مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
מלכויות / מתוך התפילה נוסח ספרדים ותימנים עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים הוּא אֱלֹהֵינוּ, וְאֵין עוֹד אַחֵר. אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתוֹ, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד: עַל כֵּן נְקַוֶּה לָּךְ ה' אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד וְנֶאֱמַר: לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ וְנֶאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר: כִּי לַה' הַמְּלוּכָה, וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם וְנֶאֱמַר: ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ ה' עֹז הִתְאַזָּר אַף-תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל-תִּמּוֹט וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר, ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר: כֹּה־אָמַר ה' מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ ה' צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים וְנֶאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת־הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד וּבְתוֹרָתְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ כָּתוּב לֵאמֹר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדָךְ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרָךְ וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזָּךְ עַל־כָּל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצָךְ וְיֵדַע כָּל־פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ וְיָבִין כָּל־יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ וְיֹאמַר כָּל־אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ: ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מָלַךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה [בשבת: אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה־נָא בִּמְנוּחָתֵנוּ] קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, תֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָךְ, שַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתָךְ וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶאֱמֶת כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהִים אֱמֶת וּדְבָרְךָ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ מְקַדֵּשׁ [הַשַּׁבָּת וְ] יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן ותוקע תשר"ת תש"ת תר"ת, פעם אחת |
|
'מלכויות' היא החטיבה הראשונה בסדר שלוש חטיבות התפילה המרכזיות בתפילת מוסף של ראש השנה, תפילה התופסת מקום מרכזי בתפילות החג, והיחידה בכל השנה שיש בה תשע ברכות. ראש השנה מעצם מהותו הוא יום של רוממות והדר. נכון הדבר שבעתיים בתפילת העמידה של מוסף. כמעט בכל הקהילות, נהוג לתקוע בשופר בעיצומה של עמידת הלחש, עם תום כל חטיבה וחטיבה מבין השלוש. הקהל ממתין בדממה לאות מהחזן, שמרים מעט את קולו כאשר הוא מגיע אל הרכבה החותמת את החטיבה. אז משתררת דממה מוחלטת והתוקע תוקע בשופר. תקיעות השופר המבקיעות את הדממה והלחש, מעניקות עוצמה מיוחדת ושגב לתפילה. התקיעה, השברים והתרועה כמו מקבלים מימד נוסף במעמד הזה. לכל חטיבה מבנה קבוע – פתיחה, לאחר מכן עשרה פסוקים – שלושה מן התורה, שלושה מספרי הנביאים, שלושה מספרי הכתובים ופסוק עשירי מן התורה. לאחר מכן חתימת הברכה והתקיעות. עם סיום כל חטיבה אומרים כולם יחד את הברכה 'היום הרת עולם'. מקורן של שלוש חטיבות אלו מופיע בתלמוד הבבלי (מסכת ראש השנה טז, ע"א: "אמר הקדוש ברוך הוא: אִמרו לפני בראש השנה מלכויות, זכרונות ושופרות. מלכויות - כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות - כדי שיבוא לפני זכרונכם לטובה, ובמה? בשופר". 'מלכויות' היא החטיבה הראשונה מבין השלוש, והיא עוסקת במלכותו של ה' על העולם כולו. היא נפתחת בתפילת "עלינו לשבח". בקרב יהודי אשכנז נהוג לכרוע על הברכיים ולהשתחוות ממש על הרצפה כאשר מגיעים בתפילה זו למילים "וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים", ואילו אצל הספרדים נהוגה קידה קלה ללא כיפוף הברכיים. תפילת "עלינו לשבח" התחבבה מאד על הציבור ובשלב מסוים הועתקה מתפילת ראש השנה לתפילות היומיות – שחרית, מנחה וערבית, והיא נאמרת גם בסיומן. לאחר מכן נאמרים עשרה פסוקים שבכל אחד מהם מופיעה המילה "מלך" או אזכור למלכותו של הקב"ה. החטיבה נחתמת ב"ברכת קדושת היום", הנאמרת בכל אחת מתפילות העמידה של ראש השנה. בקהילות הספרדיות נהוג שבחזרת העמידה, החזן אומר את הקטע כולו, למעט תחנות מסוימות בטקסט שבהן הוא עוצר – בד"כ בליווי סימן ווקאלי מסוים, כמו הגבהת הקול – ואז משלים הקהל כולו את המשך המשפט או הפסוק בו עצר. שיתוף זה בנקודות קבועות במהלך הקטע הארוך משאיר את הקהל מחובר למהלך הליטורגי ומעניק למתפללים מן השורה תפקיד אקטיבי סמלי. מעניין לציין שתחנות אלה בהן הקהל משתתף הן בדרך כלל פסוקי נחמה או משפטים בעלי רוח חיובית: "ואזכור את בריתי", "וינחם כרוב חסדיו", "כי אל מלך חנון ורחום אתה" ועוד. לפעמים לקראת חתימת הברכה ותקיעת השופר ניכרת חגיגיות מסוימת בנעימת החזן. |
| • עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל... לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית – אנחנו צריכים לשבח את הקב"ה. אֲדוֹן הַכֹּל ויוֹצֵר בְּרֵאשִׁית הם כינויים פיוטיים לקב"ה. • שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת.. כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה – יש להודות לו על כך שאיננו חלק מהעמים האחרים, ושאיננו כמותם. • שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם – הקב"ה ייעד לעם ישראל תפקיד אחר משל שאר העמים, וגורלו איננו כמו גורל אומות העולם. • לְהֶבֶל וָרִיק – דבר שאין בו ערך. צירוף המלים לקוח מנבואת ישעיהו (ל,ז): וּמִצְרַיִם הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ • אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ – אל שאין בכחו לעזור. הלשון לקוחה מנבואת ישעיה על עבודת אלילים: ...הַנֹּשְׂאִים אֶת–עֵץ פִּסְלָם, וּמִתְפַּלְלִים אֶל–אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ (ישעיהו מה, כ). • נוֹטֶה שָׁמַיִם – כינוי פיוטי לקב"ה. במקומות רבים במקרא מופיע דימוי של בריאת השמיים כמתיחה ופרישה של יריעה. ראו למשל תהלים (קד, ב): נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. • וְיֹסֵד אָרֶץ – הקב"ה, שברא את הארץ כבנאי הבונה בניין על יסודות. על פי לשון הפסוק בתהלים (קד, ה): יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ. • וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים – מקום משכנו כביכול של האל הוא בשמיים. עֻזּוֹ הוא ביטוי המבטא את גדולתו ועוצמתו של האל. • וְאֶפֶס זוּלָתוֹ – אין עוד מלבדו. • כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם.... – דברים ד, לט. • וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ – ההבנה הזו תהיה חרוטה בלבך. • בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ – מלכותו וכוחו של הקב"ה. על פי הלשון בתהלים (פט, יח): כִּי-תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה. • גִּלּוּלִים – עבודה זרה, עבודת אלילים. • לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי – העולם יגיע לתיקונו ולשלמותו דרך התורה, ע"י הכחדת הרוע ולא הכחדת הרשעים. אז יכירו הכל במלכותו של ה'. שַׁדַּי הוא אחד משמותיו של האל, המסמל כח. • לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ – גם הרשעים יפנו אל ה' להתפלל אליו. • וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ – יכבדו אותך. • כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד – בשירת הים - שמות טו, יח. • לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ – עם ישראל הוא ללא דופי, והוא מריע לכבוד מלכו – הקדוש ברוך הוא. פסוק זה לקוח מדברי בלעם (במדבר כג, כא), שבא לקלל ויצא מברך. • וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל – כך מתאר משה רבנו את מעמד מתן תורה. הפסוק לקוח מברכתו של משה לבני ישראל לפני מותו (דברים לג, ה). • וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר – ובספרי הכתובים כתוב. פתיחה לשרשרת הפסוקים מן הכתובים. • כִּי לַה' הַמְּלוּכָה, וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם – פסוק מתהלים (כב, כט) המתאר את מלכותו העתידית של הקדוש ברוך הוא על כל העולם. • ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ ה' עֹז הִתְאַזָּר אַף-תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל-תִּמּוֹט – ה' לובש בגדי מלכות, חוגר עוז וגבורה ומעמיד את העולם על מכונו. אף זה פסוק מתהלים (צג, א). • שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם ... – ארבעה פסוקים מתהלים (כד, ז-י), הקוראים לעולם כולו לפתוח את שעריו לפני ה', שהוא המלך הנכבד מכולם וצבאות ישראל סרים למרותו. • וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר – הנביאים, שהם