• עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל... לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית – אנחנו צריכים לשבח את הקב"ה. אֲדוֹן הַכֹּל ויוֹצֵר בְּרֵאשִׁית הם כינויים פיוטיים לקב"ה. • שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת.. כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה – יש להודות לו על כך שאיננו חלק מהעמים האחרים, ושאיננו כמותם. • שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם – הקב"ה ייעד לעם ישראל תפקיד אחר משל שאר העמים, וגורלו איננו כמו גורל אומות העולם. • לְהֶבֶל וָרִיק – דבר שאין בו ערך. צירוף המלים לקוח מנבואת ישעיהו (ל,ז): וּמִצְרַיִם הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ • אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ – אל שאין בכחו לעזור. הלשון לקוחה מנבואת ישעיה על עבודת אלילים: ...הַנֹּשְׂאִים אֶת–עֵץ פִּסְלָם, וּמִתְפַּלְלִים אֶל–אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ (ישעיהו מה, כ). • נוֹטֶה שָׁמַיִם – כינוי פיוטי לקב"ה. במקומות רבים במקרא מופיע דימוי של בריאת השמיים כמתיחה ופרישה של יריעה. ראו למשל תהלים (קד, ב): נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. • וְיֹסֵד אָרֶץ – הקב"ה, שברא את הארץ כבנאי הבונה בניין על יסודות. על פי לשון הפסוק בתהלים (קד, ה): יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ. • וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים – מקום משכנו כביכול של האל הוא בשמיים. עֻזּוֹ הוא ביטוי המבטא את גדולתו ועוצמתו של האל. • וְאֶפֶס זוּלָתוֹ – אין עוד מלבדו. • כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם.... – דברים ד, לט. • וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ – ההבנה הזו תהיה חרוטה בלבך. • בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ – מלכותו וכוחו של הקב"ה. על פי הלשון בתהלים (פט, יח): כִּי-תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה. • גִּלּוּלִים – עבודה זרה, עבודת אלילים. • לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי – העולם יגיע לתיקונו ולשלמותו דרך התורה, ע"י הכחדת הרוע ולא הכחדת הרשעים. אז יכירו הכל במלכותו של ה'. שַׁדַּי הוא אחד משמותיו של האל, המסמל כח. • לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ – גם הרשעים יפנו אל ה' להתפלל אליו. • וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ – יכבדו אותך. • כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד – בשירת הים - שמות טו, יח. • לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ – עם ישראל הוא ללא דופי, והוא מריע לכבוד מלכו – הקדוש ברוך הוא. פסוק זה לקוח מדברי בלעם (במדבר כג, כא), שבא לקלל ויצא מברך. • וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל – כך מתאר משה רבנו את מעמד מתן תורה. הפסוק לקוח מברכתו של משה לבני ישראל לפני מותו (דברים לג, ה). • וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר – ובספרי הכתובים כתוב. פתיחה לשרשרת הפסוקים מן הכתובים. • כִּי לַה' הַמְּלוּכָה, וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם – פסוק מתהלים (כב, כט) המתאר את מלכותו העתידית של הקדוש ברוך הוא על כל העולם. • ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ ה' עֹז הִתְאַזָּר אַף-תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל-תִּמּוֹט – ה' לובש בגדי מלכות, חוגר עוז וגבורה ומעמיד את העולם על מכונו. אף זה פסוק מתהלים (צג, א). • שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם ... – ארבעה פסוקים מתהלים (כד, ז-י), הקוראים לעולם כולו לפתוח את שעריו לפני ה', שהוא המלך הנכבד מכולם וצבאות ישראל סרים למרותו. • וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר – הנביאים, שהם עבדיו של הקב"ה, אמרו את הדברים הבאים. פתיחה לשרשרת הפסוקים המצוטטים מספרי הנביאים שבתנ"ך. • כֹּה־אָמַר ה' מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ ה' צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים – פסוק מישעיהו (מד, ו), בו קורא ה' בכבודו ובעצמו לעם ישראל להכיר במלכותו. • וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת־הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה – הנביא עובדיה (א, כא) מדבר על אחרית הימים שאז עתיד הקב"ה להעמיד לדין את אויביו של עם ישראל ולשלוט על העולם כולו. • וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד – פסוק מזכריה (יד ט) שאף הוא מדבר על הגאולה העתידית, שאז ימלוך ה' על העולם כולו. • וּבְתוֹרָתְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ כָּתוּב לֵאמֹר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד – הפסוק המפורסם של 'שמע ישראל'(דברים ו, ד), חותם את חטיבת הפסוקים ומוביל אל חתימת הברכה. • וְהִנָּשֵׂא – מלוך והיה נישא, מרומם, עליון. דומה ללשון הפסוק בתהלים צד ב: הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ. • עַל כָּל הָאָרֶץ – על כל העולם. דומה ללשון הפסוק בזכריה יד ט: "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָדוּשְׁמוֹ אֶחָד". • מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדָךְ – כאן פונה המתפלל בבקשה ישירה לה' שיגלה את מלכותו בעולם וימלוך על העולם כולו. • בִּיקָרָךְ – בכבודך. • וְהוֹפַע – בבקשה: התגלה, הופיע. • בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזָּךְ – במלוא תפארתך וכוחך. אולי ע"פ איוב מ י: עֲדֵה נָא גָאוֹן וָגֹבַהּ וְהוֹד וְהָדָר תִּלְבָּשׁ. • עַל־כָּל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצָךְ – על כל האנשים בעולם שבראת. • ארצך – העולם, כדור הארץ. • פָּעוּל – יצור נברא. • פְעַלְתּוֹ – בראת אותו. • יְצַרְתּוֹ – יצרת אותו. • כָּל־אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ – כל יצור חי, כל מי שיש באפו נשמת חיים, או לחילופין כל בני האדם. דומה ללשון הפסוק בישעיה ב כ"ב: חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ... • ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מָלַךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה – הקדוש ברוך הוא, שהוא אלוהיהם של עם ישראל, מולך, מושל ושולט בכל היקום. ע"פ פסוק בתהלים קג יט: ה' בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. • רְצֵה־נָא בִּמְנוּחָתֵנוּ – אנא קבל את מנוחתנו ביום השבת ברצון. שורה זו נאמרת רק אם חל ראש השנה בשבת. • קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ – עשה שהקדושה שבמצוות שנתת לנו תחול עלינו; עשה שהמצוות שנתת לנו יקדשו אותנו, ירוממו אותנו. • תֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ – עשה שיהא חלקנו עם לומדי ומקיימי התורה. • שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָךְ – תן לנו מטובך הגדול; כלכל אותנו ופרנס אותנו. • שַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתָךְ – תן לנו ישועה ונשמח בה. דומה ללשון הפסוק בשמואל א', ב', א': רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי, כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ. • וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶאֱמֶת – עשה שנגיע לדרגה גבוהה, שבה ונוכל לעבוד אותך בצורה טהורה, אמיתית, נקייה ושלמה, ולעשות את רצונך בלב שלם, בלי פניוֹת. • כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהִים אֱמֶת – כי אתה אמיתי, אתה התגלמות האמת. דומה ללשון הפסוק בירמיה י, י: וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. • וּדְבָרְךָ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד – תורתך ודבריך אמיתיים ומתקיימים לנצח, ולא יתבטלו. • מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ – מלך השולט בכל העולם. דומה ללשון הפסוק בתהלים מז, ג: מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ. פרק זה בתהלים קשור לראש השנה ואף מוזכרת בו מצוות השופר. • מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל – הבוחר בעם ישראל ומייחד אותו בקדושה. • וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן – ראש השנה. הוא מכונה כך משום שביום זה נזכרים לפני הקדוש ברוך הוא כל היצורים והמעשים בבית דין של מעלה.
|