Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר־שָׁר לַה' עַל־דִּבְרֵי־כוּשׁ בֶּן־יְמִינִי: ה' אֱלֹהַי בְּךָ חָסִיתִי הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל־רֹדְפַי וְהַצִּילֵנִי: פֶּן־יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי פֹּרֵק וְאֵין מַצִּיל: ה' אֱלֹהַי אִם־עָשִׂיתִי זֹאת אִם־יֶשׁ־עָוֶל בְּכַפָּי: אִם־גָּמַלְתִּי שׁוֹלְמִי רָע וָאֲחַלְּצָה צוֹרְרִי רֵיקָם: יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי וּכְבוֹדִי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶלָה: ה' בְּאַפֶּךָ הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָי וְעוּרָה אֵלַי מִשְׁפָּט צִוִּיתָ: וַעֲדַת לְאֻמִּים תְּסוֹבְבֶךָּ וְעָלֶיהָ לַמָּרוֹם שׁוּבָה: ה' יָדִין עַמִּים שָׁפְטֵנִי ה' כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָי: יִגְמָר־נָא רַע רְשָׁעִים וּתְכוֹנֵן צַדִּיק וּבֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹהִים צַדִּיק: מָגִנִּי עַל־אֱלֹהִים מוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי־לֵב: אֱלֹהִים שׁוֹפֵט צַדִּיק וְאֵל זֹעֵם בְּכָל־יוֹם: אִם־לֹא יָשׁוּב חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ קַשְׁתּוֹ דָרַךְ וַיְכוֹנְנֶהָ: וְלוֹ הֵכִין כְּלֵי־מָוֶת חִצָּיו לְדֹלְקִים יִפְעָל: הִנֵּה יְחַבֶּל־אָוֶן וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר: בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל: יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְעַל קָדְקֳדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵד: אוֹדֶה ה' כְּצִדְקוֹ וַאֲזַמְּרָה שֵׁם־ה' עֶלְיוֹן: <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
תפילתו של מי שנרדף לשווא ומואשם בהאשמות שקר. המתפלל מבקש מה' שיראה את צדקתו וישיב רעה לאויביו.
קטע האודות לפרק לקוח מתוך פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לתהלים, מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
|
• (א) שִׁגָּיוֹן, אולי מין שיר או נעימה לְדָוִד, אֲשֶׁר שָׁר לַה' עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי. נראה שכוש משבט בנימין דיבר רעות על דוד, אולי האשים אותו בכך שבהיותו בצבא שאול לא נלחם בכל המרץ הדרוש, וגרם לכך שהאויב לא ינוצח לגמרי. היו מחכמינו שדרשוהו ככינוי לשאול המלך עצמו. (ב) ה' אֱלֹֹהַי, בְּךָ חָסִיתִי, הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל רֹדְפַי וְהַצִּילֵנִי. (ג) פֶּן יִטְרֹף האויב כְּאַרְיֵה את נַפְשִׁי, וכאריה יהיה פֹּרֵק, שובר עצמות וְאֵין מַצִּיל. וכאן עונה המשורר על הטענה שנטענה כנגדו: (ד) ה' אֱלֹֹהַי, אִם עָשִׂיתִי זֹאת - את מה שטופלים עלי: אִם יֶשׁ עָוֶל בְּכַפָּי - (ה) אִם גָּמַלְתִּי לשׁוֹלְמִי, איש שלומי, ידידי רָע, וָאֲחַלְּצָה, שחררתי את צוֹרְרִי, אויבי רֵיקָם, לחינם, (ו) אם עשיתי זאת - יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי וְיַשֵּׂג אותי וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי, ואת כְבוֹדִי, נפשי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן. סֶלָה, סימן מוסיקלי, או: אכן. (ז) ולעומת זאת - קוּמָה, ה', בְּאַפֶּךָ, ראוי שגם אתה תכעס על הרע שמעוללים לי. הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת, התרומם וגבור על כעסם של צוֹרְרָי, וְעוּרָה אֵלַי, הער למעני את המִשְׁפָּט שצִוִּיתָ. חרוֹץ את דינם של אויבי. (ח) ובתום המשפט עֲדַת לְאֻמִּים תְּסוֹבְבֶךָּ כמשמר כבוד למלך המנצח במלחמה בעת חזרתו למקומו, וְעָלֶיהָ - על עדת הלאומים שתבוא להריע לך ולהיות לך לפמליה, כביכול, לַמָּרוֹם, אל מרום מקדשך שׁוּבָה, חזור. (ט) בזמן ההתגלות, כאשר ה' יָדִין עַמִּים, אצרף את בקשתי: שָׁפְטֵנִי, ה', כְּצִדְקִי; וּכְתֻמִּי, לפי יושרי יבוא הגמול עָלָי. (י) יִגְמָר, יכַלה נָא הרַע את הרְשָׁעִים, וּתְכוֹנֵן, תעמיד על מכונו את הצַדִּיק. והרי הקדוש ברוך הוא אינו צריך לערוך משפט חיצוני על מנת לקבוע מי מהטוענים צודק, כי בֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹֹהִים צַדִּיק. (יא) מָגִנִּי, הגַנתי, ביטחוני הוא עַל אֱלֹֹהִים, המוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי לֵב. (יב) אֱלֹֹהִים הוא שׁוֹפֵט את הצַדִּיק, וכלפי הרשע הוא אֵל זֹעֵם בְּכָל יוֹם. (יג) אִם לֹא יָשׁוּב הרשע מדרכו הרעה וימשיך בהכנותיו לעשות רע - את חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ, ישחיז, קַשְׁתּוֹ דָרַךְ וַיְכוֹנְנֶהָ לירייה - (יד) וְלוֹ - לעצמו הֵכִין הרשע את כְּלֵי המָוֶת; חִצָּיו לְדֹלְקִים, לרודפים אחר הצדיק, לרשעים יִפְעָל, יכין. (טו) הִנֵּה הרשע יְחַבֶּל, יהרה, יתכנן אָוֶן, רֶשע, וְהָרָה עָמָל, יגיעת שווא וְיָלַד שָׁקֶר. ורשעתו תפגע בסופו של דבר בעצמו - (טז) בּוֹר כָּרָה הרשע וַיַּחְפְּרֵהוּ, ובסופו של דבר יִּפֹּל בְּשַׁחַת, בבור שאותו יִפְעָל, עשה. (יז) יָשׁוּב עֲמָלוֹ, מעשהו הרע בְרֹאשׁוֹ, וְעַל קָדְקֳדוֹ, ראשו של החוטא חֲמָסוֹ, העוול שלו יֵרֵד, יתגלגל. העונש והפורענות אינם נזקקים לגורם חיצוני, שכן עצם רעתו של הרשע היא שתפגע בו. ובסיכום: (יח) אוֹדֶה ה' כְּצִדְקוֹ, וַאֲזַמְּרָה שֵׁם ה' עֶלְיוֹן.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
|
| Title |
תהלים ז: שגיון לדוד |
|---|---|
| Cycle of the Year |
לכל עת |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
(א) שִׁגָּיוֹן, אולי מין שיר או נעימה לְדָוִד, אֲשֶׁר שָׁר לַה' עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי. נראה שכוש משבט בנימין דיבר רעות על דוד, אולי האשים אותו בכך שבהיותו בצבא שאול לא נלחם בכל המרץ הדרוש, וגרם לכך שהאויב לא ינוצח לגמרי. היו מחכמינו שדרשוהו ככינוי לשאול המלך עצמו.
(ב) ה' אֱלֹֹהַי, בְּךָ חָסִיתִי, הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל רֹדְפַי וְהַצִּילֵנִי. (ג) פֶּן יִטְרֹף האויב כְּאַרְיֵה את נַפְשִׁי, וכאריה יהיה פֹּרֵק, שובר עצמות וְאֵין מַצִּיל.
