audio items
snunit
العودة إلى نتائج البحث

ויהי בנסוע הארון

لتكبير النص لتصغير النص
playerSongImg
عنوان ויהי בנסוע הארון
دورة العام חגים ומועדים
موعد الصلاة שחרית
لغة עברית

תנאי השימוש:

تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.

على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.

يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.

إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]

MARC RECORDS
تفسير التهاليل الدينية اليهودية
  • • אֵין-כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים ה' וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ - אין מי שישווה או ידמה לקב"ה ולמעשיו. הפסוק הזה מקושר לפסוק הקודם משום שהוא מדבר על ייחודיות האל: אין עוד מלבדו-אין כמוך באלוהים.
    • יְהִי ה' אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם-אֲבֹתֵינוּ אַל-יַעַזְבֵנוּ וְאַל-יִטְּשֵׁנוּ - פסוק זה לקוח מתפילתו של שלמה המלך עם חנוכת בית המקדש הראשון והוא מתאים למעמד פתיחת ההיכל המסמל את בית המקדש.
    • מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל-עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל-דּוֹר וָדֹר - מלכותו של ה' היא נצחית ולעולמי עולמים.
    • ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעולָם וָעֶד - זוהי הצהרה על מלכות ה' בעבר בהווה ובעתיד. המשפט מורכב משלושה שברי פסוקים שונים: ה' מֶלֶךְ (תהלים י, ט"ז); ה' מָלָךְ (תהלים צו, י); ה' יִמְלֹךְ לְעולָם וָעֶד (שמות טו, יח).
    • ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם - פסוק זה חותם את פרק כט בתהלים - מזמור לדוד הבו לה', שבקהילות רבות נהוג לשיר אותו עם החזרת ספר התורה לארון ובקבלת שבת. הפרק עמוס ברמיזות ליציאת מצרים, למסע במדבר ולבית המקדש, ועניינו הכללי הוא תיאור כוחו ועצמתו של האל. הוא מתאים לטקס הוצאת ספר התורה בהקשר של הארון כנציג האלוהים בקרב ובכך שהוא נושא תפילה לקבלת עוז מאת ה' כדי להצליח במלחמה, ובתפילה לשלום ולסיום כל המלחמות.
    • הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת-צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם - בקשה לגאולה שלמה ולבניין בית המקדש.
    • הוֹשִׁיעָה אֶת-עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת-נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד-הָעוֹלָם - פסוק זה חותם מזמור בתהלים שעניינו בקשת עזרה וישועה מה' כנגד האויבים, והוא ממשיך את הנושא של הפסוק הקודם - התמיכה ללא סייג של ה' בעם ישראל.
    • וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ - פסוק זה נאמר על ידי משה בזמן המסע במדבר לפני שנושאי הארון החלו לנוע. בהקשרו המקורי הוא מהווה מעין קריאת קרב משום שהארון היה מלווה את בני ישראל במסעות המלחמה שלהם.
    • קוּמָה ה' לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ-צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל-תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ - שלושת הפסוקים האלו נאמרו במקור בהקשר של תיאור נסיונו של דוד לבנות משכן קבע לארון, מעשה שהושלם בסופו של דבר רק על ידי שלמה בנו. הפסוק הראשון כאן מהווה המשך ישיר לקריאת הקרב מספר במדבר - קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ... - והקטע כולו מעלה תמונה של הכהנים, הלבושים בבגדי הכהונה, סובבים את הארון יחד עם העם המזמר שירי תהילה.
    • כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר-ה' מִירוּשָׁלִָם - ספר התורה המוצא מתוך הארון מסמל את התורה שתצא מבית המקדש ומירושלים אל העולם כולו.
    • בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ - משפט זה איננו מקראי והוא מבוסס על ברכות התורה. הוא מופיע לראשונה במחזור ויטרי.



أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