مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
יודו לך רעיוני (אשמח בך) / ר' ישראל אבוחצירה יוֹדוּ לְךָ רַעְיוֹנַי אֵל מִבֶּטֶן יוֹצְרִי עַל קִרְבָתְךָ בְּסִינַי לְהָאִיר אֶת נֵרִי עַל כֵּן בְּתַחֲנוּנַי אֲפָאֵר בְּשִׁירִי בְּכָל יָמַי וְשָׁנַי עַד לָעַד לְעוֹלָם אֶשְׂמַח בְּךָ אֵל עוֹלָם אֶשְׂמַח בְּךָ גּוֹאֵל נַפְשִׁי אֶת גְאֻלַּת עוֹלָם שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה בְּזָכְרִי חֲסָדָיו כִּי בָחַר מִכָּל אֻמָּה יִשְׂרָאֵל עֲבָדָיו נֵצֶר נְטִיעָה תַמָּה הָאָבוֹת יְדִידָיו אֶבֶן צֶדֶק שְׁלֵמָה מִשֹׁרֶשׁ גִּדְּלָם רְצוֹנְךָ אֶשְׁאֲלָה חַי בַּעַל הָרָצוֹן כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה נָהַגְתָּ אֶת הַצֹּאן בְּמִרְעֶה טוֹב וְנִפְלָא וְהָיָה כָל עֶלְצוֹן רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל סֶלָה הַאֲזֵן אֶת קוֹלָם אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים הָעֵד וְהַדַּיָּן קוּם נָא לִקְרַאת גְבָהִים צְאִי נָא מְזֻיָּן לִנְקֹם נִקְמָתְךָ מֵהֶם לְהַשְׁלִים כָּל עִנְיָן שִׁמְךָ וְכִסְאֲךָ שֶׁהֵם מֵעֵין כָּל חַי נֶעְלָם לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ אֶת יְרִיבַי יָרִיב אֲקַוֶּה תָמִיד חַסְדּוֹ הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב וְלֹא יָסֵךְ בַּעֲדוֹ אֶת טִירָתוֹ יַחֲרִיב וְאָז נָשִׁיר לִכְבוֹדוֹ הַשִּׁירִים בְּמָשְׁלָם חַזֵּק צִיּוֹן מוֹעֲדֵנוּ אֲשֶׁר מְכֻוֶּנֶת מוּל זְבוּל מִקְדָּשֵׁנוּ שֶׁהִיא הַנּוֹתֶנֶת כֹּחַ עֶלְיוֹן לְגַנּוֹ עֵדֶן הַמְכוֹנֶנֶת אֲשֶׁר בָּם כָּל חֶפְצֵנוּ הֵם מִקְדָּשׁ וְאוּלָם זֹאת הָיְתָה לִּי בְעָנְיִי גְּדוֹלָה הַבְטָחָה לְאַב הָמוֹן נִסְיִי בֵּין בְּתָרִים זָרָחָה לֵאמֹר מָתַי וְאַיֵּה וּמְצֶאנָה מְנוּחָה בְּךָ כָּל מַאֲוַיַי אֵל תַּאֲוַת עוֹלָם קֵץ יָמִים גַּלֵּה לְעַם אֵלֶּה עֲמוּסֵי תְלָאוֹת גַּדֵּל צַעֲרִי וַעֲמָלִי בְפִלְאֵי-פְלָאוֹת מְצַפִּים אָבוֹת וְעוֹלָלֵי עֲשֵׂה לְטוֹבָה אוֹת כְּלִילוֹ גְדִילֵי בָנֶיךָ עַל תִּלָּם |
|
פיוט בקשה לכל עת במסורת יהודי מרוקו שחיבר ר' ישראל אבוחצירא - ה"בבא סאלי" - ובה הוא שוטח את בקשתו לגאולת עם ישראל וחזרת עבודת המקדש. בקשה מרגשת זו מלאה באופטימיות ובציפייה לגאולה קרובה. המשורר מודה על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו להיות מהעם הנבחר שקיבל את התורה המאירה. משום כך הוא אומר כי גם בשעת תחנוניו, בצר ובמצוק הוא חש שמחה גדולה בה' ויש לו צורך לפאר ולרומם את ה' תמיד. מהבקשה ניכרת מידת הביטחון העזה של המשורר שמשליך את כל יהבו על הקב"ה שיגאל את עמו, ידאג לכל מחסורם כמו בימי קדם, יינקם בעצמו מאויבי עמו ויחדש ימינו כקדם בבניין ירושלים והמקדש. הפיוט מופיע בקובץ הפיוטים 'יגל יעקב'. זהו קובץ המאגד את הפיוטים שחוברו ע"י רבני משפחת אביחצירה במהלך המאה ה-19. כמה מן הפיוטים שבקובץ חדרו אל מסורת יהודי מרוקו הרחבה, כמו הפיוט שלפנינו, שמוכר לציבור הרחב גם בזכות ביצועו המחודש של עמיר בניון. |