וכאן עונה המשורר על הטענה שנטענה כנגדו: (ד) ה' אֱלֹֹהַי, אִם עָשִׂיתִי זֹאת - את מה שטופלים עלי: אִם יֶשׁ עָוֶל בְּכַפָּי - (ה) אִם גָּמַלְתִּי לשׁוֹלְמִי, איש שלומי, ידידי רָע, וָאֲחַלְּצָה, שחררתי את צוֹרְרִי, אויבי רֵיקָם, לחינם, (ו) אם עשיתי זאת - יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי וְיַשֵּׂג אותי וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי, ואת כְבוֹדִי, נפשי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן. סֶלָה, סימן מוסיקלי, או: אכן.
(ז) ולעומת זאת - קוּמָה, ה', בְּאַפֶּךָ, ראוי שגם אתה תכעס על הרע שמעוללים לי. הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת, התרומם וגבור על כעסם של צוֹרְרָי, וְעוּרָה אֵלַי, הער למעני את המִשְׁפָּט שצִוִּיתָ. חרוֹץ את דינם של אויבי. (ח) ובתום המשפט עֲדַת לְאֻמִּים תְּסוֹבְבֶךָּ כמשמר כבוד למלך המנצח במלחמה בעת חזרתו למקומו, וְעָלֶיהָ - על עדת הלאומים שתבוא להריע לך ולהיות לך לפמליה, כביכול, לַמָּרוֹם, אל מרום מקדשך שׁוּבָה, חזור. (ט) בזמן ההתגלות, כאשר ה' יָדִין עַמִּים, אצרף את בקשתי: שָׁפְטֵנִי, ה', כְּצִדְקִי; וּכְתֻמִּי, לפי יושרי יבוא הגמול עָלָי.
(י) יִגְמָר, יכַלה נָא הרַע את הרְשָׁעִים, וּתְכוֹנֵן, תעמיד על מכונו את הצַדִּיק. והרי הקדוש ברוך הוא אינו צריך לערוך משפט חיצוני על מנת לקבוע מי מהטוענים צודק, כי בֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹֹהִים צַדִּיק. (יא) מָגִנִּי, הגַנתי, ביטחוני הוא עַל אֱלֹֹהִים, המוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי לֵב. (יב) אֱלֹֹהִים הוא שׁוֹפֵט את הצַדִּיק, וכלפי הרשע הוא אֵל זֹעֵם בְּכָל יוֹם. (יג) אִם לֹא יָשׁוּב הרשע מדרכו הרעה וימשיך בהכנותיו לעשות רע - את חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ, ישחיז, קַשְׁתּוֹ דָרַךְ וַיְכוֹנְנֶהָ לירייה - (יד) וְלוֹ - לעצמו הֵכִין הרשע את כְּלֵי המָוֶת; חִצָּיו לְדֹלְקִים, לרודפים אחר הצדיק, לרשעים יִפְעָל, יכין. (טו) הִנֵּה הרשע יְחַבֶּל, יהרה, יתכנן אָוֶן, רֶשע, וְהָרָה עָמָל, יגיעת שווא וְיָלַד שָׁקֶר. ורשעתו תפגע בסופו של דבר בעצמו - (טז) בּוֹר כָּרָה הרשע וַיַּחְפְּרֵהוּ, ובסופו של דבר יִּפֹּל בְּשַׁחַת, בבור שאותו יִפְעָל, עשה. (יז) יָשׁוּב עֲמָלוֹ, מעשהו הרע בְרֹאשׁוֹ, וְעַל קָדְקֳדוֹ, ראשו של החוטא חֲמָסוֹ, העוול שלו יֵרֵד, יתגלגל. העונש והפורענות אינם נזקקים לגורם חיצוני, שכן עצם רעתו של הרשע היא שתפגע בו.
ובסיכום: (יח) אוֹדֶה ה' כְּצִדְקוֹ, וַאֲזַמְּרָה שֵׁם ה' עֶלְיוֹן.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
