audio items
snunit
Back to search results

יודו לך רעיוני אל (אשמח בך)

Enlarge text Shrink text
Play songs in order
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים בוסקילה
  • 2.
    עכשווי - ישראל עמיר בניון
Play songs in order
playerSongImg
Title יודו לך רעיוני אל (אשמח בך)
Cycle of the Year לכל עת;שבת
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • רַעְיוֹנַי – מחשבותי (ראו דניאל ז, כח); פתיחת הפיוט מעלה בזיכרון את פיוטו המפורסם של ר' ישראל נג'ארה - יודוך רעיוני.
    • אֵל מִבֶּטֶן יוֹצְרִי – הקב"ה, שיצרני בבטן אמי, מלשון הכתוב בירמיה א, ה בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ.
    • עַל קִרְבָתְךָ בְּסִינַי – על כך שהיית קרוב אלינו במעמד בהר סיני וקרבתנו שם לעבודתך.
    • לְהָאִיר אֶת נֵרִי – להאיר את נשמתי באור התורה.
    • עַל כֵּן בְּתַחֲנוּנַי אֲפָאֵר בְּשִׁירִי – לכן אני מהלל אותך בשיר ובתחנונים.
    • בְּכָל יָמַי וְשָׁנַי עַד לָעַד לְעוֹלָם – כמו שכתוב (תהלים קמה, ב) בְּכָליוֹם אֲבָרְכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.
    • אֶשְׂמַח בְּךָ אֵל עוֹלָם – אני שמח, אלוהי, בורא העולם, שאתה גואל את נפשי שלי.
    • אֶת גְאֻלַּת עוֹלָם ¬¬– שגואל את נפשי בגאולה נצחית.
    • שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה בְּזָכְרִי חֲסָדָיו – כאשר אני זוכר את חסדיו של הקב"ה, אני שמח ומתרגש. ע"פ תהלים (קיט, קיא) נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם כִּי-שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה.
    • כִּי בָחַר מִכָּל אֻמָּה יִשְׂרָאֵל עֲבָדָיו – חסדו הגדול של הקב"ה עימנו הוא שבחר בנו מכל העמים להיות לו לעבדים (ראו ויקרא כה, נה; דברים ז, ו).
    • נֵצֶר נְטִיעָה תַמָּה הָאָבוֹת יְדִידָיו – עם ישראל, שהם נצר (ענף) לאבות, המכונים ידידים (ראו ספרי דברים, שנב).
    • אֶבֶן צֶדֶק שְׁלֵמָה - אנשים ישרים ותמימים – עם ישראל. הלשון ע"פ דברים כה, טו.
    • מִשֹׁרֶשׁ גִּדְּלָם – בניהם של האבות.
    • רְצוֹנְךָ אֶשְׁאֲלָה, חַי בַּעַל הָרָצוֹן – בקשתי שטוחה לפניך, האל, שאתה הוא מקור הרצון, היכול למלא כל רצון
    • כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה, נָהַגְתָּ אֶת הַצֹּאן – כמו שהנהגת את עם ישראל כצאן ביד משה ואהרן, כמו שאמר המשורר בתהלים (עז, יב–כא): ...אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ ... נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.
    • בְּמִרְעֶה טוֹב וְנִפְלָא – וסיפקת את כל מחסורם בשליו ובמן – לחם פלאי מן השמים, שטעמו היה טוב מאד.
    • וְהָיָה כָל עֶלְצוֹן ¬– והייתה שמחה גדולה.
    • רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל סֶלָה, הַאֲזֵן אֶת קוֹלָם – אנו מבקשים ממך, הרועה הנצחי של עם ישראל, שמע גם עתה את קולם וגאל אותם. הלשון ע"פ תהלים (פ, ב): רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה.
    • אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים, הָעֵד וְהַדַּיָּן – ע"פ המשנה במסכת אבות (ד, כב): ...שהוא אל הוא היוצר הוא הבורא הוא המבין הוא הדיין הוא עד הוא בעל דין והוא עתיד לדון.
    • קוּם נָא לִקְרַאת גְבָהִים – צא נגד הרשעים (גבהי לב), אומות העולם.
    • צְאָה נָא מְזֻיָּן – צא מצויד בכלי קרב ומלחמה והשמד אותם. בדומה לתיאור בישעיהו (מב, יג): ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.
    • לְהַשְׁלִים כָּל עִנְיָן, שִׁמְךָ וְכִסְאֲךָ – שאין כסא ה' שלם בעולם (=מלכות ה' שלמה בעולם) עד שיכרית ה' את זרעו של עמלק כמו שכתוב (שמות יז, טז): כִּי–יָד עַל כֵּס יָהּ, מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר (ראו רש"י ורמב"ן, שם).