עבדיו של הקב"ה, אמרו את הדברים הבאים. פתיחה לשרשרת הפסוקים המצוטטים מספרי הנביאים שבתנ"ך. • כֹּה־אָמַר ה' מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ ה' צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים – פסוק מישעיהו (מד, ו), בו קורא ה' בכבודו ובעצמו לעם ישראל להכיר במלכותו. • וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת־הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה – הנביא עובדיה (א, כא) מדבר על אחרית הימים שאז עתיד הקב"ה להעמיד לדין את אויביו של עם ישראל ולשלוט על העולם כולו. • וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד – פסוק מזכריה (יד ט) שאף הוא מדבר על הגאולה העתידית, שאז ימלוך ה' על העולם כולו. • וּבְתוֹרָתְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ כָּתוּב לֵאמֹר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד – הפסוק המפורסם של 'שמע ישראל'(דברים ו, ד), חותם את חטיבת הפסוקים ומוביל אל חתימת הברכה. • וְהִנָּשֵׂא – מלוך והיה נישא, מרומם, עליון. דומה ללשון הפסוק בתהלים צד ב: הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ. • עַל כָּל הָאָרֶץ – על כל העולם. דומה ללשון הפסוק בזכריה יד ט: "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָדוּשְׁמוֹ אֶחָד". • מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדָךְ – כאן פונה המתפלל בבקשה ישירה לה' שיגלה את מלכותו בעולם וימלוך על העולם כולו. • בִּיקָרָךְ – בכבודך. • וְהוֹפַע – בבקשה: התגלה, הופיע. • בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזָּךְ – במלוא תפארתך וכוחך. אולי ע"פ איוב מ י: עֲדֵה נָא גָאוֹן וָגֹבַהּ וְהוֹד וְהָדָר תִּלְבָּשׁ. • עַל־כָּל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצָךְ – על כל האנשים בעולם שבראת. • ארצך – העולם, כדור הארץ. • פָּעוּל – יצור נברא. • פְעַלְתּוֹ – בראת אותו. • יְצַרְתּוֹ – יצרת אותו. • כָּל־אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ – כל יצור חי, כל מי שיש באפו נשמת חיים, או לחילופין כל בני האדם. דומה ללשון הפסוק בישעיה ב כ"ב: חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ... • ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מָלַךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה – הקדוש ברוך הוא, שהוא אלוהיהם של עם ישראל, מולך, מושל ושולט בכל היקום. ע"פ פסוק בתהלים קג יט: ה' בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. • רְצֵה־נָא בִּמְנוּחָתֵנוּ – אנא קבל את מנוחתנו ביום השבת ברצון. שורה זו נאמרת רק אם חל ראש השנה בשבת. • קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ – עשה שהקדושה שבמצוות שנתת לנו תחול עלינו; עשה שהמצוות שנתת לנו יקדשו אותנו, ירוממו אותנו. • תֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ – עשה שיהא חלקנו עם לומדי ומקיימי התורה. • שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָךְ – תן לנו מטובך הגדול; כלכל אותנו ופרנס אותנו. • שַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתָךְ – תן לנו ישועה ונשמח בה. דומה ללשון הפסוק בשמואל א', ב', א': רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי, כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ. • וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶאֱמֶת – עשה שנגיע לדרגה גבוהה, שבה ונוכל לעבוד אותך בצורה טהורה, אמיתית, נקייה ושלמה, ולעשות את רצונך בלב שלם, בלי פניוֹת. • כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהִים אֱמֶת – כי אתה אמיתי, אתה התגלמות האמת. דומה ללשון הפסוק בירמיה י, י: וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. • וּדְבָרְךָ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד – תורתך ודבריך אמיתיים ומתקיימים לנצח, ולא יתבטלו. • מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ – מלך השולט בכל העולם. דומה ללשון הפסוק בתהלים מז, ג: מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ. פרק זה בתהלים קשור לראש השנה ואף מוזכרת בו מצוות השופר. • מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל – הבוחר בעם ישראל ומייחד אותו בקדושה. • וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן – ראש השנה. הוא מכונה כך משום שביום זה נזכרים לפני הקדוש ברוך הוא כל היצורים והמעשים בבית דין של מעלה. |
| عنوان |
מלכויות |
|---|---|
| دورة العام |
ראש השנה |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
