مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
עלינו לשבח / על פי חז"ל ספרדים עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ וְאֵין עוֹד אַחֵר אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתוֹ כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד: עַל כֵּן נְקַוֶּה לָּךְ ה' אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: חסידים עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים הוּא אֱלֹהֵינוּ אֵין עוֹד אֱמֶת מַלְכֵּנוּ אֶפֶס זוּלָתוֹ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד וְעַל כֵּן נְקַוֶּה לְּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: אשכנזים עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ אֵין עוֹד אֱמֶת מַלְכֵּנוּ אֶפֶס זוּלָתוֹ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: |
|
תפילת 'עלינו לשבח' נאמרה במקור כחלק מתפילת המוסף של ראש השנה, בברכת 'מלכויות' שנושאה המרכזי הוא מלכות ה' בעולם. התפילה התחבבה מאד על הציבור ובשלב מסוים הועתקה מתפילת ראש השנה לתפלות היומיות – שחרית, מנחה וערבית, והיא נאמרת בסיומן. מקובל לחלק את תפילת 'עלינו לשבח' לשני פרקים, השונים במקצת זה מזה בתוכן ובסגנון. אולם כבר במקור הקדום ביותר המזכיר את התפילה, סדר רב עמרם גאון, מופיעה התפילה בשלמותה. החלק הראשון כתוב בצורה פיוטית וקולחת, בזוגות של משפטים מקבילים, כשכל משפט הוא בן שתי צלעות בתקבולת ישירה, מלבד המשפט המנגיד את בני ישראל הכורעים ומשתחווים מצד אחד, עם האל המולך לבדו מן הצד השני. סיום הקטע מצטט פסוק מן התורה בהתאם למתכונת הברכות במוסף של ראש השנה. הסגנון הפיוטי והקצב של קטע זה הקל על התאמת מנגינות לחלק זה. משום שהתפילה מופיעה לראשונה בסדר רב עמרם גאון ברור שהמחבר מודע לקיום הנצרות ועורך כאן טענות נגד. ייתכן אפילו שהשורה הראשונה המתייחסת ל'אדון הכל' ו'ליוצר בראשית' כשמות נרדפים היא פולמוס כנגד הכתות הגנוסטיות שהאמינו בקיומו של האל הנשגב בנפרד מהאל היוצר. יש כאן גם דגש על כך שהאל שוכן בשמים, המרמז שלכן לא ייתכן שהוא התגלם בבן אדם ומתהלך על הארץ. גם המלה "יושיע" נשמעת כשמו העברי של ישו – ישוע, אם כי היא מושאלת מפסוק באיכה (ד, יז) "בְּצִפִּיָּתֵנוּ צִפִּינוּ אֶל גּוֹי לֹא יוֹשִׁעַ". הביקורת המרומזת על הנצרות גרמה לכך שבמרוצת הדורות הושמט פסוק ד (שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיע) על ידי הצנזורה ולעתים גם על ידי יהודים שלא רצו להיראות כאילו הם מזלזלים בנצרות. החלק השני של התפילה מורכב מקטעים ארוכים יותר ללא משקל או מבנה מוגדרים, ולכן נראה כאילו יצא מתחת ידו של מחבר אחר. גם אם כך הוא הדבר, חיבור שני הקטעים לתפילה אחת קרה ככל הנראה בשלב מוקדם מאד משום שאין לנו עדות נוסח על האחד ללא השני. הבדל נוסף בין החלק הראשון לשני הוא שהראשון מתמקד בשבח שעם ישראל חולק לאל ומודה לו על כך שבחר בו להיות עם סגולה השונה מגויי הארצות, ואילו השני פונה בבקשה לאל שיכחיד את עבודת האלילים מן הארץ ויביא לכך שכל העולם יכיר בו כאל אחד. מעניין לציין שהמחבר אינו מייחל להשמדת הגויים או הרשעים אלא להחזרתם בתשובה או לגיורם לדת ישראל. למרות שהתפילה מוזכרת לראשונה בכתבי הגאונים, שחיו תחת שלטון האיסלם, ההתייחסות לכריעה והשתחוויה אל מול עבודה זרה מצביעה על כך שככל הנראה נתחברה התפילה על ידי מי שחי תחת שלטון הנצרות, כנראה בארץ ישראל בין המאות השביעית לתשיעית, שכן דת האיסלם לא נחשבה בעיני הפוסקים לעבודה זרה. עם זאת יכול להיות שהחזרה המרובה על אלמנט הכריעה מכוונת דווקא כלפי האיסלם הדורש ממאמיניו ליפול אפיים ארצה. הקשר של הכריעה עם האיסלם יכול להסביר מדוע בנוסח הספרדי הושמטה המלה "כורעים" בקטע הראשון – משום שלא