    • שֶׁהֵם מֵעֵין כָּל חַי נֶעְלָם – שמו של ה' וכסאו נעלמים מעינינו.
    • לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ – כינוי לקב"ה, ע"פ תהלים קלו, ד.
    • אֶת יְרִיבַי יָרִיב – שלא אצטרך אני להלחם באויבים אלא ה' ילחם לי. ע"פ תהלים (לה, א): רִיבָה ה' אֶת יְרִיבַי לְחַם אֶת לֹחֲמָי.
    • אֲקַוֶּה תָמִיד חַסְדּוֹ הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב – לא אפסיק מלקוות לחסד ה'.
    • וְלֹא יָסֵךְ בַּעֲדוֹ אֶת טִירָתוֹ יַחֲרִיב – שלא יגן, יסוכך, על אויבי אלא יחריב את מבצריו.
    • וְאָז נָשִׁיר לִכְבוֹדוֹ, הַשִּׁירִים בְּמָשְׁלָם – ואז, כשהשם יהיה שלם ומלכותו בעולם תהיה שלמה, נוכל לשיר לו שיר חדש ושלם על גאולתנו ופדות נפשנו (ראו הגדה של פסח, ברכת הגאולה).
    • חַזֵּק צִיּוֹן מוֹעֲדֵנוּ – חזק את ציון, ירושלים ומקום המקדש, מלשון הכתוב (ישעיהו לג, כ): חֲזֵה צִיּוֹן, קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן.
    • אֲשֶׁר מְכֻוֶּנֶת מוּל זְבוּל מִקְדָּשֵׁנוּ – ירושלים של מטה, בארץ, מכוונת כנגד ירושלים ובית מקדש של מעלה (ע"פ זוהר חדש, ויצא מח ע"א).
    • שֶׁהִיא הַנּוֹתֶנֶת כֹּחַ עֶלְיוֹן לְגַנּוֹ, עֵדֶן הַמְכוֹנֶנֶת – היא המשפיעה ונותנת כח לגן העדן השמימי העומד על מכונו.
    • אֲשֶׁר בָּם כָּל חֶפְצֵנוּ, הֵם מִקְדָּשׁ וְאוּלָם – ובו, בגן העדן השמימי, נמצא המקדש והאולם כמאמר חז"ל בתלמוד הבבלי (מסכת חגיגה יב, ע"ב): "ריש לקיש אמר: שבעה (=השמים מורכבים משבעה רקיעים), ואלו הן: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות. ...זבול - שבו ירושלים ובית המקדש, ומזבח בנוי..." ואנו בארץ מבקשים שתשוב ותבנה בית מקדשך בקרבנו.
    • זֹאת הָיְתָה לִּי בְעָנְיִי, גְּדוֹלָה הַבְטָחָה לְאַב הָמוֹן נִסְיִי – בימי צער הגלות אנו מתנחמים בהבטחתך הגדולה לאברהם אבינו. הלשון ע"פ תהלים (קיט, נ) זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי... אברהם אבינו, אביהם של עם ישראל, מכונה 'אב המון' ו'נִסְיִי' על שום הנסיונות שנתנסה בהם.
    • בֵּין בְּתָרִים זָרָחָה – בברית בין הבתרים הובטח לאברהם שעתידים בניו להיגאל ולרשת את הארץ (בראשית טו, יג– כא).
    • לֵאמֹר מָתַי וְאַיֵּה, וּמְצֶאנָה מְנוּחָה –המשורר משתמש כאן בלשונו של ריה"ל בפיוט 'ישן אל תרדם': "לאמר מתי ואיה / ומה למטה ומה למעל" כביטוי לנסתרות שאל לו לאדם לחקור בהם. אולם בעוד שלנו לא ניתנה רשות לחקור בהם, הרי שקץ הגאולה הובטח לאברהם ובזה אנו מתנחמים.
    • בְּךָ כָּל מַאֲוַיַי, אֵל תַּאֲוַת עוֹלָם – כמו אבותי כך גם אני, כל תשוקתי ותקוותי בך (ראו בראשית רבה מהדורת אלבק, ויחי, צט; זוהר וארא כב ע"א) ואני מבקש:
    • קֵץ יָמִים גַּלֵּה לְעַם אֵלֶּה, עֲמוּסֵי תְלָאוֹת – הבא כבר את הגאולה לעם ישראל ששבע כבר מצרות רבות ורעות ומתלאות הגלות.
    • גַּדֵּל צַעֲרִי וַעֲמָלִי, בְפִלְאֵי-פְלָאוֹת – כשם שסבלנו והצטערנו רבות, כך הפלאות שתעשה עמנו תהיינה כפולות ומכופלות.
    • מְצַפִּים אָבוֹת וְעוֹלָלֵי, עֲשֵׂה לְטוֹבָה אוֹת – כל עם ישראל, הקטנים והגדולים מייחלים לישועתך ומבקשים שתראה להם אות לטובה וממנה תוכר השגחתך על ישראל כמו שביקש דוד המלך (תהלים פו, יז): עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ, כִּי אַתָּה ה' עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי.
    • כְּלִילוֹ גְדִילֵי, בָנֶיךָ עַל תִּלָּם – החזר עטרה יושנה והושב את עם ישראל על מכונו. כְּלִילוֹ וגְדִילֵי במשמעות של עטרה, כתר (ראו בבלי עבודה זרה מא, ע"א).


Have more information? Found a mistake?