| • רַעְיוֹנַי – מחשבותי (ראו דניאל ז, כח); פתיחת הפיוט מעלה בזיכרון את פיוטו המפורסם של ר' ישראל נג'ארה - יודוך רעיוני. • אֵל מִבֶּטֶן יוֹצְרִי – הקב"ה, שיצרני בבטן אמי, מלשון הכתוב בירמיה א, ה בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ. • עַל קִרְבָתְךָ בְּסִינַי – על כך שהיית קרוב אלינו במעמד בהר סיני וקרבתנו שם לעבודתך. • לְהָאִיר אֶת נֵרִי – להאיר את נשמתי באור התורה. • עַל כֵּן בְּתַחֲנוּנַי אֲפָאֵר בְּשִׁירִי – לכן אני מהלל אותך בשיר ובתחנונים. • בְּכָל יָמַי וְשָׁנַי עַד לָעַד לְעוֹלָם – כמו שכתוב (תהלים קמה, ב) בְּכָליוֹם אֲבָרְכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד. • אֶשְׂמַח בְּךָ אֵל עוֹלָם – אני שמח, אלוהי, בורא העולם, שאתה גואל את נפשי שלי. • אֶת גְאֻלַּת עוֹלָם ¬¬– שגואל את נפשי בגאולה נצחית. • שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה בְּזָכְרִי חֲסָדָיו – כאשר אני זוכר את חסדיו של הקב"ה, אני שמח ומתרגש. ע"פ תהלים (קיט, קיא) נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי-שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה. • כִּי בָחַר מִכָּל אֻמָּה יִשְׂרָאֵל עֲבָדָיו – חסדו הגדול של הקב"ה עימנו הוא שבחר בנו מכל העמים להיות לו לעבדים (ראו ויקרא כה, נה; דברים ז, ו). • נֵצֶר נְטִיעָה תַמָּה הָאָבוֹת יְדִידָיו – עם ישראל, שהם נצר (ענף) לאבות, המכונים ידידים (ראו ספרי דברים, שנב). • אֶבֶן צֶדֶק שְׁלֵמָה - אנשים ישרים ותמימים – עם ישראל. הלשון ע"פ דברים כה, טו. • מִשֹׁרֶשׁ גִּדְּלָם – בניהם של האבות. • רְצוֹנְךָ אֶשְׁאֲלָה, חַי בַּעַל הָרָצוֹן – בקשתי שטוחה לפניך, האל, שאתה הוא מקור הרצון, היכול למלא כל רצון • כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה, נָהַגְתָּ אֶת הַצֹּאן – כמו שהנהגת את עם ישראל כצאן ביד משה ואהרן, כמו שאמר המשורר בתהלים (עז, יב–כא): ...אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ ... נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. • בְּמִרְעֶה טוֹב וְנִפְלָא – וסיפקת את כל מחסורם בשליו ובמן – לחם פלאי מן השמים, שטעמו היה טוב מאד. • וְהָיָה כָל עֶלְצוֹן ¬– והייתה שמחה גדולה. • רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל סֶלָה, הַאֲזֵן אֶת קוֹלָם – אנו מבקשים ממך, הרועה הנצחי של עם ישראל, שמע גם עתה את קולם וגאל אותם. הלשון ע"פ תהלים (פ, ב): רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה. • אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים, הָעֵד וְהַדַּיָּן – ע"פ המשנה במסכת אבות (ד, כב): ...שהוא אל הוא היוצר הוא הבורא הוא המבין הוא הדיין הוא עד הוא בעל דין והוא עתיד לדון. • קוּם נָא לִקְרַאת גְבָהִים – צא נגד הרשעים (גבהי לב), אומות העולם. • צְאָה נָא מְזֻיָּן – צא מצויד בכלי קרב ומלחמה והשמד אותם. בדומה לתיאור בישעיהו (מב, יג): ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר. • לְהַשְׁלִים כָּל עִנְיָן, שִׁמְךָ וְכִסְאֲךָ – שאין כסא ה' שלם בעולם (=מלכות ה' שלמה בעולם) עד שיכרית ה' את זרעו של עמלק כמו שכתוב (שמות יז, טז): כִּי–יָד עַל כֵּס יָהּ, מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר (ראו רש"י ורמב"ן, שם). • שֶׁהֵם מֵעֵין כָּל חַי נֶעְלָם – שמו של ה' וכסאו נעלמים מעינינו. • לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ – כינוי לקב"ה, ע"פ תהלים קלו, ד. • אֶת יְרִיבַי יָרִיב – שלא אצטרך אני להלחם באויבים אלא ה' ילחם לי. ע"פ תהלים (לה, א): רִיבָה ה' אֶת יְרִיבַי לְחַם אֶת