רצו להיראות כעושים מעשה שכניהם המוסלמים. הבדל זה בא לידי ביטוי גם בצורה פיזית, כאשר האשכנזים נוהגים לכופף את הברכיים בזמן החווית קידה או השתחוויה בברכות 'העמידה' וב'עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ', ואילו הספרדים מכופפים את פלג הגוף העליון קדימה ללא כיפוף הברכיים. כך גם בתפילת ראש השנה שבה נהוג בקרב יהודי אשכנז לכרוע על הברכיים ולהשתחוות ממש על הרצפה בזמן אמירת 'עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ' בתפילת המוסף, ואילו אצל הספרדים נהוגה קידה קלה ללא כיפוף הברכיים. כאמור, הקצב הקולח של תפלה זו, במיוחד הקטע הראשון שלה, הביא לכך שבמרוצת הימים סופחה לכל התפילות היומיות. בנוסח אשכנז המקורי היא נאמרת לפני שיר של יום, ואילו בנוסח ספרד היא נאמרת בסוף התפלה. |
| • עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל... לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית – אנחנו צריכים לשבח את הקב"ה. אֲדוֹן הַכֹּל ויוֹצֵר בְּרֵאשִׁית הם כינויים פיוטיים לקב"ה. • שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת.. כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה – עלינו להודות לו על כך שאיננו חלק מהעמים האחרים, ושאיננו כמותם. • שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם – הקב"ה ייעד לעם ישראל תפקיד אחר משל שאר העמים, וגורלו איננו כמו גורל אומות העולם. • לְהֶבֶל וָרִיק – דבר שאין בו ערך. צירוף המלים לקוח מנבואת ישעיהו (ל,ז): וּמִצְרַיִם הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ • אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ – אל שאין בכחו לעזור. הלשון לקוחה מנבואת ישעיה על עבודת אלילים: ...הַנֹּשְׂאִים אֶת–עֵץ פִּסְלָם, וּמִתְפַּלְלִים אֶל–אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ (ישעיהו מה, כ). • נוֹטֶה שָׁמַיִם – כינוי פיוטי לקב"ה. במקומות רבים במקרא מופיע דימוי של בריאת השמיים כמתיחה ופרישה של יריעה. ראו למשל תהלים (קד, ב): נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. • וְיֹסֵד אָרֶץ – הקב"ה, שברא את הארץ כבנאי הבונה בניין על יסודות. על פי לשון הפסוק בתהלים (קד, ה): יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ. • וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים – מקום משכנו כביכול של האל הוא בשמיים. עֻזּוֹ הוא ביטוי המבטא את גדולתו ועוצמתו של האל. • וְאֶפֶס זוּלָתוֹ – אין עוד מלבדו. • כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם.... – דברים ד, לט. • וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ – ההבנה הזו תהיה חרוטה בלבך. • בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ – מלכותו וכוחו של הקב"ה. על פי הלשון בתהלים (פט, יח): כִּי-תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה. • גִּלּוּלִים – עבודה זרה, עבודת אלילים. • לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי – העולם יגיע לתיקונו ולשלמותו דרך התורה, ע"י הכחדת הרוע ולא הכחדת הרשעים. אז יכירו הכל במלכותו של ה'. שַׁדַּי הוא אחד משמותיו של האל, המסמל כח. • לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ – גם הרשעים יפנו אל ה' להתפלל אליו. • וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ – יכבדו אותך. • כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד – בשירת הים - שמות טו, יח. • וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ... – זכריה יד, ט. |
| عنوان |
עלינו לשבח |
|---|---|
| دورة العام |
יום כיפור;ימים נוראים;לכל עת;שבת |
| موعد الصلاة |
מוסף |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
