את צוֹרְרִי, אויבי רֵיקָם, לחינם, (ו) אם עשיתי זאת - יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי וְיַשֵּׂג אותי וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי, ואת כְבוֹדִי, נפשי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן. סֶלָה, סימן מוסיקלי, או: אכן.

(ז) ולעומת זאת - קוּמָה, ה', בְּאַפֶּךָ, ראוי שגם אתה תכעס על הרע שמעוללים לי. הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת, התרומם וגבור על כעסם של צוֹרְרָי, וְעוּרָה אֵלַי, הער למעני את המִשְׁפָּט שצִוִּיתָ. חרוֹץ את דינם של אויבי. (ח) ובתום המשפט עֲדַת לְאֻמִּים תְּסוֹבְבֶךָּ כמשמר כבוד למלך המנצח במלחמה בעת חזרתו למקומו, וְעָלֶיהָ - על עדת הלאומים שתבוא להריע לך ולהיות לך לפמליה, כביכול, לַמָּרוֹם, אל מרום מקדשך שׁוּבָה, חזור. (ט) בזמן ההתגלות, כאשר ה' יָדִין עַמִּים, אצרף את בקשתי: שָׁפְטֵנִי, ה', כְּצִדְקִי; וּכְתֻמִּי, לפי יושרי יבוא הגמול עָלָי.

(י) יִגְמָר, יכַלה נָא הרַע את הרְשָׁעִים, וּתְכוֹנֵן, תעמיד על מכונו את הצַדִּיק. והרי הקדוש ברוך הוא אינו צריך לערוך משפט חיצוני על מנת לקבוע מי מהטוענים צודק, כי בֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹֹהִים צַדִּיק. (יא) מָגִנִּי, הגַנתי, ביטחוני הוא עַל אֱלֹֹהִים, המוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי לֵב. (יב) אֱלֹֹהִים הוא שׁוֹפֵט את הצַדִּיק, וכלפי הרשע הוא אֵל זֹעֵם בְּכָל יוֹם. (יג) אִם לֹא יָשׁוּב הרשע מדרכו הרעה וימשיך בהכנותיו לעשות רע - את חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ, ישחיז, קַשְׁתּוֹ דָרַךְ וַיְכוֹנְנֶהָ לירייה - (יד) וְלוֹ - לעצמו הֵכִין הרשע את כְּלֵי המָוֶת; חִצָּיו לְדֹלְקִים, לרודפים אחר הצדיק, לרשעים יִפְעָל, יכין. (טו) הִנֵּה הרשע יְחַבֶּל, יהרה, יתכנן אָוֶן, רֶשע, וְהָרָה עָמָל, יגיעת שווא וְיָלַד שָׁקֶר. ורשעתו תפגע בסופו של דבר בעצמו - (טז) בּוֹר כָּרָה הרשע וַיַּחְפְּרֵהוּ, ובסופו של דבר יִּפֹּל בְּשַׁחַת, בבור שאותו יִפְעָל, עשה. (יז) יָשׁוּב עֲמָלוֹ, מעשהו הרע בְרֹאשׁוֹ, וְעַל קָדְקֳדוֹ, ראשו של החוטא חֲמָסוֹ, העוול שלו יֵרֵד, יתגלגל. העונש והפורענות אינם נזקקים לגורם חיצוני, שכן עצם רעתו של הרשע היא שתפגע בו.

ובסיכום: (יח) אוֹדֶה ה' כְּצִדְקוֹ, וַאֲזַמְּרָה שֵׁם ה' עֶלְיוֹן.

פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.