לֹחֲמָי. • אֲקַוֶּה תָמִיד חַסְדּוֹ הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב – לא אפסיק מלקוות לחסד ה'. • וְלֹא יָסֵךְ בַּעֲדוֹ אֶת טִירָתוֹ יַחֲרִיב – שלא יגן, יסוכך, על אויבי אלא יחריב את מבצריו. • וְאָז נָשִׁיר לִכְבוֹדוֹ, הַשִּׁירִים בְּמָשְׁלָם – ואז, כשהשם יהיה שלם ומלכותו בעולם תהיה שלמה, נוכל לשיר לו שיר חדש ושלם על גאולתנו ופדות נפשנו (ראו הגדה של פסח, ברכת הגאולה). • חַזֵּק צִיּוֹן מוֹעֲדֵנוּ – חזק את ציון, ירושלים ומקום המקדש, מלשון הכתוב (ישעיהו לג, כ): חֲזֵה צִיּוֹן, קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן. • אֲשֶׁר מְכֻוֶּנֶת מוּל זְבוּל מִקְדָּשֵׁנוּ – ירושלים של מטה, בארץ, מכוונת כנגד ירושלים ובית מקדש של מעלה (ע"פ זוהר חדש, ויצא מח ע"א). • שֶׁהִיא הַנּוֹתֶנֶת כֹּחַ עֶלְיוֹן לְגַנּוֹ, עֵדֶן הַמְכוֹנֶנֶת – היא המשפיעה ונותנת כח לגן העדן השמימי העומד על מכונו. • אֲשֶׁר בָּם כָּל חֶפְצֵנוּ, הֵם מִקְדָּשׁ וְאוּלָם – ובו, בגן העדן השמימי, נמצא המקדש והאולם כמאמר חז"ל בתלמוד הבבלי (מסכת חגיגה יב, ע"ב): "ריש לקיש אמר: שבעה (=השמים מורכבים משבעה רקיעים), ואלו הן: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות. ...זבול - שבו ירושלים ובית המקדש, ומזבח בנוי..." ואנו בארץ מבקשים שתשוב ותבנה בית מקדשך בקרבנו. • זֹאת הָיְתָה לִּי בְעָנְיִי, גְּדוֹלָה הַבְטָחָה לְאַב הָמוֹן נִסְיִי – בימי צער הגלות אנו מתנחמים בהבטחתך הגדולה לאברהם אבינו. הלשון ע"פ תהלים (קיט, נ) זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי... אברהם אבינו, אביהם של עם ישראל, מכונה 'אב המון' ו'נִסְיִי' על שום הנסיונות שנתנסה בהם. • בֵּין בְּתָרִים זָרָחָה – בברית בין הבתרים הובטח לאברהם שעתידים בניו להיגאל ולרשת את הארץ (בראשית טו, יג– כא). • לֵאמֹר מָתַי וְאַיֵּה, וּמְצֶאנָה מְנוּחָה –המשורר משתמש כאן בלשונו של ריה"ל בפיוט 'ישן אל תרדם': "לאמר מתי ואיה / ומה למטה ומה למעל" כביטוי לנסתרות שאל לו לאדם לחקור בהם. אולם בעוד שלנו לא ניתנה רשות לחקור בהם, הרי שקץ הגאולה הובטח לאברהם ובזה אנו מתנחמים. • בְּךָ כָּל מַאֲוַיַי, אֵל תַּאֲוַת עוֹלָם – כמו אבותי כך גם אני, כל תשוקתי ותקוותי בך (ראו בראשית רבה מהדורת אלבק, ויחי, צט; זוהר וארא כב ע"א) ואני מבקש: • קֵץ יָמִים גַּלֵּה לְעַם אֵלֶּה, עֲמוּסֵי תְלָאוֹת – הבא כבר את הגאולה לעם ישראל ששבע כבר מצרות רבות ורעות ומתלאות הגלות. • גַּדֵּל צַעֲרִי וַעֲמָלִי, בְפִלְאֵי-פְלָאוֹת – כשם שסבלנו והצטערנו רבות, כך הפלאות שתעשה עמנו תהיינה כפולות ומכופלות. • מְצַפִּים אָבוֹת וְעוֹלָלֵי, עֲשֵׂה לְטוֹבָה אוֹת – כל עם ישראל, הקטנים והגדולים מייחלים לישועתך ומבקשים שתראה להם אות לטובה וממנה תוכר השגחתך על ישראל כמו שביקש דוד המלך (תהלים פו, יז): עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ, כִּי אַתָּה ה' עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי. • כְּלִילוֹ גְדִילֵי, בָנֶיךָ עַל תִּלָּם – החזר עטרה יושנה והושב את עם ישראל על מכונו. כְּלִילוֹ וגְדִילֵי במשמעות של עטרה, כתר (ראו בבלי עבודה זרה מא, ע"א). |
| عنوان |
יודו לך רעיוני אל (אשמח בך) |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת;שבת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
